המפרקת לא דיווחה שכבר ייצגה את החברה

עו"ד דורית לוי טילר התמנתה כמפרקת זמנית של אנ.סי.אי, בלי שגילתה לבית המשפט שבעלי החברה שכרו את שירותיה כמה שבועות קודם לכן ושילמו לה שכר טרחה — כך עולה מהחלטה שנתנה השופטת עירית וינברג נוטוביץ בבקשה יוצאת דופן שהגישו הבעלים להתיר להם להגיש תביעה אישית נגד המפרקת בטענה שגרמה להם נזקים כלכליים כבדים ועליה לשאת בהם.
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז דחתה את תביעתם בנימוק שהמקרה אינו מצדיק מתן היתר להגשת תביעה אישית נגד בעל תפקיד, אך על הדרך מתחה ביקורת על התנהלותה של לוי טילר טרם מינויה למפרקת, ובהחלטתה כתבה בין היתר כי נמצא פגם בהתנהלות המפרקת בעת מינוייה "בשל היעדר שקיפות ואי גילוי עובדות מהותיות לבית המשפט", וכי "ניתן היה לצפות מבעלת תפקיד, המשמשת כזרועו הארוכה של בית המשפט, כי תביא בפני בית המשפט עובדות אלה בטרם מונתה".
יצרנית השבבים אנ.סי.אי נקלעה ב־2011 לחדלות פירעון, והבעלים יאיר, אברהם ואמנון ריבלין פנו ביוני באותה שנה למשרדה של לוי טילר לשם קבלת ייעוץ. בהסכם שכר הטרחה נקבע שישולם ללוי טילר עבור ייעוץ וטיפול בעניין החברות וחובן לבנקים, שעמד אז על 29 מיליון שקל. לוי טילר פתחה חשבון נאמנות, ואת הכספים שהופקדו בו היא חילקה טרם הליכי הפירוק לנושים בדין קדימה. בהתאם להסכם, שולמו לה עשרות אלפי שקלים.
מי שיצא להגנת לוי טילר הוא כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, שאמור לפקח על בעלי התפקיד. לטענתו, עורך דין שפועל בשם חברה ולאחר מכן מתמנה כמפרק שלה אכן עלול להיקלע לניגוד עניינים, אלא שבמקרה של לוי טילר נבחנו פעולות המפרקת בזמן אמת על ידי בית המשפט ואושרו כך שלא ניתן להצביע על נזק. בכך הוא למעשה מתעלם מסוגיית אי הגילו.
עו"ד דורית לוי טילר. "היעדר שקיפות ואי גילוי עובדות מהותיות לבית המשפט" . צילום: אוראל כהן לוי טילר טענה במסגרת הדיון כי שאלת סוג והיקף הטיפול המשפטי שהתקבל ממשרדה כבר "נדון והוכרע" בפני השופט חגי ברנר במסגרת בקשה זהה שהוגשה, והוא קבע שמדובר ב"ייעוץ מוגבל ונקודתי שהסתיים שלוש שנים לפני תחילת הליכי הכינוס". למעשה הכנ"ר תמך בגרסתה, אף שאחד המסמכים שביססו את טענתה היה הסכם שכר הטרחה שלכאורה נחתם בין הצדדים רק חודש לפני המינוי כמפרקת.
מנגד, בעלי החברה טענו כי עמדת הכנ"ר "מקוממת ומעוררת לא מעט תהיות". לדבריהם, טילר לוי נתנה להם ייעוץ משפטי "ימים ספורים לפני הגשת בקשת הפירוק", אך הכנ"ר מתעלם מכך, ונשען על החלטה טכנית של השופט ברנר, שהפנה את הצדדים למחוזי לבירור עובדות בפני השופטת וינברג נטוביץ.
מלוי טילר נמסר: "החייבים מנהלים כבר כמה שנים מלחמה בכל חזית אפשרית – נגד הבנקים, הכונסת, המפרקת, השמאי, עורכי הדין – כדי להפעיל לחץ ולהימנע מתשלום חובותיהם. השופט חגי ברנר קיבל את עמדתנו וקבע שלא ייצגנו את החייבים ולא היה מצב של ניגוד עניינים". מהכנ"ר הרשמי נמסר: "הכנ"ר התייחס במפורש לבעייתיות שנוצרה לעניין ניגוד העניינים, אולם בנסיבות התיק דנן לא נראה כי קיימת עילה לתביעה אישית נגד המפרקת ואף בית המשפט קבע כאמור".