הלוחשים לחרקים

חברת חרגול פודטק (לשעבר סטייק צרצר), המתמחה בגידול חקלאי של חגבים וחרגולים לתעשיית המזון, זכתה בסוף השבוע בתחרות של Agro Innovation Lab, זרוע החדשנות של ענקית החקלאות האוסטרית RWA. בתחרות השתתפו 175 חברות מ־49 מדינות.

בעקבות הזכייה בתחרות תקבל החברה חבילת סיוע ראשונית בהיקף 50 אלף יורו, שתהיה מימון ראשוני לתוכנית פיתוח של החברה הישראלית וקונצרן הענק האוסטרי. בסוף הפיתוח יחליט התאגיד האוסטרי אם להיכנס לחברה הישראלית כבעל מניות משמעותי יותר או לשלב את הטכנולוגיה שלה בתוכנית הפיתוח שלו. תוכנית ראשונה שמתגבשת בין הצדדים נוגעת לחברה־בת של התאגיד האוסטרי המייצרת מזון לבעלי חיים, ובשלב זה בוחנות החברות פיתוח מזון לגידול חגבים וחרגולים על בסיס הידע הנצבר של חרגול פודטק.
גידול חרקים הוא טרנד הולך ומתפתח בתעשיית המזון, ויתרונותיו המרכזיים הם שניים: ראשית, אספקת חלבון מן החי ללא גרימת נזק סביבתי, בניגוד לתעשיית הבקר והעוף; שנית, צמצום תעשיית הבקר והעוף, הגורמת סבל עז לבעלי החיים המגודלים בה.
מימין: בן פרידמן ודרוד תמיר, שותפים בחרגול פודטק. אבקת חלבון מחרקים נמכרת ב־50 דולר לקילו . צילום: נאור פרידמן עד כמה חרקים סביבתיים יותר מבקר? ובכן, כדי לייצר קילו סטייק בקר צריך להאכיל את פרה ב־20 קילו עשב. כדי לייצר קילו חגבים צריך 2 קילו של מזון לחגבים. מבחינת צריכה של מים, כדי לייצר קילו סטייק בקר נדרשים 2,000 ליטר מים. קילו חגבים דורש 2 ליטר מים. כמו כן שטחי האדמה הדרושים לגידול בקר ועוף הם אדירים לעומת השטח שדרוש לגידול חגבים, ואין לשכוח שתעשיית הבשר אחראית ל־18% מהיקף פליטת גזי החממה בעולם.
בחברה הצליחו לגרום לביצים של החגבים והחרגולים לבקוע אחרי 14-11 יום במקום 9 חודשים, וכן לקצר את תהליך הבגירה שלהם מ־90־45 יום לפחות מ־30 יום. באופן זה במקום מחזור גדילה אחד של חרקים בכל שנה, מצליחים בחברה לייצר 8-10 מחזורי גידול בשנה.
אחת הבעיות המרכזיות של מגדלי חרקים בכל העולם היא שוק היעד. אכילת חרקים אמנם מקובלת מאוד באסיה, באפריקה וגם במזרח התיכון, אבל במדינות המערב המפותחות נרתעים מאכילת חרקים. עם זאת, נראה שהמגמה הזאת מתחילה להשתנות. "שמנו לב שזה מתחיל להשתנות", מספר ל"כלכליסט" דרור תמיר, ממייסדי החברה. מבחינתו, שוק היעד המרכזי הוא צפון אמריקה, שבה הולכים ומתרבים מוצרי המזון המבוססים על חלבון מחרקים יבשים וטחונים: החל מאבקות חלבון, דרך חטיפי אנרגיה, וכלה ברטבי פסטה.
אבקת חלבון שהופק מחגבים מיובשים . לדברי תמיר, כאשר חרגול פודטק החלה לקבל תשומת לב עולמית, החלו להגיע הזמנות לאבקת החלבון שלה גם מענקיות מזון כמו ג'נרל מילס בארצות הברית ורשת המזון הבריא הול פודס, שתי חברות ענק שיכולות לזרז תהליכים שיווקיים ולהסרת חסמים תרבותיים בנושא אוכל.
אבל בינתיים חסם מרכזי נוסף עבור התחום הוא עלות אבקת החלבון מחרקים. לדברי תמיר, קילו אבקת חלבון מחרקים נמכר כיום ליצרן המזון ב־50 דולר: "מאחר שהצלחנו לייצר תהליך יעיל יותר של גידול, אנחנו יכולים לספק מוצר בעל מתח רווחים גדול משמעותית. אנחנו בעצם יכולים לייצר במחירים שהם מחירי הפסד עבור המתחרים שלנו, ועדיין לפעול במרווחים נאים מאוד". לדבריו, כדי שתעשיית החלבון מחרקים תצמח ותגיע לממדים של מיליארדי דולרים, מחיר קילו אבקת חלבון מחרקים צריך להיות פחות מ־10 דולר לקילו. "אנחנו נגיע לשם", מבטיח תמיר.
חרגול פודטק גייסה עד היום כמיליון דולר, בין השאר מקבוצת טרנדליינס. השותפים בחברה הם תמיר, בן פרידמן וחנן אביב. תמיר הקים כבר מספר מיזמים הקשורים לתזונה ואורח חיים בריא; פרידמן מגיע עם רקע של חקלאות ועיבוד מזון; ואביב הוא מומחה החרקים של החברה. פרידמן מגדיר את אביב כמי "שיודע לדבר איתם". אביב בעצמו צורך את כל החלבון שלו מחרקים כבר חמש שנים, ועוסק בגידול חרקים זה 30 שנים.