שכר מופרז למנכ"ל החברה להשבת נכסי נספי השואה וליקויים בפעילות החברה

מבקר המדינה בדק את פעילות החברה להשבת נכסים של נספי השואה שאמורה לפעול לאיתור נכסים הנמצאים בישראל שיש יסוד להניח שבעליהם נספו בשואה, לאיתור היורשים של הנכסים, ולהשיב נכסים אלה ליורשים. עם הנכסים שאין למי להוריש אמורה החברה לסייע לניצולי שואה ולהנציח את זיכרון השואה. מבקר המדינה מצא כי דיונים בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחברה להשבת נכסים בנוגע להעברת נכסים מרמ"י ושיערוכם נמשכו מעל שבע שנים. עוד עולה מהדו"ח כי בנובמבר 2015 אישרה הנהלת רמ"י מתווה לשיערוך נכסים שטרם שווקו לצד שלישי, אולם עד עכשיו לא העבירה רמ"י את מרבית שווי הנכסים לחברה מה שמונע ממנה לסייע לניצולי השואה.
עוד עולה מהדו"ח כי החברה לא קבעה כל מגבלת זמן לחקירה לאיתור נכס ואילו מגבלת התקציב שניתן להשקיע באיתור הנכס היא על פי הערכת שווי הנכס, אם קיימת הערכה כזו. מבקר המדינה העיר כי בהעדר מגבלות של זמן ותקציב החברה עלולה להשקיע משאבים שאינם מידתיים לשווי הנכס. למעשה על נקודה זו העיר מבקר המדינה גם בדו"ח משנת 2011, אולם הערה זו נהיית אף חמורה יותר ככל שעוברים השנים עם הזדקנותה של אוכלוסיית הניצולים שזוכים לסיוע. לטענת המבקר תהליך איתור היורשים ושחרור הנכסים גם כן אינו מוגבל בזמן ולעתים נמשך זמן רב מדי.
ניצולי שואה (ארכיון) . צילום: עמית שעל החברה גם לא עמדה כלל ביעדי מימוש הנכסים שלה בין השנים 2011-2014, בעוד שהתוכנית המקורית הייתה לממש 165 נכסים בפועל ממושו 30 נכסים בלבד, מה שהקשה עליה לסייע עם הכסף לניצולי השואה. גם בשנת 2015 מימשה החברה פחות נכסים משתכננה (אולם בפועל ההכנסות היו גבוהות מהמתוכנן). המבקר ציין כי ב-2016 יעד ההכנסות נמוך משמעותית מזה שהיה ב-2015 (20 מיליון שקל לעומת 50 מיליון). לאור העובדה שהחברה אמורה לסיים פעילותה ב-2017 המבקר העיר כי על החברה להערך בהתאם עם מכירת הנכסים שבאחזקתה.
עוד התייחס המבקר לכך שמשרד התרבות עדיין לא תקצב את נושא חקר המוצאות של יצירות אמנות ותרבות ולא הסדיר את נושא יצירות האמנות הבזוזות בקוד האתי של המוזיאונים. מיזמים שהיו אמורים לעסוק בנושא כלל לא יצאו לפועל .
מבקר המדינה מצא כי מנכ"ל החברה קיבלה במצטבר ב-6 השנים האחרונות שכר הגבוה בחצי מיליון שקל מזה המגיע לו. מקור השכר המופרז הוא ברשות החברות הממשלתיות שאמורה לפקח על פעילות החברה. לכל חברה ממשלתית סיווג שנקבע בהתאם למורכבותה וגדולה. סיווג המשפיע על שכר הבכירים בחברה ונקבע על ידי ועדה של רשות החברות. ב-2006 עוד בטרם היו לחברה להשבה כל נכסים זכתה החברה לסיווג "8 לא עסקי" כפשרה בין חילוקי דעות של נציגי הוועדה וסוכם כי בעוד שנה ייבחן שוב הנושא אולם זה לא קרה. מבקר המדינה ביצע הערכה שמרנית, לדבריו, לסיווג החברה להשבה ומצא כי הסיווג המתאים לחברה הוא בכלל "5 לא עסקי".
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הפער המצטבר בין השכר שהמנכ"ל קיבל בפועל לבין השכר שהיה אמור לקבל בדירוג זה בשנים 2015-2009 עומד על חצי מיליון שקל. לכך יש להוסיף את הפער המצטבר בעלות שכרם של חלק מהבכירים בחברה ושל היועץ המשפטי החיצוני ואת גמול הדירקטורים. סכומים שמצטברים לכל הפחות לעוד כמה מאות אלפי שקלים.
מהחברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה נמסר: "מאז הקמתה איתרה החברה רכוש של נספי שואה בישראל בשווי כולל של כ-2 מיליארד שקל וקיבלה החלטות השבה ליורשיהם החוקיים של נספי השואה בהיקף של כ 642 מיליון שקל, כ-30% מהיקף הנכסים שאותרו. בנוסף, על פי החוק על פיו פועלת החברה, במידה ולא ניתן למצוא יורשים לנכס מסוים הכספים ממימושם יועברו לניצולי שואה נזקקים. מאז הקמתה העניקה החברה סיוע לניצולי שואה נזקקים בשווי של כ-820 מיליון שקל. באשר לסעיף סיווג החברה יש לציין כי החברה איננה חברה ממשלתית, ועם זאת, בכל נושא השכר פעלה החברה לפי הוראות רשות החברות הממשלתיות. שכר המנכ"ל, הבכירים ותגמול הדירקטוריון נקבעו על פי הוראות רשות החברות הממשלתיות ואישוריה.
החברה, ביוזמתה, הקדימה את סגירתה ב 4 שנים ובכך חסכה עשרות מיליוני שקל שכבר הועברו לניצולי שואה נזקקים. על פי המתווה הרב שנתי שאושר בדירקטוריון החברה כבר ב-2012, ועל פי תוכנית העבודה לשנת 2017, ועל פי מסגרת התקציב הקבועה בחוק (50% מתקציב 2011), החברה תסיים את עבודתה ותיסגר ב 31.12.2017.