ליכט: אין מקום להתערבות היועמ"ש בנושא שכר הבכירים

עם זאת, בצד המקל, ישנם מספר גזרים: ליכט לא שולל חוות דעת בעתיד במקרה קונקרטי והוא גם מסמן את גבולות הגזרה של חוות הדעת אילו היה כותב אותה בחמש נקודות שאותן הוא מפרט במכתבו.
ליכט. "אין מקום למעורבות ישירה שלנו בדרך של חוות דעת, בעיתוי הנוכחי" . צילום: עומר מסינגר א. התמקדות בזכויות שישולמו עקב סיום עבודתו של העובד בלבד, להבדיל מרכיבים אחרים בעלי מימד עתידי כמו אופציות, בונוסים ומענקים אחרים המבוססים על ביצועי המניות או ביצועים אחרים.
ב. התמקדות אך ורק בזכויות המתבססות על שנות עבודה שקדמו למועד תחולת החוק ועל התקשרויות קיימות בלבד שאושרו לפני פרסום החוק.
ג. התמקדות אך ורק להפרשות החשבונאיות שייעשו עד מועד תחולת החוק בנוגע להתקשרויות קיימות לגבי עובדים קיימים. מדובר בפרשנות חד פעמית ואין הכוונה לתמוך בדרך פעולה זו בעתיד.
ד. המהלך החשבונאי של התאגיד הפיננסי יאושר על ידי הרגולטור הרלוונטי.
ה. התאגיד יפעל לפרשנות צרה של הוראת המעבר בחוק לאור תכליתו הדומיננטית.
ליכט מדגיש את החזקה הכפולה שחלה על המחוקק: לא לפגוע בהתנהלות התקינה של התאגידים הפיננסיים ולא לפגוע בעובדים מעבר לנדרש כדי להגשים את תכלית החוק שצופה פני עתיד ומשדרת מסר עקרוני וערכי.
לעניין זה הוא נותן משקל לדאגה ולחשש של המפקחת על הבנקים מפני פרישה של עשרות בכירים ש"תוביל למשבר ניהולי בבנקים הגדולים, אובדן ידע וניסיון, פגיעה בבקרות וחשיפת הבנקים לסיכונים".
ועם זאת מנמק ליכט מדוע לא ייתן, למרות כל אלה, חוות דעת שתרגיע את הבנקים. "מדובר במשימה "כבדה" מדי שאינה מתאימה לפרשנות משפטית. זאת בעיקר על רקע ההוראות העמומות של החוק. מקומן של הוראות מעבר מפורטות מעין אלה הוא בחקיקה ראשית". הוא מנמק זאת ב"שונות הרבה בין סוגי התאגידים, בין התאגידים בתוך אותם סוגים, בין קבוצות וסוגי עובדים בתוך כל תאגיד ובין עובדים שונים". בנוסף, הוא מבהיר ש"היועץ המשפטי לממשלה אינו נוטה להעניק חוות דעת מראש בסוג זה של חוקים מסחריים שכל תחולתם בתחום המשפט הפרטי".