הפרקליטות דחתה את הערר: גל בק - תיק סגור

פרקליט המדינה שי ניצן החליט לדחות את הערר שהגיש אביו של גל בק ז"ל על החלטה שקיבלה פרקליטות מחוז תל אביב לפני יותר מ-10 שנים, שלא להגיש כתב אישום נגד הנהגת שפגעה בבנו המנוח. הערר נדחה משום שגם כעת לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין פלילי. החקירה נפתחה מחדש בעקבות פרסום תחקיר בערוץ 1 על ידי העיתונאיות אילה חסון ויפעת גליק.

בעקבות הגשת הערר ביולי 2015 ופרסום התחקיר בערוץ 1 שבו עלו טענות המצדיקות בירור, נפתח מחדש תיק החקירה של תאונת הדרכים, ובמסגרת זו נגבו עדויות רבות ממעורבים בפרשה ונתפסו מסמכים רלוונטיים. בעקבות ביצוע השלמות החקירה קיים פרקליט המדינה מספר ישיבות עם אנשי פרקליטות המחוז ומחלקת עררים, בהן השתתפו גם משנהו לעניינים פליליים, וכן נציגי אגף התנועה במשטרה.
כל משתתפי הדיונים, לרבות אנשי המשטרה ובהם ראש מדור תאונות דרכים במשטרה, שהוא הגורם המקצועי הבכיר ביותר בתחום זה במשטרה, היו תמימי דעים שאין ראיות מספיקות להעמדת הנהגת לדין בעבירת הריגה, שהיא כיום העבירה הרלוונטית היחידה שלא התיישנה. נראה שגם עבירה של גרימת מוות ברשלנות אינה ניתנת להוכחה ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, אך מדובר בעניין תיאורטי, שכן ממילא עבירה זו התיישנה כבר לפני יותר מחמש שנים.
ההודעה על דחיית הערר נמסרה לעודד בק בפגישה אישית, בה הובהרו לו נימוקי ההחלטה, ונמסרה לו ההחלטה הכתובה הכוללת למעלה מ-50 עמודים.

שי ניצן, פרקליט המדינה . צילום: יאיר שגיא בכירי הפרקליטות שעסקו בתיק הורו לפתוח אותו מחדש והנחו את המשטרה לבצע שורה של פעולות חקירה משלימות, במסגרתן בין היתר נגבו עדויות רבות מאנשים שנטען שהיו עדים לאירוע או שיכלו לשפוך אור על טענות וסוגיות כאלה ואחרות. בנוסף נערך שחזור של התאונה, הוצאו פלטי שיחות טלפון וכן נבדקה סוגיית רמת האלכוהול בדמה של הנהגת בליל התאונה בעקבות העלאת טענה על ידי העורר כי החשודה היתה שיכורה בלילה זה.
בבדיקה התברר כי לא ניתן לקבוע ממצא חד-משמעי בשאלה האם גל בק המנוח או הנהגת חצו את הצומת באור אדום, ונותר ספק אם החשודה היא שעשתה כן. גם בנקודת הנחה שמחמירה עם החשודה, שספק אם אפשר לבססה ברמה הנדרשת במשפט פלילי, לפיה היא חצתה באור אדום, לא ניתן להוכיח כמה זמן בדיוק כבר דלק אור אדום ברמזור בעת חציית הצומת, עובדה שהינה חיונית להוכחת עבירת ההריגה, שהיא העבירה היחידה שלא התיישנה.
כמו כן נבדק החשד שהנהגת נהגה בשכרות - חשד שלא עלה בזמן אמת, שכן לא היתה שום אינדיקציה בחקירה המקורית שהחשודה היתה שיכורה. בזמן התאונה (2005), הנוהל המשטרתי לא חייב לערוך בדיקת שכרות לנהג בכל תאונת דרכים קטלנית, אלא אם התעורר חשד שהוא שיכור. כיום, הנוהל שונה ובדיקת שכרות נערכת בכל תאונת דרכים קטלנית. כיוון שהאב העלה בערר חשד שהנהגת הייתה שיכורה, נתפסו מבית החולים איכילוב המסמכים הרפואיים של החשודה מליל התאונה, ואז התברר שנערכה לה בליל התאונה בדיקת דם, שהצביעה שרמת האלכוהול בדמה הייתה גבוהה מהמותר.
למרות שתוצאת בדיקת הדם של החשודה הצביעה על רמת אלכוהול גבוהה מהמותר, הרי שלכאורה, היא אינה ראיה קבילה במשפט פלילי, שכן בדיקת הדם לא נלקחה ונבדקה בדרך שקבע החוק. ראשית, בדיקת הדם לא נערכה במעבדה שבבית החולים תל השומר, שהיא המעבדה היחידה שהבדיקות בה יכולות לשמש ראייה במשפט פלילי ("מעבדה מוסמכת"), אלא בבית החולים איכילוב, שם אושפזה החשודה לאחר התאונה. מעבר לזה, החוק מפרט שורה של כללי אמינות שהבדיקה צריכה לעמוד בהם, ובמקרה זה היא לא עומדת ברוב הכללים.
זירת הדריסה של גל בק ברמת אביב, לפני 10 שנים . צילום: מיכאל קרמר
למרות זאת, נבחנה האפשרות לתת לבדיקה תוקף משפטי, ולהוכיח באמצעותה, מעבר לכל ספק סביר, שהנהגת הייתה שיכורה בעת התאונה. אולם הדרך בה נלקחה הבדיקה לא נמצאה מהימנה ואמינה במידה מספקת, בוודאי לא ברמה הנדרשת במשפט פלילי. כך למשל, המכשיר שהפיק את הבדיקה באיכילוב הוחלף מאז, ומהעדויות עולה שהוא לא כויל (אופס) באופן שגרתי וקבוע.
עוד נקבע כי העובדה שדגימת הדם של החשודה לא נשמרה, לא מאפשרת להוכיח בוודאות שהיא שייכת לה, וגם שוללת את האפשרות לערוך כיום בדיקה חוזרת. למעט בדיקת הדם, לא הייתה שום אינדיקציה לכך שהנהגת היתה שיכורה. "בדרך כלל, מי שיש בדמו כמות כה גבוהה של אלכוהול, מתנהג באופן מעורר חשד או מדיף ריח חזק של אלכוהול. אולם, אף לא אחד מאנשי המשטרה, מד"א ובית החולים שבאו איתה במגע בליל התאונה, לא העלו חשד שהיא שיכורה ולא ציינו שנודף ממנה ריח של אלכוהול, כפי שהם עושים בדרך כלל במקרים בהם יש ריח כזה".
גם טענת אביו של גל בק המנוח, שזמן קצר לפני התאונה החשודה שלחה מסרון לידיד שלה בו כתבה שהיא שיכורה, נבדקה לעומק ולא נמצא לה כל בסיס. לפיכך הוחלט שלא ניתן יהיה להוכיח במשפט פלילי שבעת התרחשות התאונה החשודה נהגה במצב של שכרות.