להעיף את האייפון לכל הרוחות

ועוד תשע פעילויות מגניבות, רעיונות מטורללים וטיפים להורים גיקים מתחילים

המשחק
1. עיר המטמון

ב־3 במאי 2000 איש מחשבים אמריקאי בשם דיוויד אולמר החביא ליד פורטלנד דלי עם פרסים בתוכו, ופרסם באתר לחובבי GPS נקודות ציון לווייניות למיקום הדלי. רק למקרה שאיזה חנון שיטייל באזור ירצה לשחק "חפש את המטמון".
הרבה רצו לשחק. כיום למשחק יש שם, גיאוקאשינג, ויש 1.9 מיליון מטמונים שמוסתרים ב־200 מדינות (כולל תחנת החלל הבינלאומית), ו־5 מיליון אנשים התקינו את אפליקציית המשחק בסמארטפון ומדי פעם פותחים אותה ומחפשים מה מוסתר בסביבה. לכאן הגיאוקאשינג הגיע בעזרת הסטארטאפיסטים טל חלוזין, עידן כהן, איתי מור ומיכל קאול, וכיום מוסתרים בישראל כמה מאות מטמונים בין מצודת נמרוד בצפון לגבול טאבה בדרום, עם ריכוזים גדולים בגוש דן, ירושלים והגליל, ואפילו בערים פלסטיניות וליד מאחזים לא חוקיים בשומרון.
איך משחקים בגיאוקאשינג
1. מתקינים את האפליקציה (bit.ly/GeoApp). יש גם גרסת חינם להתנסות.
2. בעזרת האפליקציה בודקים אילו מטמונים מוסתרים בסביבתכם.
3. מחפשים אותם, או את המטמון שאנחנו הסתרנו: בשורה Search By GC Code הקלידו את הקוד: GC438NZ. יש שם הפתעה קטנה, אבל תשאירו גם לאחרים.
4. כשמוצאים מטמון לא מזיזים אותו. אפשר לקחת פרס קטן מאלה שבפנים, ולהחליפו באחר, והכי חשוב: רושמים את שמכם ואת תאריך הביקור בפתק הקטן בפנים. אחרת מי יאמין לכם.
עוד פרטים: באתרים geocaching.com או geocaching.co.il.
הקסם 2. נר לי מבריק

דרך לזהות את הדנ"א החנוני אצל ילד (ומבוגר) הוא לבדוק איזה סוג קסמים הוא אוהב יותר — של זריזות ידיים או של חוקי הטבע.
בדקו על עצמכם: מזגו קצת מים לתחתית קערה, הניחו במרכזה נר נשמה דלוק, ועליו הניחו כוס הפוכה. עד מהרה להבת הנר תסיים לאכל את החמצן ותכבה. ואז, מיד, המים יחלו להשתולל בכוס, להישאב אליה מהקערה ולעלות בגאות מהירה. מדהים לראות את התופעה, ומדהים עוד יותר לגלות שההסבר שרוב האנשים נותנים לה הוא טעות. הרוב חושבים שהנר "שורף" את החמצן, וכך מדלל את האוויר ויוצר ואקום. למעשה, חום הנר גורם לאוויר סביב הלהבה להתרחב. כשהכוס מונחת עליה, היא כבר כולאת בתוכה אוויר דליל. רק כשהלהבה כבה האוויר מתקרר, מצטמק, והלחץ בכוס יורד.
ועכשיו תראו מה קורה כששופכים מים רותחים על קרח יבש, ונסו להסביר את זה.
הסרט 3. הצפייה הראשונה ב"מלחמת הכוכבים" (אבל כמו שצריך)

הנה בעיה שדור ההורים הצעירים לא הכיר: באיזה סדר לצפות לראשונה בסאגת "מלחמת הכוכבים"? ילד שיצפה בסרטים בסדר שבו יצאו לקולנוע - קודם הטרילוגיה המקורית ואז טרילוגיית ההקדמות - קודם ייהנה ואז יתאכזב. כמו אבא ואמא. ילד שיצפה בסרטים בסדר הכרונולוגי יאבד את רגע ההפתעה הדרמטי, שבו דארת' וויידר חושף את הקשר בינו לבין הגיבור לוק. אם הוא בכלל יגיע לשם ולא יתייאש כבר בסרט הראשון מהדמות המציקה ג'אר ג'אר בינקס.
סדרת מלחמת הכוכבים בשנה שעברה נמצא פתרון לבעיה. הבלוג האמריקאי nomachetejuggling.com מצא את סדר הצפייה המושלם: "פרק רביעי: תקווה חדשה", "פרק חמישי: האימפריה מכה שנית" ואז "פרק שני: מתקפת המשובטים", "פרק שלישי: נקמת הסית'" ולבסוף "פרק שישי: שובו של הג'דאי". בלי "פרק ראשון: אימת הפנטום".
בסדר הזה לא רק שההפתעות והשיאים נשמרים - משהו גם נוסף. ההקדמות מקבלות משמעות חדשה. ב"שובו של הג'דאי", כשלוק נאבק בפיתויים לעבור לצד האפל לרבות הזמנה אישית מהקיסר הרשע, אף צופה לא באמת חושש להשחתת נפשו של הג'דאי הצהוב והטוב. אבל מה אם רגע קודם לכן הצופה ראה איך האב אנקין עבר את אותו המסלול וכן בחר באופל? פתאום דבר אינו בטוח, והדרמה אמיתית וחזקה. והכי חשוב - נפטרים מג'אר ג'אר.
4. היה היו סדרות ששכחנו
מעטים יודעים ש"היה היה" המיתולוגית מנתה רק 26 פרקים. עוד פחות יודעים שהיא היתה רק עונה אחת משבע. בערוץ 1 שודרה גם "החיים", ובכבלים שודרו עוד שש סדרות דומות של חברת פרוסידיס הצרפתית, ובהן "היה היה - החלל", "היה היה - ממציאים", והסדרה בנושא האקלים "היה היה - כדור הארץ", שהיוצר אלבר בארייה הקשיש הפיק ב־2008, שנה לפני מותו. והסדרות האלה מחוספסות יותר ממה שאנחנו זוכרים.
החלום 5. מו"ל קומיקס בגיל 9

כדי לכבות רוח יצירה מספיק לומר לילד שלפני שהוא עושה קומיקס, שילמד לצייר. כדי לשמור על רוח היצירה מספיק לשתוק. וכדי ללבות אותה אפשר לומר לו שכאשר ישלים את הקומיקס תנסו יחד לגייס כסף באינטרנט ולהוציא אותו לאור. למשל באתר מימון ההמונים kickstarter.com או בגרסאות המקומיות שלו: mimoona.co.il ,headstart.co.il או startart.co.il.
6. ממציא בגיל 6
פטנטים הם עניין לילדים ולכרישים. למה לילדים? כי כדי להמציא פטנט לא באמת צריך לבנות משהו. הפטנט האמריקאי 3750316 מתאר מכשיר לקריאת מחשבות; פטנט 6877690 מתאר אופנוע מעופף; והיפני האקסצנטרי יושירו נאקאמטסו רשם כ־3,500 פטנטים, ובהם מכונה ליצירת אוויר וסיגריה לשיפור החשיבה (וגם פטנט שעובד - כונן הדיסקטים). העיקר הוא הדמיון.
ולמה לכרישים? כי פטנטים יקבלו משמעות רק בבית המשפט, כשמישהו יבנה אופנוע מעופף אמיתי ובעל הפטנט אלברט בראג יצטרך להחליט אם להיכנס לסכסוך משפטי יקר. ב־2011 בוזבזו בארצות הברית 29 מיליארד דולר על סכסוכי פטנטים.
וכך, מצד אחד ממציאים משקיעים בניסוח מקצועי של פטנטים עד 100 אלף שקל, ומצד שני כל ילד והורה עם מספיק דמיון וחיבה לפרטים יכולים לקחת ציור מעורר השראה, לפתח אותו, ותמורת אגרות של כ־2,000 שקל לנסות להפוך אותו לפטנט אמיתי. רוב הסיכויים הם שהבקשה תידחה. אבל יש סיכוי אפסי שבאפסיים שהיא תתקבל, ועל שם הצאצא יהיה פטנט רשום ל־20 שנה. ומי יודע, אולי מישהו באמת יבנה את זה, והילד יוכל לומר שתאגיד גנב לו את החללית שהמציא בגיל שש. סטיב ג'ובס התחיל מפחות.
איך מנסים לרשום פטנט לבד:
1. מוודאים שעוד לא המציאו את זה, בעזרת חיפוש במאגרי רשות הפטנטים הישראלית (bit.ly/FindPatents) ובמנוע חיפוש הפטנטים של גוגל: patents.google.com.
2. בקובץ וורד מנסחים את תיאור הפטנט, לפי הנחיות רשות הפטנטים (bit.ly/PatentGuide), ממלאים טופס בקשה בסיסי (bit.ly/PatentForm) ומשלמים את אגרת הרישום (bit.ly/PayPatent). עו"ד יונתן דרורי, שותף במשרד עורכי הדין דרורי וירז'נסקי אורלנד המתמחה בקניין רוחני, ממליץ, לשם ניסוח עצמאי של פרטי הפטנט, למצוא במאגרי הפטנטים המצאות דומות שבקשותיהן התקבלו, ולהיעזר בניסוחים שלהן. עם זאת, החלק החשוב בתיאור, זה שמעשיר עורכי דין, הוא דווקא המשפט היחיד שבו מפרטים את התביעות של מבקש הפטנט: הדבר שאם הפטנט יאושר אז לאחרים אסור יהיה לבנות ולמכור. המשפט הזה מכריע את גורל בקשת הרישום יותר מהתיאור והשרטוטים, ועורכי דין מקצוענים נוהגים לנסח משפטים בני אלפי מילים. לפי דרורי ועו"ד עמית צוקרשטיין, המתמחה בפטנטים, פירוט של יותר מדי הגבלות יקטין את סיכויי הפטנט להתקבל.
3. את הבקשה והאישורים מביאים, בעותק מודפס ועותק על דיסק, למשרד רשות הפטנטים בירושלים (bit.ly/PatentAddress).
4. זה הצעד הראשון. רישום רציני ידרוש גם הגשת בקשות בארצות הברית, הרבה הכנה והרבה מכשולים - עורכי דין בתחום השוו רישום פטנט עצמאי לביצוע טיפול שורש עצמאי. אבל עם קצת מחקר, נחישות וניסוי וטעייה, לפעמים אפשר לכופף את העולם.
7. טלפון מיותר, צאצא מאושר

הרעיון הנועז הזה מגיע בלי תעודת אחריות, ועם פוטנציאל להפתעות:
1. קחו סמארטפון שלא אכפת לכם לאבד, אבל עם כיסוי שמגן היטב.
2. התקינו בו אפליקציה לאיתור טלפונים שנגנבו, כגון iHound או WaveSecure, והצטיידו במכשיר נוסף כדי להריץ ממנו את תוכנת האיתור.
3. לגב הטלפון הדביקו פס הצמדה (סקוץ'), ואליו הצמידו חתיכת סקוץ' נוספת, כדי ליצור מעין כפתור.
4. קשרו סביב הכפתור חוט, וחברו אותו לבלוני הליום. כדי להרים מכשיר טלפון במשקל 150 גרם נחוצים כעשרה בלוני הליום בקוטר 30 ס"מ, או 2-1 בלונים גדולים. אל תחברו יותר מדי.
5. שלחו את הטלפון לחופשי, וצאו אחריו. לחלופין, הפעילו את מצלמת הווידיאו שלו, שלחו אותו לנצח, ועקבו אחרי מסעו האחרון דרך תוכנת האיתור.
גדי גיא, מנהל מוצר בגוגל, מתבונן עם בנו איתמר בטלפון הממריא. בלי חרדת נטישה בעיה: רוח חזקה עלולה לקחת את הטלפון לים או למדינת אויב. איך אפשר להנחיתו מוקדם? האם זיקוקי יום הולדת יכולים לעזור? תחשבו על זה.
8. השמידו את הטבעת האחת

"אי אפשר סתם כך לצעוד למורדור" הוא אחד המשפטים המצוטטים ביותר מהסרט "שר הטבעות: אחוות הטבעת" שהפך לבדיחה אינטרנטית. שני צעירים אמריקאים, קרי שאוקרוס וכריס דמריס מחברת ההפקות הקטנטנה רוסטר תיס, החליטו באחרונה לבדוק את הטענה. אחרי הכל, האתרים ששימשו לצילום הוביטון ומורדור בסרטי שר הטבעות נמצאים שניהם בניו זילנד, במרחק 200 ק"מ בלבד זה מזה. הם שחזרו את המסע מביתו של פרודו להר האבדון במורדור בצעידה רגלית מייאשת שנמשכה שבוע. אבל מי שייוועץ במטיילים שחזרו מניו זילנד ובאתרי טרקים יגלה שהמסע יכול להיות הרבה פחות מייאש. לפניכם ההצעה שלנו.
המתנה 9. זה חי! (בעזרת תופרת קנדית ותוכניתן הודי)

תמורת כ־500 שקל פלוס משלוח, האמנית הקנדית וונדי טסאו מקבלת בדואר ציורי ילדים ותופרת לפיהם בובות פרווה. כאלה מהסוג הישן, לפני שברבי הגיעה והרסה הכל. זו הזדמנות לחשוב על ציור שיאתגר את וונדי. childsown.com.
הורים קצת יותר נועזים יכולים להיכנס לאתרים כגון oDesk.com ו־eLance.com, ולחפש שם מעצב משחקים הודי שיהפוך את הציורים למשחקון פלאש. אבל כאן המבחן האמיתי הוא להורה, לא לילד.
עבודה של וונדי טסאו. כשעוד היית מבט ממזרי בעיניים של הבן שלי
10. זוהי עוגה
רותם ברוכין ("ההיא עם העוגות" בפייסבוק) היא פסלת חובבת שאופה לפי הזמנה עוגות בצורת האנטרפרייז, מכונות הזמן מ"בחזרה לעתיד" ו"ד"ר הו" (בתמונה), וכמעט כל בקשה מטורללת אחרת. אלה הטיפים שלה למתחילים:
1. את הפיסול עושים בבצק סוכר, ורצוי לפסל דמויות עם צבעים ומאפיינים מובהקים כי קשה לדייק בפרטים קטנים.
2. למראה של ים סוער (או דם) כדאי להתיך שוקולד לבן עם טיפת צבע מאכל, ואז לעצב אותו.
3. עם מקלוני פיסול ותבניות חיתוך פשוטות יוצאים דברים יפים יותר מאשר עם ציוד קונדיטוריה יקר ומשוכלל.

עוגות לפי הזמנה