"זה נורא כיף להוריד את השימוש בפחם, אבל צריך לבצע פעולות בצורה רצינית"

"תמהיל הדלקים בישראל הוא לא רק צו או תקנה, זה נורא כיף להוריד את השימוש בפחם אבל צריך לבצע פעולות בצורה רצינית וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות, ובשורה התחתונה צריך לאזן בין מטרות ולתכלל בין של צמצום זיהום אוויר, מחיר למשק ואספקת חשמל יציבה", כך אמר היום (ב) מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידורבכנס תחזיות של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה,וכוונו שלא במקרה לאוזני משרד האנרגיה.

כפי שפורסם הבוקר ב"כלכליסט", שר האנרגיה יובל שטייניץ פנה לוועדת השרים לענייני רגולציה כדי לבטל את הצו שניתן אתמול (א) לחברת החשמל שמחייב אותה לצמצם בעד 10 אחוזים את השימוש בפחמם בתחנת הכוח בחדרה.

מרידור התייחס ליעדי הממשלה בדבר הגדלת ייצור החשמל ה"ירוק" ואמר שהממשלה הציבה יעד דרמטי של רף 17% באנרגיות מתחדשות תוך 15 שנה מהיום, זאת לעומת רק 2.5%כיום.

"ישבתי עם מנכ"לי גרמניה וצרפת ולמדתי שאחד הנתונים הכי חשובים זה יכולת לנהל את הביקוש ולהביא את העסקים למקום בו הם מייצרים חשמל מתי שהמשק צריך. הדלק העיקרי שנשתמש הוא גז טבעי והטרה שלנו היא לפתוח את הים לחיפושים כבר ב-2016. אסור לנו להשען על צינור אחד ולא על שניים. אולי אפילו חמישה מאגרים שונים שיתנו יתירות טובה נגד תקלות או אירוע קיצוני", אמר

בהתייחסו לחיבור הגז למפעלים אמר שהמדינה מפגרת משמעותית בחיבור לתעשיה. גז לטווח ארוך יותר יציב, יהפך לזול יותר ויעשה זמין". מרידור טען שהמדינה מקדמת רשת הולכת דלקים יבשתיתחדשה לתחנות הכוח הפרטיות, זאת כדי לספק להם סולר במקרה שלתקלה בצנרת הגז

במקביל, ראש מ.א. שפיר ויו"ר איגוד ערים נפת אשקלון, אשר אברג'ל, פנה לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי וביקש ממנו להוציא צו זהה גם לתחנת הכוח באשקלון "כ-330 אלף תושבים חשופים למפגעי זיהום אוויר מתחנת הכח 'רוטנברג' – הפעל סמכותך לצמצום השימוש בפחם בתחנת הכח באופן מידי", אמר.

"בישראל יצמצמו לאט לאט את השימוש בפחם לטובת שימוש בגז, אבל בשביל זה חייבים לפתח את לווייתן כי מה שיש בתמר לא יספיק בתוך שנתיים-שלוש לצרכי המשק", כך אמר הבוקר (ב') פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים. הדברים נאמרו בכנס תחזיות משק האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגה וסביבה.
"נכון שמצאנו גז אבל הבעיה הכי גדולה של המדינה זה חוסר מיקוד ועודף רגולציה שמקשים על הולכת הגז", אמר ליידרמן. "המדינה נותנת תגמול למפעלים אבל עם ירידת מחירי האנרגיה הרצון להסב מפעל לגז יורד וצריך להגדיל את התגמול. כדאי במקביל לשים לב לעלויות האנרגיה למדינה – זה ירד מכ-12.5 לכ-7.5 מיליארד דולר בשנה. זה תורם לצמחיה".
קידוח לווייתן (ארכיון) . צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
בהתייחסו למחירי חבית הנפט בעולם אמר הכלכלן הראשי של בנק הפועלים כי "מרבית התחזיות הן שמחיר חבית הנפט יעלה באמצע השנה הבאה לרמות של 60-55 דולר לחבית אנרגיה. זה הקונצנזוס של השוק. כיום, עם מחיר שכבר הגיע לרף של 35 דולר לחבית אנחנו בעיצומה של הדרמה. אופ"ק כבר לא מתפקד כקרטל וייתכן שמה שקורה בתחום הנפט מסמן את הקריסה שלו".

לדברי ליידרמן, ההשלכות של מחיר נפט הנוכחי על כלכלת רוסיה הם "קטסטרופליות בהקשר הזה ורמת המלאים ממשיכה להיות גבוהה ב-OECD. אם בוחנים את צריכת האנרגיה בעולם הנפט עדיין ברף של 33% מסל הדלקים. הפחם סביב 30% ואילו הגז הטבעי סביב 24%. השאר אנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית". ליידרמן הדגיש שבסין הפחם עדיין מחזיק 66% מסל הדלקים והמיתון שם (מצמיחה דו-ספרתית לחד-ספרתית) משפיע על רמות המחירים בעולם.
ליידרמן התייחס להשפעת מחירי האנרגיה הנמוכים על החברות האמריקאיות ואמר כי "סקטור האנרגיה האמריקאי ירד ב-20% כאשר השוק הכללי רק באחוז. הסיפור הפיננסי בה"א הידיעה הוא מה שקורה לשוק הקונצרני – אג"ח הונפקו על ידי חברות אנרגיה, ועם ירידת מחירי האנרגיה חלק מהחברות הפכו לסוחרות באג"ח ברמת תשואת זבל".
"שבענו מדיונים על מתווה הגז" סגן ראש אגף התקציבים באוצר אודי אדירי אמר בכנס כי "יש חוט מקשר בין עולם החשמל, הגז והחיבור למפעלים והפחתת פליטות. פיתוח מאגרים חדשים הוא קריטי למשק וכבר היום כל צרכי המשק אינם מגיעים מתמר אלא על ידי דלקים מיובאים יקרים. שבענו מדיונים על מתווה הגז אבל חוסר קבלת החלטות ועמידה במקום יש לה מחיר כבד. החברות אמורות להשקיע בפיתוח מאגרים בתנאי הכלכלה הלא קשים היום ואם המתווה יתקיים נהיה חצי רגל בדלת כדי לקיים את המשימות שלנו.
אודי אדירי . צילום: עומר מסינגר "רשות ההגבלים עסקה בזה שלוש שנים, אנחנו באוצר עוד שנה ויש לזה מחיר. אם הממשלה הייתה צריכה לפתח את לוויתן אני סבור שבשלב זה היינו עדיין בדיונים האם להמשיך ולהעסיק את חברת הייעוץ שבוחנת איך לפתח את המאגר. בשוק דינאמי כמו שוק האנרגיה היכולת של המדינה לעסוק בפיתוח תשתיות היא כמעט אפסית, והייתי מעדיף שהממשלה תבזבז את הזמן הזה בקביעת מדיניות", אמר אדירי.
הוא הזכיר את היעד שהציבה לעצמה המדינה בדמות הפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר. מדובר בתכנית שתגדיל את צריכת החשמל ה"ירוק" בכ-17% על חשבון צמצום הנסועה ברכב פרטי בכעשרים אחוז. בהתייחסו לרפורמה בחברת החשמל אמר שבישראל לא תתכן רפורמה כפי שהיא מוכרת בעולם. "משק האנרגיה הולך לכיוון של אמצעי ייצור מבוזרים לרבות אנרגיות מתחדשות. בעולם כזה חייבים מונופול ממשלתי חזק שרואה קדימה ונותן גיבוי נדרש להולכה ולחלוקה שהיא מקומית", אמר, וחזר על דעת אגף התקציבים שיש לדלל את מקטע הייצור של חברת החשמל על חשבון חיזוק וקיבוע המונופול הטבעי שלה בתחום ההולכה.
בהתייחסו לחיבור מפעלים לגז טבעי הזכיר אדירי את חוק ההסדרים האחרון שם הוסרו מכשולים רגולטורים לחבור מפעלים לגז. "אנו בוחנים רשתות בטחון להקמה של רשת תחנות תדלוק לגז טבעי עבור ציי רכב וכלי רכב כבדים. בעולם שבו מחירי המזוט נמוכים האינטרס של מפעל להסב עצמו לגז היא נמוכה ופחות אטרקטיבית. התפקיד שלנו הוא הרבה יותר מאתגר", אמר אדירי.
כמה מפסידה המדינה על רכב שהוסב לשימוש בגפ"מ? המשנה למנהל רשות המיסים ערן יעקב אמר בכנס כי "שיעורי המס על דלקים מסוימים אינם משקפים נאותה את השימוש בהם ואת העלויות למשק. המס הוא קצוב והוא קבוע, ולעולם הנטל שלו יגדל כאשר מחיר הדלק יורד. השאלה האם זה נכון לגבות 20 מיליארד משוק הדלקים שלא מתומחרים נכון או להטיל את זה במקום אחר. קחו למשל את הגז – סכום המס שלו לאלף ליטר הוא 17 שקלים. זה כמעט אפסי וזה יוצר עיוות ולא בטוח שזה ישאר לעולם".
בהתייחסו לתכנית המיסוי החדשה שתובא לאישור במהלך 2016 ציין בן יעקב את התכנית לדרג את הדלקים השונים ביחס לתועלת או לנזק למשק, שרק לאחריה תיגזר רמת המיסוי עליו. המודל שיבחן יתחלק בין טווח קצר לארוך. כאשר הטבות ינוקא לטכנולוגיות חדשות כולל כלי רכב חשמליים.
ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים . צילום: אוראל כהן "מתנול גז טבעי דחוס וגז נוזלי אולי יקבלו הגנות ינוקא. כל השאר יבחן ביחס לשימוש שלו במשק. המס על דלקים לרכב יהיה מהיר יותר כאשר ברור שתהיה תקרת הגנות שמעליה הן יבוטלו, ואילו המיסוי של הדלקים לתעשיה ביחס לזה של ייצור חשמל יהיה דיפרנציאלי", אמר יעקב. מי שעלול לגלות פגיעה בארנק שלו הם אותם בעלי רכב שהסבו את הרכב לשימוש בגפ"מ (גז פחממני מעובה, או כמו שנהוג לכנותו גז בישול). לדבריו של יעקב, המדינה מפסידה 4,500 שקל לשנה על כל רכב שהוסב לשימוש בגפ"מ, כאשר המגמה הזו תפסק. על פי ההערכות סך צי הרכב שהוסב לשימוש בגפ"מ נע בין 20 ל-25 אלף כלי רכב.