יוג'ין קנדל: "קשה להסביר לציבור בישראל שאנחנו נמצאים במשבר כלכלי"

"שלא כמו ב-2001, קשה להסביר היום לציבור בישראל שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי", כך אמר יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה במסגרת דבריו בוועידת הנשיא בירושלים.

"אם משווים את מצבנו לזה של שאר כלכלות העולם, הרי שאנחנו נראים טוב. אך כפי שאמר מזכיר ה-OECD 'אתם כמו ספינה שנמצאת בשמש לפני הסערה המתקרבת', אמר קנדל. "זה נכון שאנחנו נכנסים למשבר הזה במצב פחות נוח, אולם יש לנו עדיין ארסנל של כלים פיננסים - מה שלא קיים במדינות עם יחס חוב תוצר של 100%", הוסיף.

"בגלל נטל הביטחון אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו צמיחה אפסית, בעוד שלגבי האבטלה, רק לפני עשור היינו באבטלה של 10% ולמזלנו אנחנו לא צריכים להתמודד עם נתוני אבטלה גבוהים. יש פה מגזר עסקי משגשג יחסית, ואנחנו לא צריכים להפריע לו אלא שיהיה לו יותר קל", הוסיף קנדל.

"יכול להיות שכבר השנה ניכנס למיתון"

אורי יוגב, יו"ר רכבת ישראל שהשתתף בפאנל עם קנדל אמר כי "העולם נמצא במשבר שהחל ב-2008 ולא הפסיק עד היום, הפעם אנחנו באמת במשבר. יכול להיות שכבר השנה ניכנס למיתון, אנחנו קצת בתקופה המתאימה לשנת 2001 כשהכלכלה הפנימית נראית טוב אך במציאות נכון לעכשיו, כשהביטחון קיבל חלק מהעוגה בשנים האחרונות, אנחנו נכנסים למיתון שישפיע על המחר", אמר יוגב.

"על הממשלה לא להפריע למגזר העסקי הנמצא במצב פחות נוח ממה שהיה ב-2008 בהרבה, זה אומר פחות רגולציה וצמצום הוצאות ממשלה", הוסיף יוגב.

"יש להגביל את האפשרות למשוך דיבידנדים"

פרופ' לוסיאן בבצ'וק שייעץ לוועדת הריכוזיות אמר כי "הרפורמות צפויות להביא תועלת". לדבריו "הוועדה הזכירה בעיה מבנית שקיימת בנושא מינוף והגנת אג"ח קונצרני. בישראל יש סטוק גדול מאוד של אג"ח שהנפיקו חברות באיכות נמוכה. ועדת חודק הגיעה למסקנה שלאג"ח יש איכות מוצר נמוכה משום שבעלי האג"ח לא מקבלים את אמות המידה הפיננסיות המקובלות בעולם".

"אם מסתכלים על הנתונים ב- 5 - 10 שנים האחרונות רואים שחברות רבות גייסו כספים כמעט רק בעזרת אג"חים ולא מניות - גם לפני המשבר יחסי המינוף גדלו כתוצאה מהתמריצים הלא נכונים שהיו לבעלי השליטה", אמר בבצ'וק.

לדבריו "הבעיה החריפה ביותר שמובילה למשבר זה שחברות שיש להן סיכון ממשי להיות חדלות פרעון ולבעלי האג"ח אין יכולת לדחוף להסדר הן ממשיכות להתנהל תחת אותם בעלי שליטה שיש להם לפעמים הון עצמי שלילי".

בבצ'וק שטח לאחר מכן את משנתו לתיקון והמצב ואמר כי "יש להגביל את האפשרות למשוך דיבידנדים כך שחברות לא יפעלו על כרית הון קטנה ויש לשנות את הדרך בה מתנהלים הסדרי חוב בארץ. באחוז גבוה מאוד יש תספורות. נכון שתספורות קורות בכל הכלכלות ובכל הזמנים אבל מה שכן ייחודי לישראל זה שבעל השליטה ממשיך להחזיק בשליטה אחרי ההסדר".

"אנחנו קטנים ויודעים להתאים עצמנו"

"ב-2001 היינו חשופים לנאסד"ק שנפל ועל רקע החשיפה שלנו, היה גם פה מיתון", אמר קנדל. "אנחנו כן קטנים ולכן יכולים להתאים את עצמנו בהתאם. הסקטור הפרטי, גם הממשלה, יודע לעשות התאמות מהירות. אנחנו כן יכולים לצמוח יותר מהפרטנרים שלנו. חלק על ידי הסטת יצוא למדינות אחרות, חלק על ידי פיזור של תחומים. אנחנו מובילים בתחום ניצול המים למשל.

"לטווח הקצר, או שאירופה מתפוצצת או שהיא מתחילה לצאת מהמצב. אם היא מתפוצצת המשבר הפיננסי שינבע מכך כמובן ישפיע גם עלינו. מצד שני אם גוש היורו יתפרק אז היורו יזנק - גרמניה וצרפת קובעות את הערך של היורו. אם אירופה תשרוד את זה אנחנו נהיה במצב לא נורא אם נשמור על יציבות פיסקלית".

פרופ' דן גלאי מהקתדרה למינהל עסקים באוניברסיטה העברית: "אני לא חושב שבישראל כמות האג"חים גבוהה מהעולם. דווקא התופעה של אג"ח קונצרטיות היא תופעה טובה. כל מי שקונה אג"ח קונצרניות צריך לקחת בחשבון את האפשרות של פשיטת רגל.

"יש לזכור כי רוב החברות שהגיעו לקשיים הן אלו שהשקיעו במזרח אירופה. אם תקנו מק"מ חסר סיכון לשנה תקבלו 2%, אך מי שרוצה יותר מזה עליו לקחת בחשבון שחלק מהחברות יצליחו וחלק לא. הכל סטטיסטי.

"הנכסים הנזילים בידי הציבור הם 2 טריליון שקל, לא כולל פנסיות תקציביות שמגיעות לטריליון שקל. כמה מקרי תספורת כבר היו? גם במקרה של חברת הנדל"ן חפציבה אנשים קיבלו חלק מכספם בחסרה.

"אחת מהחולשות בישראל זה הממשל התאגידי. זה נושא קריטי. אני מסכים שבעלים שמביאים את החברה לפשיטת רגל לא אמור להחזיק בחברה יותר. השליטה צריכה לעבור לבעלי האג"ח. אין מספיק שופטים שמבינים את הנושא הכלכלי עד תום. מי שאומר שבורסה היא קזינו - מטעה. זה לא ראוי ומקומם".
. כן הייתי מדגיש את נושא הממשל התאגידי וניהול סיכונים.