יש בתים שמתחברים לבני נוער מנותקים

הבית של סוזן, ארגון שמעסיק נוער בסיכון, מצליח לשפר את שיעורי ההעסקה של בני נוער בסיכון וקליטתם בשירות צבאי או לאומי, כך עולה ממחקר של מכון ברוקדייל, שנערך ביוזמה משותפת עם ביטוח לאומי. מדובר במחקר ראשוני ופורץ דרך שבדק את יעילות הטיפול בבני נוער בסיכון בישראל באמצעות העסקה.
הבית של סוזן, שהוקם ב־2002 לזכרה של סוזן קפלנסקי, הוא למעשה עסק חברתי. זהו בית מלאכה שמעסיק מדי שנה 35 בני נוער בסיכון בייצור מוצרי זכוכית וחפצי אמנות אחרים. פעילות הבית ממומנת בין היתר ממכירת אותם חפצים. מטרת הבית של סוזן אינה רק להעסיק את בני הנוער, אלא לתת להם כלים לשיפור סיכויי החיים שלהם. ב־2014 התרחב לראשונה הבית של סוזן מחוץ לירושלים ופתח סניף אילתי, שלמעשה אפשר לבית להכפיל את פעילותו.
המחקר של מכון ברוקדייל בחן את מצבם של בוגרי הבית של סוזן, כלומר בחורים ובחורות בגילי 24־18, והשווה את מצבם לבני גילם באוכלוסייה היהודית הכללית. המטרה היתה לבדוק אם השהות בבית של סוזן סייעה לנוער המנותק (נוער שאינו עובד או לומד) להדביק פערים חברתיים.
מיכל זימלר מנכ"ל IVN. "נרחיב את המודל לעסקים חברתיים נוספים" . צילום: דן חיימוביץ מחקרים בדבר אפקטיביות של פעילות חברתית נדירים מאוד בישראל, ומדובר במחקר ראשוני מבחינה זו. קיימות בארץ עשרות מסגרות לטיפול בבני נוער בסיכון, חלקן אף מתוקצבות באופן מלא או חלקי על ידי המדינה, ובכל זאת טרם בוצע מחקר מעמיק והשוואתי בנוגע ליעילותן.
למרבה הצער, המחקר לא בדק את יעילות הבית של סוזן בהשוואלה לבוגרי מרכזי מית"ר (מרכז יום תומך רב־תחומי לנוער במצבי ניתוק) רגילים.
נקודת התורפה העיקרית של המחקר היא מספר הנחקרים הנמוך בו: 39 נשאלים בלבד, מתוך אוכלוסייה של 90 בוגרים, שסיימו את שהותם בבית לפני שלוש־חמש שנים. נתוני הנשאלים הושוו לאוכלוסיה יהודית בגיל זה, שכן 97% מהנשאלים היו יהודים.
הממצא הדרמטי של המחקר הוא ללא ספק במישור התעסוקתי. 85% מבוגרי הבית של סוזן עובדים, לעומת 56% באוכלוסייה הכללית באותו גיל. לכן גם לא מפתיע שהבוגרים ציינו כי הבית של סוזן סייע להם בעיקר ברכישת "מיומנויות שנדרשות בעבודה". הנושא שדורג כנמוך ביותר היה "הכנה לקראת גיוס". עם זאת, המחקר מצא כי בתחום השירות הצבאי/ לאומי שיעורי הגיוס של בוגרי הבית של סוזן היו זהים לאלה של האוכלוסייה הכללית.
. המחקר חשף פער בתחום ההשכלה. 33% בלבד מבוגרי הבית של סוזן היו זכאים לתעודת בגרות, לעומת 63% באוכלוסייה הכללית. כמו כן אף לא אחד מהבוגרים הגיע להשכלה אקדמית, לעומת 5% באוכלוסייה הכללית.
הבית של סוזן ממומן על ידי המדינה באופן חלקי. מ־2005 מקבל הבית תקציב ממשרד הרווחה בגובה 2,600 שקל לחודש לכל נער מטופל. מדובר בתקציב זהה לתקצוב שהייה של נערים במרכזי מית"ר, שם הנערים אינם מקבלים שכר על פעילותם.
הבית של סוזן ממומן גם על ידי IVN, קרן השקעות בעסקים חברתיים. כעת מקווים בקרן כי המחקר יסייע בהרחבת פעילות הבית של סוזן ובפתיחת סניפים נוספים. עם קבלת תמיכה של תקציבי הרווחה מעריכים ב־IVN כי יוכלו להקים בית נוסף בטווח הקרוב במודל הפעילות של הבית של סוזן, בהשקעה ראשונית של חצי מיליון שקל. לטענת הקרן, הקמה של מיזם חברתי שיכול לטפל בנוער בסיכון באמצעות העסקה דורשת עלות ראשונית כללית של כ־3־1 מיליון שקל, בהתאם לתשתיות בכל מיזם.
"יש לנו הרבה מיזמים לסיוע לנוער במצוקה, ואנו כל הזמן בתחושת בטן שיש כאן מנגנון אפקטיבי יותר ממנגנונים אחרים שקיימים. עכשיו, לאחר פרסום המחקר, אנחנו רוצים להרחיב את המודל הזה לעסקים חברתיים נוספים", אמרה מיכל זימלר, מנכ"לית IVN.