הפרקליטות מבקשת להחמיר את עונשו של קובי פרץ

"העונש אינו הולם את חומרת המעשים", מסרו בפרקליטות בערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי בת"א. על פרץ נגזרו שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 175 אלף שקל

הפרקליטות הגישה הבוקר (ד') ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על היקף עונשו של הזמר קובי פרץ שהורש בעבירות מס בהיקף של 5.8 מיליון שקל. "העונש אינו הולם את חומרת המעשים".

על פרץ, שהורשע בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות מס ונידון בחודש שעבר לשנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 175 אלף שקל. לאחר מתן גזר הדין הבהיר סנגורו של פרץ, עו"ד דורון ברזילי, כי מדובר "בתוצאה קשה" וכי הכוונה היא לערער על ההחלטה. עו"ד ברזילי הוסיף כי "המסע של פרץ להוכחת חפותו טרם הסתיים. מרשנו חולק על הכרת הדין וכן על גזר הדין ופניו לערעור".

עם זאת,מבקשת פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) דווקא להחמיר בעונשו כשלפי הערעור שהוגש היום בית משפט השלום שגה כשקבע מתחם ענישה שבין 16-40 חודשי מאסר בלבד. "מתחם הענישה שקבע בית המשפט", נכתב בערעור שהוגש על ידי פרקליטות המחוז, עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, "אינו הולם את הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירות, את החומרה המאפיינת את טיב העבירות שבוצעו על ידי פרץ ונסיבות ביצוען, כמו כן מתחם הענישה אינו מיישם נכונה את מדיניות הענישה הנהוגה". לפי הפרקליטות, מתחם הנישה ההולם הוא בין שנתיים ל-4 שנות מאסר בפועל ואילו בית משפט השלום שגה כשגזר על פרץ עונש מאסר בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

"לחובת פרץ עומדות נסיבות מחמירות המצדיקות את גזרת עונש המאסר ברף העליון של המתחם", מוסיף הערעור, "גם בית משפט השלום בגזר דינו, פרס את התמונה הראייתית החמורה ותיאר את החומרה העולה ממעשיו של פרץ ואת הנסיבות המחמירות שהתקיימו בביצוע העבירות".

בין היתר מצוין בכתב הערעור כי פרץ לא השיב את מחדליו מול רשויות המס והמשיך לנהל הליך אזרחי מולן תוך שימוש "בטענה הכוזבת לפיה הוא קיבל סכום מזערי של הכנסות". "בנסיבות העניין", נכתב עוד, "העדר תשלום מס בזמן אמת והעדר הסרת מחדלים בכל התקופה הרלוונטית מאז בוצעו העבירות ממשיך ומעצים את הנזקים שנגרמו לקופת המדינה מחד גיסא, ואת היעדר נטילת האחריות של פרץ על מעשיו מאידך גיסא". לשיטת הפרקליטות, העובדה שהמחדל לא הוסר עד היום, מהווה שיקול כבד להחמרה בעונשו של הזמר.

עוד לפי הערעור, ראוי להשתמש במקרה של פרץ בעקרון של "הרתעת רבים" והדבר אף מחייב זאת נוכח טיב המעשה וסוג העבירה. "המדובר בעבירה שטומנת בחובה נזק קשה למנגנון הפיקוח ונזק לקופת המדינה שנגרמו בזמן ביצוע העבירה, נזק שלא תמיד ניתן לאמוד ולרפא, ולא תמיד תוכל החברה לספוג ולהכיל. כך שההתמודדות המועדפת היא מניעת ביצוע עבירות מעין אלו, על ידי הטלת עונשים כבדים והרתעת הרבים".