היחס לחייבים פשט את הרגל

בצירוף מקרים טרגי פורסם דו"ח הוועדה לשיפור וייעול הליכי האכיפה והגבייה בראשות השופט עודד מאור, יומיים לאחר שמשה סילמן הצית את עצמו. מטרתו המרכזית של הדו"ח היא השבת כבודם של החייבים. "התפיסה תשים דגש על הפרט הבודד ועל כבוד האדם של החייב", נכתב. במרכז ההמלצות עומדת הפרדה בין חייבים משתמטים לבין חייבים משתפי פעולה, ומתן תקווה בדמות הפטר (שחרור סופי של החייב מחובותיו) לחייבים שנידונו לייסורי גבייה וסנקציות לכל חייהם.

המסגרת הרעיונית שמציע הדו"ח היא מסלול אדום ומסלול ירוק. "ככלל, חייבים ייכנסו ל'מסלול הירוק', כלומר יראו אותם כחייבים העושים את שביכולתם לשלם את חובותיהם והמערכת תפעל כדי להקל ולעודד אותם להסדיר את תשלום חובם בהקדם האפשרי". לעומתם, חייב במסלול האדום, "יינקטו נגדו הליכי אכיפה חמורים יותר... בין היתר יפורסם שמו ברבים במסגרת מרשם חייבים משתמטים".

"להחזיר למסלול החיים"

באפריל 2009 מינה שר המשפטים יעקב נאמן את הוועדה שנדרשה להמליץ על שיפור מנגנוני האכיפה והגבייה. בראש הוועדה הוצב שופט בית משפט השלום מאור, שכיהן כראש ההוצאה לפועל. חברים בה נציג לשכת עורכי הדין, נציגים מקצועיים ומשפטיים של רשות האכיפה והגבייה, ונציגי משרד המשפטים ומשרד האוצר.

בכנס השנתי האחרון באילת של לשכת עורכי הדין, פרס השופט מאור את עיקרי הרפורמה: "המקום הטבעי של חדל פירעון הוא בהליכי פשיטת רגל. וזאת כדי לפטור אותו מהחובות שאינו יכול לשלם ולהחזיר אותו למסלול חייו". מאור התייחס לחוסר התוחלת של 70 אלף חייבים המוגדרים "חייבים מוגבלים באמצעים" שמשלמים 100–200 שקל בחודש: "זה חסר תועלת. זה לא מכסה את הריבית. הנושים לא מקבלים כלום, גם אם החייב ישלם עד סוף חייו. והוא, לעומת זאת, לא יוצא ממעגל החובות עד סוף ימיו. יש לומר באומץ - מוסד החייב המוגבל באמצעים אינו רצוי. זה מוסד שמנקז אליו מדי שנה 19 אלף חייבים נצחיים".

בדברים אלה תמך הכנ"ר פרופסור דוד האן: "אותי לא מעניין כמה תיקי הוצל"פ ייפתחו, אלא העובדה שהתיקים האלה לא נסגרים. מערכת יעילה צריכה לדעת מתי לסגור ולא להמשיך ללא סוף. הבעיה היא ששוללים פה זכויות וחירויות של חייב. זה בסדר לתקופה מוגבלת, אבל לא בלי סוף. עבריין פלילי יודע שהוא נכנס לכלא לאיקס שנים, בפשיטת רגל אין לך מושג מתי זה ייגמר. אנו רוצים לתת תמריצים ואופק להליך שבסופו יידע החייב שהוא יכול לחזור למעגל היצרני. לא נאפשר לחייבים להיות פושטי רגל סדרתיים".

לפיכך, ממליצה הוועדה להעביר מהעולם את מוסד החייבים המוגבלים באמצעים. מדובר בחייבים שאינם מסוגלים לשלם את מלוא חובם, ואלה רובם המכריע של החייבים, להבדיל מאלה שיש ביכולתם לשלם, אולם הם משתמטים מתשלום. "תפקידה של מערכת ההוצאה לפועל הוא לגבות חובות באופן מהיר ואפקטיבי. מוסד החייבים המוגבלים באמצעים, המרכז אליו עוד ועוד חייבים 'נצחיים', איננו מסייע להגשמת מטרה זו", נכתב בדו"ח.

70 אלף חייבים מוגבלים באמצעים

המתווה המומלץ הוא להפנות חייבים אלה ממערכת ההוצאה לפועל להליכי פשיטת רגל. זאת בשלושה מקרים: החייב מוגבל באמצעים לאחר חמש שנים במערכת; אין באפשרותו להחזיר את החוב, ולו באופן חלקי; כאשר מתעורר הצורך לקיים חקירה מקיפה יותר על אודות נכסיו ורכושו של החייב כדי להיטיב לגבות את החוב.

מערכת ההוצאה לפועל מטפלת בעניינם של כ־70 אלף חייבים המוגדרים מוגבלים באמצעים. מספר ההכרזות על חייבים מוגבלים עולה משנה לשנה: בעוד שב־1998 הוכרזו כ־3,000 חייבים כחייבים מוגבלים; בשנת 2011 הוכרזו כבר כ־18 אלף חייבים מוגבלים באמצעים.

עם כניסתו של חייב למסלול זה, ניתן להטיל עליו מגבלות שונות, ובכללן עיכוב יציאה מהארץ; הגבלתו כלקוח מוגבל מיוחד לעניינים בנקאיים; הגבלת שימושו בכרטיסי אשראי; רישומו במרשם מיוחד של חייבים מוגבלים באמצעים. במרבית המקרים חייבים מוגבלים באמצעים נשארים במערכת שנים ארוכות ואינם מצליחים לפרוע את חובם. חובותיהם מגיעים למאות אלפי שקלים ולמעלה מכך. כאמור, הפתרון המוצע הוא פשיטת רגל - מנהרה שניתן לראות את האור בסופה בדמות ההפטר הנכסף. הדו"ח מציע להפריד בין פשיטת רגל קטנה לפשיטת רגל רגילה: בין חובות קטנים - עד מיליון שקל - שבהם הליכי הפשט"ר יתנהלו בהוצאה לפועל ובית המשפט המוסמך יהיה בית משפט השלום, לבין סכומים שמעל מיליון שקל, אז יתנהלו ההליכים אצל כונס הנכסים הרשמי - כפי שקורה היום.

מסלול של פשיטת רגל שבסופו הפטר חסום היום למעשה בפני מעוטי יכולת. הדו"ח מפרט את הסיבות: "לחייבים רבים אין הסכום שיש להפקיד כפיקדון עם פתיחת ההליכים (עומד כיום על סך 2,654 שקל), מה עוד שבשל יכולתם הכלכלית הדלה, חייבים רבים אינם יכולים לשכור עורכי דין פרטיים...". ההליך מורכב, ממושך ומסובך שחייב מן השורה לא מסוגל להתמודד עמו. הדו"ח מצביע על כך שבעולם הגישה להפטר היא נוחה ומהירה יותר. באנגליה קיים מ־1986 הפטר אוטומטי לחייבים שלוש שנים מיום הכרזתם כפושטי רגל. בארה"ב קיים הפטר אוטומטי לחייב לאחר שמסר את כל נכסיו הלא פטורים לחלוקה בין נושיו. בסיום השלב של מסירת הנכסים, החייב זוכה בהפטר אוטומטי והוא אינו מחויב לפרוע את חובו, אפילו לא את חלקו, מתוך הכנסותיו העתידיות. לכן, ממליצה הוועדה: "מומלץ לתקן את החוק באופן שיאפשר לרשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב להליכי פשיטת רגל, ולהוציאו מטיפולה של מערכת ההוצאה לפועל".

המשמעות המעשית היא ביטול החזר הסכומים המזעריים שמשולמים מדי חודש שמוגדרים בדו"ח כסבל לחייב וחוסר תועלת לזוכה. "עדיף יהיה לכל הצדדים שהחוב יימחק, החייב יוכל לפתוח דף חדש, והזוכים יוכלו להכריז על חוב אבוד. הדרך לעשות זאת תהיה בהפניית החייבים להליכי פשיטת רגל", נכתב בדו"ח.

במקרים אחרים, כשבאפשרות החייב להחזיר חלק משמעותי מהחוב מוצע ליצור מנגנון של הסדר נושים, שיעודד את הצדדים לפעול לסילוקו המהיר והיעיל של מרבית החוב, תוך ויתור על היתרה.

"החייבים הם רמאים"

בכנס אילת קטלגו את החייבים ל"טובים" ו"רעים". עו"ד אורן הראל תקף את הגישה הרחומה שהמדינה מפתחת כלפי חייבים. "תכריזו על שמיטת חובות כללית ותסגרו את כל התיקים", הטיח, "אין כאן תרבות של החזרת חובות. החייבים הם רמאים". הדו"ח משיב לטענה זו: "ממחקרים שנערכו בעולם, מתברר שהרוב המכריע של החייבים הם אנשים המצויים במשבר כספי קשה. רק כ־5% מהחייבים מנצלים את ההליך לרעה".

גם בעולם נרשם גידול הולך וגובר בשיעור החייבים, המוסבר על ידי חוקרים כחלק בלתי נמנע מתהליך הגידול של היקפי האשראי במשק המודרני ומהתנודתיות הגוברת של כלכלת השוק. אחת הסנקציות הקשות במסלול האדום המיועד למשתמטים היא להוסיף לחוק ההוצאה לפועל "מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום החוב. רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להכריז על חייב כמשתמט מתשלום החוב, ושמו של החייב יפורסם במרשם, ויהיה פתוח לעיון הציבור". סמיכות הזמנים של הדו"ח למעשהו של סילמן לא נעלמה מעיניו של דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה. "בדו"ח הזה יש יותר בשורות חיוביות לחייבים, והוא אפילו מוטה לטובתם, אבל אסור לשכוח שאת ההחמרות על חייבים משתמטים עשינו ברפורמה של 2009. עכשיו ביקשנו למצוא חלופות טובות יותר לחייבים משתפי פעולה".

את עיקר הזעם ספג הביטוח הלאומי, לא אתם.
"ההבדל הוא שהחלטות של המוציא לפועל המקומי נתונות לערעור מיידי בפני בית המשפט, בעוד שבמערכות האחרות כמו הביטוח הלאומי רק הפקידים מחליטים והערעור מסובך יותר".

"גבייה, לא שירות סוציאלי"

עו"ד ליאור שפירא, ראש ועדת הוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין, משבח חלקים ניכרים של הדו"ח שנועדו לשפר ולייעל, אך מסתייג רעיונית: "הדו"ח מוטה לטובת החייבים אף שמטרתו היא גבייה. אכיפה וגבייה, לא שירות סוציאלי. אם אין גבייה יש אנרכיה. מלאכתם של השופטים יורדת לטמיון".

הסתייגות נוספת של שפירא היא מחיוב הזוכים לשלוח לחייב התראות חוזרות ונשנות ולוודא את קבלתן. הסתייגות זו מופיעה בדו"ח: "דרישה מהזוכה להמציא מכתב התראה בהמצאה מלאה תגרום למצב שבו הזוכים, לא זו בלבד שהם במצב חיסרון כיס עקב חובות שלא נפרעו, אלא שעוד בטרם החלו בנקיטת הליכים לגביית החוב הם צריכים להוציא הוצאות רבות על המצאה מלאה של מכתב התראה, שהרי מצב זה יגרום להוצאת איתור כתובות חייבים... דרישת המצאה מלאה לחייב בטרם פתיחת תיק הוצאה לפועל, אשר תצריך איתור חייבים מעת לעת, ותביא את החייב להברחת הנכסים שיש בבעלותו עד למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל".