משרדי הבריאות והגנת הסביבה: לא ניתן לייחס שינויים בתחלואה לזיהום בחיפה

משרדי הגנת הסביבה והבריאות מחדדים הבוקר (ה') שלא ניתן לייחס את רמות הזיהום במפרץ חיפה לגידול או שינוי ברמות התחלואה שם. ההכרזה מגיעה לאחר מחקר שעשו שני המשרדים בו השתתפו חוקרים מהאקדמיה וממשרדי הממשלה השונים לרבות ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות ופרופ' תמי שוחט, מנהלת המרכז הישראלי לבקרת מחלות במשרד הבריאות.

מטרת המחקר במפרץ חיפה הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור. כזכור, לפני כשנה וחצי פרסם אחד מאנשי משרד הבריאות נתונים כאילו תושבי חיפה חולים יותר בשל רמות הזיהום באזור. המהומה שנרשמה בעקבות הפרסום גררה מכה כלכלית על חיפה עד לרמה בה אנשים סרבו לקנות שם דירה.
לפיכך, משרדי הבריאות והגנת הסביבה צללו לתוך הנתונים והכינו מחקר חדש שכלל שישה תתי נושאים: שיעור סרטן הריאות והלימפומה (שאינה הודג'קין), בריאות תינוקות, תחלואת אסטמה בקרב ילדים, תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה"ל, ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר ונתוני איכות אוויר.
באופן מפתיע או שלא, המסקנות שהתקבלו הפעם שונות בתכלית מהמסקנות הראשונות, כאילו מישהו מנסה לתקן לכאורה את המציאות בדיעבד. "חברי הוועדה בדקו את התהליכים המחקריים, שבוצעו בשנה הראשונה של המחקר, באזור חיפה. לאחר קריאה מעמיקה של הדו"ח , שמיעת החוקרים וקיום דיונים נרחבים,הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה, אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה. לפיכך ממצאים אלה אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה", אומרים במשרדי הממשלה, ומחדדים שהמחקר המקורי שהצביע על הבעיות "רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף הנתונים והשיטות בהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו".
חיפה. החוקרים ממשרדי הבריאות והבנת הסביבה ביקרו את שיטות המחקר שהוצגו בשנת המחקר הראשונה . צילום: צבי רוגר התוצאה? לפי משרדי הממשלה "הוועדה מבקשת לציין כי התוצאות המתייחסות למדדים השוואתיים של סרטן ואסתמה במפרץ חיפה לעומת ת"א וחדרה, לא נצפה עודף במפרץ חיפה. יש לציין כי השוואות אלו, למרות שהיו תולדת ניתוח נתונים אקולוגי ולא מספק, נהוגות ומקובלות לביצוע כמדד ראשוני בלבד לבחינת עודף תחלואה חשודה. הוועדה סבורה שעל מנת לספק תשובה החלטית לתושבי חיפה יש לבצע מחקר אנליטי מתוקף", אומרים שם.

אז מאין נולד הפער בנתונים, כך שפעם אחת מצאו קשר בין הזיהום בחיפה לתחלואת התושבים ופעם לא? במשרדי הממשלה טוענים שהבעיה הקשה ביותר המשפיעה על כל חלקי המחקר, "הינה הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר, שהיווה את המשתנה הבלתי תלוי הראשי (ונדבך ראשי בשאלת המחקר) בכל אחד מתתי הנושאים של המחקר. בהקשר זה יש להבהיר כי לאחר לימוד מעמיק של השיטות בהן השתמשו החוקרים, הגיעה הוועדה למסקנה כי סוג הנתונים והשיטות בהן עשו החוקרים שימוש, לוקים בחסר. שיטות אלו יכולות לענות באופן חלקי בלבד בנוגע לבחינת השינויים לאורך זמן בריכוזי המזהמים והשוואה בין אזורים שונים (חיפה-חדרה-תל-אביב). אולם, נתונים ושיטות אלו אינם יכולים לשמש בסיס להבחנה בהבדלים הפנים-עירוניים בריכוזי המזהמים", מה גם ש"בין היתר, מבקשת הוועדה להדגיש כי הערכת החשיפה בוצעה בשיטת אינטרפולציה, שאינה מתאימה לאזור המפרץ וכי לא קיימת התייחסות ממצה למקורות הזיהום באזור. הוועדה סבורה כי ליקויים אלה עלולים לגרום להערכת חשיפה שגויה שעלולה להוביל לפירוש מוטעה של התוצאות".

השורה התחתונה לתפיסתם ברורה. "לדעתנו,הממצאים אינם משקפים את מצב איכות האוויר במידה אשר תאפשר להבחין בין אזורים בעלי זיהום גבוה לבין אזורים בעלי זיהום נמוך בתוך מפרץ חיפה". בנוסף, בולט העדרו של מומחה בתחום איכות האוויר בכלל והערכת חשיפה בפרט בצוות המחקר.
בבקשה לא להטעות את הציבור
כדי לא להגיע למצב בו נתונים לא נכונים מתפרסמים ומטעים לכאורה את הציבור, הוועדה סבורה ש"ביצוע בדיקות תוקף ומהימנות של כלי המחקר הינן מחובתו של החוקר ואין זה מן הראוי לבצע ניתוח נתונים כלשהו לא כל שכן הסקת מסקנות מנתונים שנאספו ו/או נותחו בשיטות שטרם נקבעה אמינותן ולא נבחנה רגישותן". בכך מביעים החוקרים ביקורת נוקבת על המחקרים הראשוניים עם הערה ש"אנו סבורים כי השיטות בהן השתמשו החוקרים אינן יכולות להוות תשתית מחקרית ראויה למטרותיו וכי חובה על החוקרים לבסס את שיטות המחקר, טרם קבלת התוצאות".
ומה לגבי זיהום האוויר? "מודל הערכת זיהום האוויר סובל מליקויים חמורים הגורמים לבעיה מהותית בהערכת החשיפה במחקר זה. מאחר ומודול זה משפיע על כל חלקי הדו"ח, לא ניתן להמשיך במחקר טרם תיקון מודול זה, המחייב בין היתר, הוספת מומחה בתחום לצוות המחקר". עוד טוענים שם ש"השיטה הסטטיסטית בה השתמשו החוקרים במודולים 1 ו-3 (להערכת סרטן ואסתמה בילדים), שטרם נקבעה אמינותה ע"י הקהילה המדעית, אינה מתאימה למחקר שאופיו אינו אקדמי טהור ושמטרתו קבלת החלטות למדיניות בריאות".

עוד טוענים שם שאם יתוקנו השיטות להערכת זיהום האוויר ויחושבו לתקופות הרלוונטיות להיריון, וכן אם יבוצע ניתוח נתונים כמקובל בספרות, "ניתן יהיה ליישם את ההמלצות שניתנו לתיקון תת נושא 2: הערכת מדדי גדילה בילדים, ולהמשיך במודול זה של המחקר".
לפיכך, במתכונתו הנוכחית, המשרדים ממליצים שלא לאשר את המשך מימון המחקר לשנה ב' ולשנים הבאות. עוד מבקשים שם להגיש את תכנית המחקר המתוקנת לשנים ב'-ה', שתכלול תיקון להערכת זיהום האוויר
חברי הוועדה כללו בין השאר גם את פרופ' אמריטוס אורי דיין, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר אילן לוי, מרכז מודלים לאיכות אוויר, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה; פרופ' ליאת לרנר גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר; פרופ' רונית ניראל, המחלקה לסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלי וגב' נורית שטורך, סגנית מנהלת המחוז ומתכננת סביבתית, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה.