האכיפה הנכה של המחויבות להעסקת אנשים עם מוגבלות בישראל
למרות צו ההרחבה שמחייב חברות בישראל להעסיק לפחות 2% עובדים עם מוגבלות - הדבר תלוי ברצונו הטוב של המעסיק, עקב היעדר אכיפה משמעותית. לכן הפכה העסקת עובדים עם מוגבלות לאחד הפרמטרים שנבחנים במסגרת תחרות "המעסיק החברתי"
בספטמבר 2014 חתם שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, על צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, לפי חוק הסכמים קיבוציים. לפי הצו, כל חברה שמעסיקה יותר מ-100 תחויב להגיע לשיעור של 2% מהעובדים כעובדים עם מוגבלות עד אוקטובר 2015, ולמצבת של 3% עובדים עם מוגבלויות עד אוקטובר 2016.
למרות הרגולציה הברורה והמחייבת הזאת, קשה למצוא בישראל חברות עם מצבת נרחבת של עובדים עם מוגבלות. התירוצים לכך שונים: הקליטה שלהם מורכבת, הם לא תמיד מתאימים לדרישות המעסיק, לא קל למצוא אותם וכדומה. לאור האכיפה הדלה - אף אחד לא ממש מחייב את המעסיקים להתגבר על הקשיים האלה, והשוק נסמך על מעסיקים שמרצונם הטוב אימצו תוכניות לקליטת עובדים עם מוגבלות. לכן הפך שיעור העובדים עם מוגבלות בחברה לאחד הפרמטרים שנבדקים בתחרות "המעסיק החברתי" של "כלכליסט" בשיתוף קרן מעגלים.
הוועידה הכלכלית הלאומית תתקיים ביום רביעי ה-14.9. לפרטים והרשמה - לחצו כאן
למרות הטענה על קושי במציאת עובדים מתאימים - מחקר של מכון ברוקדייל שבחן את מצבם של אנשים עם מוגבלויות בישראל והתפרסם ב-2014 - מצא אוכלוסיה אדירה של אנשים עם מובלות שרוצים לעבוד.
לפי המחקר, רק 50% מהאנשים עם מוגבלויות בישראל מועסקים (מבין אלה שנמצאים בגיל עבודה), לעומת 72% באוכלוסיה הכללית. 61% מהאנשים עם מוגבלויות אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 41% באוכלוסיה הכללית. 54% מהאנשים עם מוגבלות מדווחים כי הם אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית בהשוואה ל-36% בקרב אנשים ללא מוגבלות.
בנוסף, 44% מהאנשים עם מוגבלות שאינם מועסקים מדווחים על רצון לעבוד. מדובר על אוכלוסיה אדירה של יותר מ-200 אלף איש. במקביל, רק 5.4% מהמעסיקים מדווחים על העסקת אנשים עם מוגבלות.
300 עובדים עם מוגבלות בחברת חשמל
בחברת חשמל קולטים כבר מספר שנים עובדים עם מוגבלות כחלק מתוכנית חומש שמטרתה להגיע ל-3% עובדים עם מוגבלות בחברה. קיימים 2 מסלולי קליטה: קליטה רגילה, שם מועמדים עם מוגבלות נהנים מהקלות של העדפה מקדמת (בדומה לאוכלוסיות אחרות כמו חרדים למשל), ומסלול ייעודי לעובדים עם מוגבלות שנקרא "ניצן אור". המסלול הייעודי מאושר כל שנה על ידי דירקטוריון החברה, שמקצה למסלול 30-40 משרות לפי בחירתו.
עובדי חברת חשמל . צילום: בלומברג היות ועובדים עם מוגבלות נזקקים במקרים רבים לעבודה במשרה חלקית, בגלל מגבלות רפואיות, חוקיות או רצון אישי, בחברה קולטים 60-70 עובדים עם מוגבלות על מכסת המשרות המאושרת באמצעות פיצול המשרות לחלקי משרה.
באמצעות מסלולים אלה הצליחו בחברת חשמל להגיע ליותר מ-300 עובדים עם מוגבלות בחברה, שבגלל מספר העובדים הגדול בחברת חשמל מהווים רק כ-2% ממצבת העובדים. היעדים של תוכנית "ניצן אור" היא להגיע ל-3%. במקביל, בחברה מעמידים תשתיות שפיתחו לצורך קליטת עובדים עם מוגבלות לרשות חברות אחרות. מדובר על שירותים כמו עובדת סוציאלית או רופא תעסוקתי. כמו כן, חברת חשמל מזמינה נציגים של מחלקות משאבי אנוש בחברות ממשלתיות ואחרות כדי ללמוד על תהליך האיתור והקליטה של עובדים עם מוגבלות.
בחברת חשמל מדווחים על רשימת המתנה של 250 קורות חיים של עובדים שמעוניינים להיכנס לחברה, וכי החברה כבר החלה להפנות עובדים לחברות אחרות - אינדיקציה נוספת לכך שמי שרוצה להעסיק עובדים עם מוגבלות, מצליח.
חברה אחרת שרק מתחילה את המסלול לעמידה בדרישות הרגולציה היא ECI. החברה גיבשה תוכנית שנתית לקליטת עובדים עם מוגבלות והיא עורכת כל חודש מיפוי של משרות פתוחות בארגון, ומעבירה את הנתונים ל"עסק שווה" ולגופים נוספים שיכולים לסייע באיתור עובדים עם מוגבלות. בנוסף, יצרה החברה שורה של פגישות ושיתופי פעולה עם עמותות וגופים בנושא - משקם, ארגון נכי צה"ל של משרד הביטחון, it works, bythepeople.
אין אכיפה על המעסיקים
אז אמנם קיים צו הרחבה שמחייב את המעסיקים להעסיק עובדים עם מוגבלות, אבל אכיפה של אותו צו - אין בכלל. שאלנו את משרד הכלכלה האם הצו נאכף, או האם אפילו בוצע מחקר על מנת לדעת עד כמה המעסיקים לקחו אותו ברצינות. התשובה לשתי שאלות אלה היתה לא.
מהמשרד נמסר בתגובה: "צו ההרחבה האמור, מרחיב הסכם קיבוצי עליו חתמו נשיאות הארגונים הכלכליים וההסתדרות החדשה.ההסכם הקיבוצי קובע קיומה של ועדת מעקב של שני הארגונים אולם אינו כולל בחובו סמכויות אכיפה או סנקציות.
"המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד מפעיל, בין היתר, מרכזי תמיכה למעסיקים הפועלים לסייע למעסיקים להיערך לדרישות צו ההרחבה ולעמוד בנדרש. מאז פרסום הצו מטפלים המטה והמרכזים במאות רבות של מעסיקים בשלל כלים – מיפוי מצבת כוח האדם הקיים, בחינת תפקידים נדרשים והתאמתם לאנשים עם מוגבלות, הכנת תכנית מותאמת לעסק לקליטת עובדים חדשים עם מוגבלות בצד סיוע לעובדים קיימים, הדרכות פנים ארגוניות למעסיקים בכל שדרת הניהול (מדרג ההנהלה הבכירה דרך דרגי הביניים ועד עמיתים לעבודה של אנשים עם מוגבלות), הדרכות ייעודיות למי שמונה כאחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות ועוד.
"צו ההרחבה בשילוב פעולות חקיקה שונות נוספות שעברו בכנסת טרם יציאתה לפגרה, משאירים את הנושא על סדר היום הציבורי וניכרים בשטח עליה בקליטה ועליה משמעותית במודעות ובפעולות לקליטת עובדים אלו. חשוב להדגיש כי מדובר בתהליכים שלהערכתנו התוצאות הנראות לוקחות זמן הבשלה ויישום".