משרד המשפטים שכח מהחוק נגד הלבנת הון
הצו המטיל על עורכי דין חובת דיווח על חשד להלבנת הון מצד לקוחותיהם לא ייכנס לתוקף במועד שנקבע לו, תחילת ספטמבר, שכן טרם הוגדרה סמכות ועדות העיצומים לדון בהפרות. הסנקציה של העמדה לדין משמעתי לא נדחתה
תקלה או רשלנות במשרד המשפטים? הצו המטיל על עורכי דין חובת דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון היה אמור להיכנס כבר לתוקפו בתחילת ספטמבר. אלא שמשרד המשפטים שכח להתאים ולעדכן את חוק איסור הלבנת הון ולהגדיר את חובתם של עורכי דין.
החוק כולל סעיף כללי שקובע את סמכות ועדות העיצומים לדון בהפרות של גורמים שונים, ובהם בנקים, יהלומנים ונותני שירותי מטבע (צ'יינגים). והנה, אנשי משרד המשפטים שכחו להוסיף לרשימת "נותני השירות העסקי" הזו את עורכי הדין ורואי החשבון. ומסיבה זו, לוועדות העיצומים אין בינתיים הסמכות לדון בהפרות של עורכי דין ורואי חשבון.
המשרד אמור כעת לתקן את הסעיף בחוק ולהביאו לאישור ועדת השרים לחקיקה אחרי הפגרה, כלומר אחרי החגים, ובהמשך לאישור במליאת הכנסת ובוועדה הרלבנטית. לאחר שיתוקן החוק, יוקמו ועדות עיצומים שיטילו עיצומים על עורכי דין ורואי חשבון.
יעל גרוסמן . צילום: עמית שעל שנים נלחמו עורכי הדין נגד הפיכתם ל"משת"פים" של הרשויות. המאבק הסתיים בהצלחה חלקית: הם לא חשופים לדין פלילי אלא לדין משמעתי אם ייכשלו או יתרשלו במילוי טופס הכרת וזיהוי לקוח שמבקש לבצע באמצעותם פעולה כספית משמעותית. באופן זה, התקלה מאפשרת להם לקבל עוד קצת אוויר לנשימה.
לא בטוח שרק במשרד המשפטים העניין קצת נשכח. נדמה שרוב עורכי הדין לא ערים לעניין כניסתו של הצו לתוקף ולא מבצעים כנדרש את תהליך הכרת הלקוח והערכת הסיכון ולא מודעים להשלכות ההפרה.
עו"ד יעל גרוסמן, המתמחה בעבירות הלבנת הון וצווארון לבן ויו"ר הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, מקווה שהשגיאה תפעל לטובת עורכי הדין, ולא רק בממד הזמן שהרוויחו: "לפי ניסיוני, ועדות עיצומים מסוג זה נוהגות להטיל עיצומים אפילו על הפרות פעוטות, כגון רישומים שגויים וכשלים טכניים אחרים. אפשר רק לקוות שהוועדות יפיקו את הלקח מאירוע זה, שמוכיח שגם בחוק שעבר עשרות עיניים יכולה ליפול שגיאת ניסוח, וילמדו שאין להטיל עיצומים על עורכי דין או רואי חשבון שייכשלו בנושאים טכניים בלבד".
בניגוד לסמכות וועדת העיצומים שכניסתה לתוקף נדחתה, הסנקציה של העמדה לדין משמעתי לא נדחתה. "צריך לצאת מנקודת הנחה שהרשויות יבחרו כבר בהתחלה בכמה מקרים לדוגמה ויתפסו שעירים לעזאזל למען יראו וייראו. אותם עורכי דין שיפעילו עליהם את הסנקציות ישלמו מחיר גבוה ויהיו למעשה קורבן שמוקרב לצורך הבאת המקרים האלה לידי פרסום ומודעות", אומרת גרוסמן, "אבל בניגוד למקרים הרגילים של העמדה לדין משמעתי, לא ברור בשלב זה איך יתנהלו הליכים משמעתיים אלה, למשל איך יישמר החיסיון — האם הדיון יהיה פומביוהאם יתפרסמו שמות המעורבים. צריך יהיה לבצע חשיבה כיצד להתאים את ההליך המשמעתי לחוק כדי לחסוך נזק מיותר הן מעורכי הדין המעורבים והן מלקוחותיהם".
ממשרד המשפטים לא התקבלה תגובה עד עתה.