מבקר המדינה: לבחון את הכדאיות של חלק מתאגידי המים

"נוכח ממצאי דו"ח זה בדבר היקפי ההתקשרויות והכשלים בביצוען ראוי כי המחוקק יבחן את הכדאיות של ריבוי התאגידים הקיים, שכן ביזור כאמור עלול לגרום, בין היתר, לאבדן היתרון לגודל במסגרת תהליכי ההתקשרות, ולפיכך לעלויות עודפות" - כך כותב מבקר המדינה יוסף שפירא, בפרק שעוסק בעבודת רשות המים וחלק מהתאגידים שמשרתים עשרות אלפי אזרחים בישראל.
הביקורת של שפירא נערכה בחודשים יוני 2015 עד פברואר 2016 אז נבחנו התקשרויות של כמה תאגידי המים עם ספקים ונותני שירותים, ולהתנהלות ועדות המכרזים שלהם. הביקורת נעשתה בתאגידי המים מעיינות זיו (המספק מים למעלות תרשיחא, לשלומי, לכפר ורדים ולכסרא סמיע); הרי נצרת (המספק מים לנצרת, ליפיע, לעילוט, לאיכסאל ולריינה); מי ביאליק (שמספק מים לקריית ביאליק); מי רמת גן (שמספק מים לרמת גן); מי לוד (שמספק מים ללוד) ומיתב (המספק מים לפתח תקווה, אלעד וכפר ברא).
משקים את השדות (ארכיון) . צילום: מאיר אזולאי
לפי מבקר המדינה, "התאגידים אינם מקפידים על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, תקנותיו ונוהליהם הפנימיים במסגרת התקשרותם עם קבלנים אלו, וכי ועדות המכרזים של התאגידים שנבדקו אינן מקיימות פיקוח ובקרה נאותים על התקשרויות התאגידים בהם הן פועלות".
אז מה מצא שפירא? ברמת גן למשל נמצא ש"ההתקשרות עם הקבלנים הוארכה מפעם לפעם, בלא מכרז"; בקריית ביאליק נמצא קבל שהחליף מדי מים לכאורה ללא מכרז; בלוד העסיקו יועץ שנהנה משכר טרחה של מאות אלפי שקלים מבלי שוועדת המכרזים יודעת מזה ובנצרת הועסקו קבלנים בהיקפים של מיליוני שקלים לכאורה ללא מכרז.
מבקר המדינה מחדד במקרה הזה שבמקור "הקמתם של תאגידי המים נועדה, בין היתר, להביא לשיפור תחזוקת תשתית המים והביוב ביישובים ולהגדלת ההשקעות בה. תאגידי המים משקיעים מדי שנה סכומים ניכרים בתשתיות המים והביוב, באמצעות התקשרות עם קבלנים שונים", אולם "מהביקורת עולה כי חלק מהתאגידים אינם מקפידים על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, תקנותיו ונוהליהם הפנימיים במסגרת התקשרותם עם קבלנים אלו, וכי ועדות המכרזים של התאגידים שנבדקו אינן מקיימות פיקוח ובקרה נאותים על התקשרויות התאגידים בהם הן פועלות". התוצאה? לפי שפירא "הדבר גרם לפגיעה בעקרון השוויון, ביעילות ובחיסכון, וביכולתם של תאגידי המים להשיא את התועלות הגלומות בקיום הליכי מכרז תקינים"