השרה נגד הנשיאה: מי תשמור על העליון?

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור החליטה להשיב מלחמה. במכתב לשרת המשפטים איילת שקד היא מכנה את הרעיון לבטל את שיטת הבחירה לשופטי העליון "הצבת אקדח על השולחן" ומודיעה על ניתוק המגעים לגיבוש הסכמות על המועמדים לבית המשפט העליון לקראת הבחירה הצפוייה בקרוב של ארבעה שופטים חדשים.
השיטה הנוכחית דורשת רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. שקד, באמצעות הצעת חוק פרטית של חבר הוועדה רוברט אילטוב, מבקשת לחזור לשיטה של רוב רגיל - חמישה מתוך תשעה. למה? כי כרגע אין הסכמה בין שקד לנאור על המועמדים. בשני מועמדים, השופטים יוסף אלרון וחאלד כבוב, תומכים שישה חברי ועדה - נציגי לשכת עורכי הדין והפוליטיקאים. בשיטה הנוכחית, כשלשופטים יש שלושה חברים בוועדה בכוחם לסכל את בחירתם כי בלעדיהם לא ניתן להגיע לשבעה קולות.
אהרון ברק . צילום: נועם מושקוביץ' שינוי השיטה מציב למעשה אולטימטום בפני השופטים: אם לא תסכימו למועמדים אלה, נבחר אותם בלעדיכם. "מצב זה", כותבת נאור, "אינו מאפשר לנו, שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים, להמשיך עמך במהלך של התייעצויות וניסיון מוקדם להגיע להסכמות. לא ניתן לפעול בדרך זו שכללי ההכרעה עשויים להשתנות תוך כדי תנועה. לפיכך, אני נאלצת להודיע כי אין בכוונתנו להמשיך עמך לעת הזו בהידברויות. כל אחד מאיתנו יפעל במסגרת הוועדה באופן ענייני ועל פי החוק".
אותו המאבק בגלגול חדש דברים אלה חושפים התנהלות ספק חוקית בוועדה. במקום הפעלת שיקול דעת עצמאי של כל חבר שיצביע לפי הבנתו ומצפונו, ההצבעה היא גושית כשכל נציגות - של השופטים, של הפוליטיקאים ושל עורכי הדין - מצביעה לפי החלטת המוסד שמינה אותה. הנשיאה נאור "מזהירה" שאם המו"מ הגושי ייכשל, "נפעל כל אחד לפי שיקול דעתו" - מה שצריך להיות מלכתחילה.
זכות הווטו, שנובעת ממספרם של השופטים בוועדה, קיימת באופן מעשי גם בידי שקד כיוון שארבעת הפוליטיקאים בוועדה הם חברי הקואליציה. בעבר היה נהוג שלצד שני השרים, מכהנים שני חברי כנסת; אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, אחד מהימין ואחד מהשמאל. עם הקמת הממשלה הנוכחית, חבר האופוזיציה שנבחר היה אילטוב מישראל ביתנו, שהצטרפה בהמשך לקואליציה.
המאבק על המינויים הוא גם מאבק על האג'נדה המשפטית. שקד הצהירה בגלוי על מורת רוחה מהאקטיביזם השיפוטי שבא לידי ביטוי בביטול מתווה הגז. היא רוצה שופטים בצלמו של שופט המיעוט בתיק הזה נעם סולברג. לכן, ברשימת המועמדים יש מספר רב של מועמדים דתיים שבהכללה עונים על הפרופיל המקצועי־אידיאולוגי ששקד מבקשת לקדם: שמרני וימני. מועמד מועדף של שקד הוא פרופ' גדעון ספיר מאוניברסיטת בר־אילן.
המאבק של שקד הוא המשך המאבק של המנטור שלה, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, במורשת האקטיביזם השיפוטי שהנחיל נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, בין היתר באמצעות מינוי שופטים. בתקופת ברק מונו 12 שופטים לעליון. 11 מתוכם היו של ברק וחבריו בעליון. היחיד שמונה בניגוד לדעתם היה אדמונד לוי, שהיה מועמדו של שר המשפטים דאז מאיר שטרית. ברק נאלץ לעשות את הדיל עם השר כדי לקדם את מינויה של אילה פרוקצ'יה. בהמשך הציב בית המשפט העליון התנגדות נחושה ומוצלחת למינויה של פרופ' רות גביזון שבה חפצה שרת המשפטים דאז ציפי לבני. ברק נימק את ההתנגדות בכך שלגביזון "יש אג'נדה". והוא צדק, אלא שהאג'נדה שלה היתה מנוגדת לשלו - צמצום האקטיביזם השיפוטי. הנימוק חולל סערה כיוון שהסגיר את מדיניות המינויים לעליון, שזכתה בשל כך גם לכינוי חבר מביא חבר.
דניאל פרידמן . צילום: יאיר שגיא ואז תם עידן ברק והחל עידן פרידמן, לפחות בגזרת המינויים. דורית ביניש, שהחליפה את ברק, התנגדה למינויה של פרופ' נילי כהן. פרידמן, מקורבה ושותפה של כהן למחקר ולכתיבה, יצא למלחמת חורמה במערכת. בין ההצלחות שרשם היו גם כמה מינויים לעליון בניגוד לדעתה של ביניש. שיטת החבר מביא חבר פינתה את מקומה לפשרות שנכפו על הצדדים, גם בגלל שיטת הווטו. ההסדר החדש תרם לגיוון. מונו עורכי דין מהסקטור הפרטי ונרשמה נסיגה מסוימת באקטיביזם השיפוטי. אבל לא מספיק לטעמה של שקד.
שקד רוצה להטביע חותם מינוי ארבעה שופטים זו הזדמנות בלתי חוזרת לשקד להטביע חותם. במצב רגיל אפשר היה לחלק את השלל - ייבחרו שניים מצד בית המשפט ושניים מצד השרה. אבל למטריצה הזו נכנסים שיקולים נוספים. הראשון, הצורך למינוי ייצוגי. מועמד ערבי במקום סלים ג'ובראן וכן אשה ואולי שתיים. השני, לשכת עורכי הדין נחושה לקדם את אלרון וכבוב שנתמכים בידי שני השרים. כבוב נתמך בידי שקד שמבקשת לראשונה בתולדות המדינה למנות מועמד מוסלמי, ואלרון נתמך בידי חברו מילדות, שר האוצר וחבר הוועדה משה כחלון.
התוצאה היא שאם כבוב ואלרון בפנים, לא נשאר מקום למועמדי שקד מהזן השמרני-ימני. במצב הזה אין סיכוי שבעליון יסכימו לרביעייה שתכלול את כבוב, אלרון וספיר. גם על הכיסא הנשי נטושה מחלוקת. בעליון רוצים את רות רונן, שקד תומכת בשופטות הדתיות תמר בזק־רפופורט ויעל וילנר. לוילנר יש תמיכה בעליון, ולכן ניתן להגיע להסכמה בגזרה זו.
אם שיטת הבחירה תחזור לרוב רגיל, שקד תוכל להעביר את מועמדיה. שיטת הווטו יוצרת מבוי סתום: אין הסכמה – אין בחירה. המבוי הסתום משרת כרגע את השופטים ואת נשק הווטו הזה מתכוונת שקד לשלול מהם. הבעיה של שופט העליון היא מי יגן עליהם. אלה האפשרויות: האופוזיציה הרופסת שאפילו לא התעקשה להכניס נציג במקום אילטוב לוועדה לבחירת שופטים, או שר האוצר משה כחלון שהתחייב להגן על העליון; אבל כדי לשכנע אותו הם יצטרכו לקבל לשורותיהם את אלרון.