ההסתדרות סיכלה הניסיונות לצמצם את הפערים בפנסיה בין העובדים

אחד הנושאים שמעלה מבקר המדינה הוא הפער הקיצוני בין ההפרשות של המדינה (כמעסיק) למי שזכאי לפנסיה תקציבית לבין ההפרשות למי שחוסך בפנסיה צוברת. המבקר מצא כי כדי שבעל פנסיה צוברת יקבל קצבה בגובה זהה לאדם עם שכר זהה בעל פנסיה תקציבית, על המדינה כמעסיק להפריש לו פי שניים ממה שהיא מפרישה היום (26% במקום 13.5% כולל רכיב הפיצויים).
בממשלה ניסו להתמודד בעבר בדרכים די רפות עם הפער המטריד בין זכאי הפנסיה התקציבית לבין בעלי הפנסיה הצוברת. ב-2003, תחת כהונתו של נתניהו כשר אוצר, הוחלט כי בעלי הפנסיה התקציבית ינכו משכרם 2% כדי לממן את הפנסיה, זאת לעומת שיעורים של 6% שמפקידים אלה שלא זוכים לפנסיה תקציבית. במילים פשוטות, בעוד שמי שחוסך בפנסיה צוברת מממן בעצמו, יחד עם המעסיק את הפנסיה שלו, בעלי הפנסיה התקציבית מקבלים את כולה מהמעסיק - המדינה, מבלי להידרש לחסוך בעצמם. מבקר המדינה מגולל בדבריו את השתלשלות האירועים שחושפת מן העבר את הניסיון הרפה הזה של משרד האוצר להגדיל את התשלומים של זכאי הפנסיה התקציבית ומן העבר השני, את התנגדות ההסתדרות להגדיל את התשלומים של אלו שזכו לפנסיה תקציבית למרות העול התקציבי שהם יוצרים על כלל העובדים במשק, שנדרשים לממן לעצמם את הפנסיה. זאת בעוד שההסתדרות אמורה לדאוג לכלל העובדים, ובטח לחלשים שבהם.
הפגנה של ההסתדרות. אמורים לדאוג לעובדים החלשים . צילום: נמרוד גליקמן כך למשל החליטה הממשלה באוגוסט 2005 להטיל על שר האוצר להגיע להסכם עם ההסתדרות, שיביא להגדלת התשלומים שעובדים ישאו בהם לצורך מימון הפנסיה התקציבית. עוד הוחלט כי אם שר האוצר וההסתדרות לא יגיעו להסכם עד סוף נובמבר באותה השנה, שר האוצר יניח הצעה על שולחן הממשלה הקובעת כי שיעור הניכוי יעלה בהדרגה מ-2% ל-5.5%, זאת במטרה להתמודד עם הנטל הכבד של הפנסיה התקציבית על תקציב המדינה. לפי אותה החלטת ממשלה, העלאה בחצי אחוז תקטין את ההוצאה התקציבית שמוטלת על כלל הציבור ב-95 מיליון שקל, אולם כל זה לא קרה.
מבקר המדינה העיר על כך שלא נעשה דבר בנושא כבר ב-2014, בדו"ח שהוקדש לבור התקציבי של ה-40 מיליארד שקל איתו סיימה הממשלה את 2012 - כפול מהמתוכנן, בגלל התקציב הדו שנתי. בעקבות זאת החליטה שוב הממשלה ששר האוצר יעלה את שיעור הניכוי של בעלי הפנסיה התקציבית, בהסכמת ההסתדרות, במסגרת הדיונים בנושא בתקציב הראשון של הממשלה הנוכחית (תקציב 2015-2016). התוכנית הייתה כלל לא לגעת במי שמרוויח מתחת לשכר החציוני, להעלות את שיעור הניכוי ב-2% רק למי שמרוויח מעל השכר החציוני, וב-5% למי ששכרו גבוה מהשכר המוצע במשק. כלומר, כמו שיעור ההפרשה של כלל העובדים שלא זכאים לפנסיה תקציבית.
אלא שכמו צעדים משמעותיים אחרים שנכתבו מלכתחילה בתוכנית התקציב, כמו למשל הסדרת הטבות המס לישובים, התוכנית הזו התאדתה במהרה עוד לפני שעלה התקציב לאישור הכנסת. באגף התקציבים טענו שלא היה זמן לקיים התייעצות עם ההסתדרות בגלל לוח הזמנים הקצר, זאת למרות שהממשלה הושבעה במאי והתקציב של אותה שנה אושר רק בנובמבר- בדיוק כדי שתוכל הממשלה להגיש תקציב עם מהלכים משמעותיים. בינתיים שר האוצר כחלון לא קידם את המהלך גם בתקציב הנוכחי שיעלה בקרוב לאישורה של הכנסת עבור השנתיים הקרובות. כך שאי השוויון בין מקבלי הפנסיה התקציבית לשאר הציבור יימשך לפחות עד 2019.
בתשובת אגף התקציבים למבקר צוין כי נעשו ניסיונות נוספים בתקופות המוזכרות לקבל את עמדת ההסתדרות בנושא, וכי אגף התקציבים ממשיך לפעול על מנת לקיים את החלטת הממשלה, ובכוונתו להמליץ לשר האוצר לקדם נושא זה בתוכנית הכלכלית הקרובה.