אבי ליכט: "החוק לריסון שכר הבכירים לא בא לטפל בבעיה החברתית של פערי שכר"

בפתח הדיון הציג המשנה ליועמ"ש במשרד המשפטים, אבי ליכט, את החוק והסביר "ההצעה הזו עברה שינויים רבים, רובם מאחורי הקלעים אבל לא היה פתרון שלא חשבנו עליו. יש אומרים שההצעה רכה מדי ויש אומרים שהיא קשה מדי. בנסיבות הקיימות אני מאמין שזה הפתרון המיטבי ואני מקווה שהוועדה תאשר אותה במהירות".

ליכט הסביר לאחר מכן מדוע הוא לא תומך בקביעת סף שכר בשורת טיעונים והדגיש כי "זה יכול רק להגביר את הבעיה. אם יש סף למנהל מקצועי הכסף יתגלגל לבעלי השליטה והפער החברתי רק יגדל. חשבנו גם שאסור ללכת על סף כי לא ניתן לבנות מנגנון שיתאים לכל החברות. כמו כן לא מצאנו הסדרה שקובעת סף בשאר העולם לחברות ציבוריות".

ליכט הוסיף עוד כי "אין לנו תשובה לשאלה כמה זה שכר גבוה מדי. אבל אנחנו מתכוונים לשאול - האם השכר משקף את התרומה לתאגיד של אותו נושא משרה? אם אין אז יש בעיה תאגידית עליה צריך לדבר. בעיה נוספת שהולכת וגואה היא בין השכר לבין הביצועים של החברה. המחקרים לא מראים קשר בין רווחיות החברה לשכר. כמו כן הסיכוי למצוא שכר גבוה עולה בחברות פירמידיאליות. מנהלים בשכבות נמוכות בהן לבעל השליטה אינטרס הוני נמוך - זוכים לשכר גבוה יותר". "עם זאת", הסתייג ליכט "אין לנו אקדח מעשן או ראיות חותכות לניצול לרעה של שכר המנכ"ל. חשוב לא להגזים אלא לטפל בפוטנציאל ובקשיים שיכולים להיות".

לפי החוק, אותו קידם שר המשפטים יעקב נאמן, תיקבע מדיניות תגמול על ידי 'ועדת תגמול' מיוחדת שימנה הדירקטוריון. הוועדה תהיה מורכבת מרוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים בעלי מערך תמריצים נקי וללא ניגודי עניינים, בראשה יעמוד יו"ר ועדת הביקורת. כן ייקבעו מראש תקרה של מרכיבי השכר המשתנה. "יש טענות שיילקחו התמריצים מהמנהלים לעבוד", אמר היום ליכט. "אנחנו אומרים נכון אבל עדיין חושבים שהנזק בהיעדר תקרה עולה על הנזק שיוצרת תקרה. מערך המוטיבציות של אנשים מורכב יותר מבונוסים של 10 או 12 מיליון שקל. הנזק של תקרה בלתי מוגבלת הוא גדול".