הון אנושי: תחרות הג'יפ היפה שוברת שיאים

מש חורפית של צהרי יום שישי בהקה מעל מוסך חברת מכשירי תנועה בקריית מטלון בפתח תקווה. זה לצד זה עמדו מול המוסך 12 ג'יפים, ונצצו כיהלומים על רקע הכיעור של אזור התעשייה. אלה הפיינליסטים בתחרות "מיס ג'יפ", שנערכת מדי שנה כדי לפאר את המותג Jeep של יצרנית הרכב קרייזלר ולכנס את חובביו.

יש מנוע! בני רוטברג (מימין), שני חזן והאלוף רן הלוי

כיאה לפסטיבל, הוצבו מסביב דוכנים עם אביזרים לרכבי שטח: מקררים, כלי אחסון ואפילו מקלחונים; ובאולם התצוגה נמכרו ג'יפים עם תג מחיר של 200, 300 וגם 400 אלף שקל. ביניהם הסתובבו בעיקר גברים מקריחים שחצו את גיל 40 ופלטו עשן סיגרים סמיך. ובפינה חגיגית מול דוכן של פיצות שנאפו במקום ניצבו בגאווה ג'יפים ישנים, שהזקן בהם יוצר ב־1949 ועדיין נוסע.

המנתח ד"ר יוסף קוריאנסקי (משמאל)
עמית פריד, מיוזמי האירוע שגם מתהדר בתואר מנהל מועדון הרנגלר הישראלי, מציג בפניי את האני מאמין שלו: "הרכבים של ג'יפ זה כמו לגו. אין אף אחד שדומה לשני. כל אחד מעצב לו ג'יפ לפי האישיות שלו. בעיניי זה סמל לאינדיבידואליות". האינדיבידואליות של פריד עלתה 200 אלף שקל בשביל הג'יפ ועוד 100 אלף עבור השדרוגים.

אבל זה בקטנה, כי תמיד אפשר לשאוף ליותר. פריד מוביל אותי לג'יפ הלבן המוגבה של קובי ניסים, אושיה בקהילת רכבי השטח. גם הרכב שלו הוא אושיה. הוא שווה כ־800 אלף שקל. "זה יכול לשרוד 30 אלף שנים במדבר. יש לו קבינת שינה, מקלחת, מה לא. רק המנוע שווה 100 אלף שקל", אומר פריד ומתכופף מתחת לג'יפ. "הסרנים שווים כמה עשרות אלפים, גם הקפיצים והגיר".

סמל לאינדיבידואליות. עמית פריד
כשאני פוגש את קובי ניסים ושואל אותו מה זה הטירוף הזה, הוא מסביר לי איך עובדת מקלחת המים הניידת שמחוברת לג'יפ. החימום, למשל, נעשה דרך האגזוז. "זה בשבילי רכב פנאי. אני לא משתמש בו במהלך השבוע אלא רק כשאני יוצא לשטח". אני מתפתה לשאול את ניסים מאיפה הכסף, ואם במחיר הזה לא משתלם כבר לקנות דירה. "זאת מחלה", הוא אומר. "חוץ מזה, אני בעל מוסך מורשה והרכב משמש אותי לתצוגה, כך שהעסק משלם עליו ולא אני אישית".

אצלי זאת מחלה. קובי ניסים
בני רוטברג, שמנהל את מותג קרייזלר בישראל עבור קבוצת מכשירי תנועה, מסביר לי בסבלנות שיש להבדיל בין רכבי 4X4 לבין הג'יפים שלו, ושהישראלי אוהב לשבת גבוה ולהרגיש שהוא נוסע עם עוצמה בין הידיים. "כשאדם מגיע לפגישה עם ג'יפ רנגלר חדש אתה מבין שהוא משהו", הוא אומר. נמנעתי מלהזכיר את הפגיעה של נהגי רכבי שטח בשמורות טבע וחופים ואת צריכת הדלק המוגברת, ונתתי לרוטברג להמשיך: "השנה הגדלנו את המכירות ב־46%. עם כל המחאה החברתית וכל זה, יש פלח מסוים מאוד שיכול לקנות את הרכבים האלה. לאחרונה מכרנו 500 ג'יפים, כל אחד מהם ב־500 אלף שקל".

אני שואל אותו מאיפה אנשים מוצאים כל כך הרבה כסף לשלם על מכונית, והוא אומר: "קונים את הרכבים האלה בני 40 פלוס, עם משפחה והישגים, שאומרים לעצמם, הגעתי למעמד ואני שווה את זה. ורוב העסקאות גם נעשות במימון הבנקים, ובהלוואות לבעלי עסק. אתה רוצה לקנות גראנד צ'ירוקי?", המשיך רוטברג, "אתה תלך לבנק, תיקח הלוואה ותעמיס את זה על העסק. העסק משלם ולא אתה. מעט מאוד אנשים פרטיים קונים רכב כזה. רוב הלקוחות שלנו הם מנכ"לים של חברות גדולות. יש לנו הרבה חברות בורסאיות".

הגימיק של התחרות היה לא אחרת ממלכת היופי הנוכחית שני חזן, שהעניקה את הפרס לבעל הג'יפ המשודרג ביותר. ניגשתי אליה ושאלתי אותה איך ההרגשה לשמש קישוט לג'יפ והיא ענתה: "אני לא אוהבת מכוניות גדולות ורכבי שטח. יש לי את המכונית הקטנה שלי, שבה זכיתי בתחרות מלכת היופי". אבל אז רמזו לה שהיא צריכה גם להגיד משהו חיובי והיא מיהרה לתקן: "אבל אני מאוד נמשכת לרכבים גדולים שמשדרים עוצמה".