הרגולטור שהביא את דנקנר לבית המשפט והניח את יוקרת הרשות על הכף

הקדנציה של שמואל האוזר עד היום התאפיינה באקטיביזם של רשות ני"ע בכל הנוגע הן לחקירות פליליות והן לאכיפה מינהלית — תחום חדש שאת גבולותיו קבע קודמו, פרופ' זוהר גושן. לפי החוק, יו"ר הרשות הוא זה שמחליט אם לפתוח בחקירה פלילית או לנתב את התיק שלפניו לאכיפה מינהלית. בכהונתו של האוזר נפתחו 15–20 ההליכים בשנה, משני הסוגים.

לדברי גורמים ברשות ובמשרד המשפטים, האוזר מחפש למקד את המשאבים המוגבלים של הרשות לתיקים גדולים, או לחלופין לתחומים חדשים שבהם הרשות מנסה לייצר הרתעה אפקטיבית. שניים מהתיקים הפליליים הגדולים שנפתחו בתקופת האוזר עוסקים באחת משתי העבירות החמורות בחוק ני"ע — השפעה בדרכי תרמית על שער ניירות ערך (שמכונה בשפת שוק ההון "הרצת מניות"). החקירה הגדולה והמוכרת ביותר בתחום היא פרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות בסמוך להנפקה שביצעה החברה בפברואר 2012. החקירה הגיעה למי שנחשב עד אז לאדם החזק בשוק ההון - נוחי דנקנר, היו"ר ובעל השליטה. ההחלטה לפתוח בחקירה נגד דנקנר היתה לא פשוטה, שכן להאוזר ברור שיוקרתה של הרשות מונחת על הכף עד תום ההליך שטרם הסתיים — יותר משלוש שנים חלפו מאז הפכה החקירה מסמויה לגלויה עם מעצרו של דנקנר. כתב אישום הוגש, רק לפני חודשיים הגיע שלב הסיכומים במשפט, והצדדים מחכים להכרעת הדין של השופט חאלד כבוב. האוזר יודע שאם דנקנר יזוכה הרשות תהיה חשופה לביקורת רבה.
נוחי דנקנר. החקירה הגדולה והמוכרת ביותר בתקופת האוזר היא פרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות . צילום: אוראל כהן חקירה גדולה נוספת שעל פתיחה הורה האוזר והסתיימה, לפחות בינתיים, בהצלחה גדולה של הרשות היא הרצת מניות מנופים פיננסים, שהתמקדה במעשיהם של אנשי העסקים ג'קי בן זקן ואיתן אלדר. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את השניים וגזר עליהם עונש חמור של שלוש שנות מאסר. השניים הגישו ערעור לעליון שטרם נידון, אך לפחות בינתיים המטרה של הרשות הושגה.
החלטה בולטת נוספת של האוזר היא המשך החקירה באחד מתיקי השחיתות הגדולים שהיו בישראל, שהחלו להיחקר טרם תקופתו - פרשת השוחד ששילמה חברת סימנס הגרמנית לבכירי חברת החשמל כדי שהם יטו לטובתה מכרזי ענק של החברה. החקירה, שנמשכת יותר מעשור ובמסגרתה כבר הורשע בהסדר טיעון השופט לשעבר דן כהן בקבלת שוחד מסימנס בהיקף של 1.1 מיליון יורו, התעוררה שוב לחיים ב־2014. זאת בעקבות מידע שהגיע מהרשויות בשוויץ על העברות כספים בין חשבונו של איש הקש בפרשה לבכירים בחברת החשמל.
במהלך הקדנציה שלו, האוזר בחר גם לאותת לשוק ההון ולפוליטיקאים מה דעתה של הרשות בנושאים שבהם אין לה סמכות פורמלית, כמו מדיניות השכר בחברות ציבוריות. כך למשל במקרה של מנכ"ל פלאפון לשעבר גיל שרון, שהיה אמור להתמנות למנכ"ל דסק"ש ולקבל חבילת שכר בהיקף של 75 מיליון שקל בחמש שנים. "שכר מופרז ובלתי סביר של נושאי משרה בחברות ציבוריות מהווה בראיית הרשות בעיה חריפה הפוגעת בציבור המשקיעים", אמר האוזר בתגובה לפניית "כלכליסט" בנושא. ובסופו של דבר, בעקבות הביקורת הציבורית שהתעוררה שרון לא מונה לתפקיד.