תקציב חודשי: השנה שבה הממשלה תלמד איך לחלק ב־12

שנת 2013 כבר כאן, והחל מהיום הממשלה מתחילה להתנהל לפי תקציב חודשי, כאשר היא מקציבה בכל חודש לפעילותה 1/12 מתקציב 2012. מצב זה יימשך עד שיאושר תקציב חדש אחרי הבחירות, ותהליך זה ייקח זמן. שאולי תמנע הוצאות חריגות, אבל גם תקשה על משרדי הממשלה לבצע השקעות חשובות.

תעשייה והייטק

רוב הפעילות של משרד התמ"ת, שעיקרה הענקת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, עידוד חברות במרכז ההשקעות והקצאת תקציבי פיתוח של המדען הראשי, מתבססת על התוספות התקציביות המתקבלות מעבר לתקציב הבסיסי. כך לדוגמה, תקציב הבסיס של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הוא 10 מיליון שקל, אך השנה היא סיימה עם 300 מיליון שקל בזכות אותן תוספות. המעבר לתקציב הבסיס יגרום לעצירת פעילויות רבות דוגמת הייעוץ לעסקים, הדרכה וכו'.

במסלול של מרכז ההשקעות המצב חמור יותר: למרכז ההשקעות אין תקציב בסיס כלל, אף שלצורכי עבודתו אושרו לו תוספות של 700 מיליון שקל ב־2012. המשמעות היא שעד לאישור התקציב החדש לא יוכל המרכז להתחייב על דבר מלבד תשלום משכורות לעובדים, והמשך התחייבויות קודמות שנחתמו ב־2012.

החל מהיום אמור המדען הראשי במשרד התמ"ת להפסיק לאשר פרויקטים חדשים באופן שוטף. ההפסקה היא פועל יוצא של העבודה בתקציב החודשי, שאינה מאפשרת ייזום פרויקטים חדשים ובעצם כל פעילות חדשה, כך שגם פעילויות דוגמת קרן הסיד להשקעה בחברות צעירות שהיתה אמורה לצאת לדרך תיעצר. כיום המדען הראשי מעביר תקציבים של כ־1.4 מיליארד שקל, אשר מופנים בחלקם הגדול לתמיכה בתעשיית ההייטק המקומית.

בשנים האחרונות עובר תקציב לשכת המדען הראשי תהליך של כרסום, ושוויו הריאלי של התקציב עבר שחיקה של עשרות אחוזים. אי־הוודאות התקציבית לצד הידלדלות מקורות המימון המקומיים יכולים להביא חברות רבות לפיטורי עובדים.

חינוך

תנועות הנוער, המוסדות לחינוך מדעי וחינוך תורני ימתינו עד שהממשלה הבאה תאשר תקציב כדי לדעת בכמה ייתמכו על ידי משרד החינוך, אם בכלל.

כל מוסד המבקש תמיכה צריך להפנות את בקשתו לפי תקנה, ואת הבקשה לתמיכות היה ניתן להגיש עד היום, אולם משרד החינוך הבהיר כי לא תתקבל החלטה סופית בדבר התמיכה עד לאחר אישור תקציב המדינה.

ב־2010 עמדה התמיכה של משרד החינוך ב־280 מוסדות על 245.77 מיליון שקל. בין הנתמכים הבולטים אז היו תנועות הנוער, נוער שוחר מדע באוניברסיטאות, אגודת אכסניות הנוער בישראל, אל המעיין - קרן חינוך למורשת יהדות ספרד ורשת שיעורי תורה - מעיינה של העם ומעלה - המרכז לציונות דתית.

תקציב משרד החינוך ב־2012 עמד על 36.3 מיליארד שקל והתקציב המתוכנן ל־2013 היה אמור לעמוד על 41 מיליארד שקל, אולם כבר בשבוע שעבר קוצצו 39 מיליון שקל מהתקציב בכל אחת מהשנים 2012–2013. מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר הבהירה בכנס "כלכליסט" כי הרפורמות הגדולות - חינוך חינם מגיל שלוש, עוז לתמורה ואופק חדש - לא ייפגעו.

תשתיות

המעבר לתקציב חודשי תוקע הלכה למעשה את כל תוכניות הפיתוח בתחום התחבורה. החברות שיכולות להיחשב כניזוקות העיקריות מהמהלך הן רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר), שאמורות לרשת את המדינה במסילות ובכבישים עד סוף העשור תוך השקעה של עשרות מיליארדי שקלים.

מבחינת הרכבת המכה קשה - רק לאחרונה גובשה תוכנית פיתוח גרנדיוזית שכוללת השקעה של לא פחות מ־16 מיליארד שקל לשמונה השנים הקרובות - 2013–2021.

מבחינת חברת נתיבי ישראל המשמעות היא עבודה עם תקציב מוגבל של 450 מיליון שקל בחודש, החלק היחסי החודשי של התקציב בשנת 2012 (5.5 מיליארד שקל). גורמים בחברה מזכירים כי תקציב 2013 היה אמור לגדול ל־6.1 מיליארד שקל, אולם המהלך יחכה לאישור התקציב החדש. בין הפרויקטים שעלולים להיתקע ניתן לציין את חלק מסלילת כבישי "הזרוע המזרחית" בצפון ישראל, כמו גם חלקים מכבישי הנגב והחיבור החדש לעיר הבה"דים בדרום.

בכתיבה השתתפו: חן פונדק, ליאור גוטמן, הדר קנה ומאיר אורבך