האוזר: העליהום על הרגולציה עלול לגרום נזק לשווקים

"בתקופה האחרונה התפתחה בשוק ההון אופנה חדשה - לתלות את האשם בכל תופעה בעייתית בעודף רגולציה: חברות שלא משלמות את חובן למחזיקי אגרות החוב – הרגולציה אשמה, חברות בוחרות להתמזג או להפוך לפרטיות – מאשימים את הרגולציה, מחזורי המסחר בבורסה יורדים – הרגולציה היא שאשמה בכך, בתי ההשקעות מתקשים לייצר רווחים – זה רק בגלל הרגולציה. והדוגמאות בעניין זה הן רבות. למעשה, אנו רואים סוג של "עליהום" על הרגולציה". כך פתח את דבריו פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בכנס שוק ההון של גלובס המתקיים בתל אביב.

האוזר הגן על הצעדים שמקדמים הרגולטורים בישראל בתקופה האחרונה. "לצערי כל ניסיון להציג את הרגולציה כגורם מדכא ליציבות ולצמיחה עשוי לפעול כחרב פיפיות, ולהיות בעל תוצאות קשות לשווקים. רגולציה איכותית היא תנאי הכרחי לאמון הציבור, ליציבות שווקים ולצמיחה - אל תתפתו ללכת שבי אחרי סיסמאות פופוליסטיות", אמר.

האוזר הדגיש כי חשוב לראות את השלכות הרגולציה בראייה ארוכת טווח, תוך בחינת השפעות הרוחב, שיקולי מקרו וההתפתחויות המקובלות בעולם בעניין זה.

"בחינה כזו תגלה כי הטענות שעולות כנגד הרגולציה עומדות בסתירה לניסיון שנצבר בשווקים בארץ ובעולם". למעשה, הסביר האוזר כי רגולציה שמבטיחה קיומו של שוק הון הוגן, יעיל ומשוכלל, שוק שזוכה לאמונם של המשקיעים, היא גורם חיוני לתפקודו של שוק ההון ולמשיכת משקיעים זרים.

האוזר סקר דו"ח שפרסמה קרן המטבע לאחרונה ובו חוות דעת לפיה הרגולציה בשווקים הפיננסים צריכה להיות יותר אינטנסיבית, אקטיבית ומתערבת. בביקור של FSAP, משלחת של קרן המטבע, נבחנו 29 קריטריונים שלאורם נבחנות כל רשויות ני"ע בעולם. הקריטריונים הללו הם אחידים לכל השווקים הפיננסים ומשמעותם היא, בין השאר, הליכה לקראת SINGLE PASSPORT – רגולציה דומה בכל השווקים. "אנחנו לא יכולים להיות שונים מהאחרים. אני צופה שבתוך מספר שנים, ההבדלים בין הרגולציה במדינות בעולם יצטמצמו מאוד. קרן המטבע העניקה ציון מושלם ל- 23 קריטריונים מתוך ה- 29, יותר מכל רגולטור במדינה מערבית. רשות ני"ע הישראלית מקבלת הכרה בינלאומית לאיכות הפיקוח. יש לכך משמעות כלכלית עצומה. כך לדוגמא, ESMA, רשות ני"ע האירופאית החליטה להכיר בתשקיף הישראלי כמסמך גילוי מספק לצורך גיוס הון בשוקי ההון האירופאים. למעשה, ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לאירופה שזכתה להכרה הזו".

האוזר סקר את ההתפתחויות בנתוני המסחר בארץ ובעולם, במגמות ההשקעה של משקיעים מקומיים וזרים, ובמצבן הכלכלי של המדינות בעולם, ביניהם, רמת אי הוודאות במשק הכלכלי בישראל ובעולם גבוהה; ברוב שוקי ההון המערביים יש ירידה מתמשכת בהיקפי המסחר החל מהמשבר של 2008. ירידה דומה קיימת גם בהיקפי המסחר במניות בישראל (לעומת זו אין ירידה במסחר באג"ח ממשלתי וקונצרני); הירידה בהיקפי המסחר אופיינית לעתות משבר ורמת אי וודאות גבוהה בשווקים; משנת 2009, היקף האחזקות של משקיעים זרים בישראל ירד; מאז תחילת שנת 2009 היקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים ישראליים בחו"ל גדל, במקביל לעליה בהיקף נכסיהם. שיעור ההשקעה בחו"ל בשנים הללו נמוך מ- 20%; מספר החברות שני"ע שלהן רשומות למסחר בבורסה בישראל לא זו בלבד שלא קטן, אלא הוא אף גדל, והוא גבוה כיום יחסית, לשאר המדינות בעולם.

"נתונים אלה ואחרים מעידים שאין בסיס לטענה שעודף רגולציה גרם להתפתחויות הכלכליות הללו, ושההתפתחויות הללו דומות ואופייניות לכלל שוקי ההון המערביים" אמר האוזר.

"למרות כל אלה" הוסיף, "עלינו לחשוב במונחים של עלות מול תועלת ובמקרים של עלות רגולציה גבוהה מדי, לחשוב גם על דה-רגולציה. על הרשות להיות קשובה גם לטענות של רגולציה לא מאוזנת שמגלמת בתוכה עלויות גבוהות. אנחנו צריכים להיות קשובים, לפעמים אנחנו טועים. אנחנו נפגשים עם כולם, ובכל מקום שנשתכנע שעלות הרגולציה גבוהה מדי, נשנה אותה".

האוזר סקר מספר דוגמאות לפרויקטים שהרשות מובילה הן ב"צד הרגולציה" והן ב"צד הדה-רגולציה": בצד הרגולציה, "חשוב לקדם את ההסדרה של זירות מסחר, ליצור מודל פיקוח על רואי חשבון כמקובל בכל העולם, לקבוע סטנדרטים ראויים לחלוקת דיווידנדים שמתבססים על קיומם של רווחים כלכליים, ל"החיות" את תחום החיתום, ועוד".

בצד הדה-רגולציה, מנה האוזר את הפרוייקטים שנמצאים על הפרק "אנו בוחנים כמה פרויקטים חשובים לרבות: עלות מול תועלת – מודל לבחינה כל רגולציה חדשה במונחים של עלות מול תועלת; יצירת מדרג רגולציה: הבחנה בין תאגידים גדולים וקטנים. קיצור הדיווח. ("הדיווחים נהפכו לעבי כרס מדי, ואנחנו רוצים לשנות זאת"); הצבעות באינטרנט – "יש חשיבות שמשקיעים יהיו שותפים מלאים בהחלטות בחברות ציבוריות".