מה נאמני בורגראנץ' מעדיפים להסתיר?

בעלי התפקידים בתיק בורגראנץ' נלחמים שלא לחשוף את הפרוטוקולים של החקירות שניהלו לנושאי משרה ובכירים בפז: שלושה חודשים לאחר שהורתה השופטת מיכל אגמון־גונן לחשוף את הפרוטוקולים לעיון הנושים הרגילים, הגישו המנהלים המיוחדים עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר ערעור לבית המשפט העליון. בערעור טוענים בתוקף ברגרזון ושפלר שהפרוטוקולים של החקירות שניהלו צריכים להישאר חסויים. עו"ד שלמה נס, שהיה הכונס בתיק בורגראנץ' מטעם חברת פז, אינו חתום על הערעור לעליון משום שלא השתתף בחקירות.
נימה של לעג כלפי השופטת
במסגרת הערעור ובבקשת עיכוב הביצוע שצורפה לה תוקפים בעלי התפקידים את החלטתה של השופטת אגמון־גונן ואף מפגינים נימה לועגת כלפי הנימוקים שליוו את החלטתה המפורטת לחשוף את הפרוטוקולים. הנושה שביקש לחשוף את הפרוטוקולים הגיש תגובה ותהה בה מה מנסים בעלי התפקידים להסתיר.
חשוב לציין שהתיק עוסק בבורגראנץ' בגלגולה הקודם, ולא ברשת שנמצאת היום בבעלות האחים אורגד.
המנהל המיוחד שאול ברגרזון . צילום: עמית שעל הערעור של המנהלים המיוחדים מוגש כשנתיים לאחר שאישר בית המשפט העליון את הסדר הנושים השנוי במחלוקת בתיק בורגראנץ': בסוף 2013 קבע שופט העליון יצחק עמית שחברת פז, שהיתה הבעלים של הרשת עד שנתיים לפני קריסתה והוצגה כנושה מובטחת, תקבל 8 מיליון שקל מקופת הנושים של הרשת, אף שתביעת החוב שלה לא נבדקה ולא הוכרעה.
החלטתו של השופט עמית ביטלה את החלטת השופטת אגמון־גונן, שקודם לכן פסלה פעמיים את הסדר הנושים שגיבשו בעלי התפקידים לאחר שמצאה שהמרוויחה העיקרית ממנו היא פז, ושלושת בעלי התפקידים, ברגרזון, שפלר ועו"ד שלמה נס ששימש כונס מטעם פז, הסתירו מהנושים את ספקותיהם לגבי מעמדה של פז כנושה מובטחת. אגמון־גונן אף קבעה אז שנראה שבעלי התפקידים מקדמים את האינטרס של פז, ולא של יתר הנושים.
בד בבד עם ההליך הזה הגישה אחת הנושות של בורגראנץ', חברת אשפלסט, באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, בקשה לקבל העתק מהפרוטוקולים של החקירות שנוהלו בעניינה של פז. הכונס הרשמי פרופ' דוד האן הגן בלהט על עמדת בעלי התפקידים שאין לחשוף את הפרוטוקולים לפני הנושים, אך השופטת אגמון־גונן הפריכה בזה אחר זה את כל נימוקי הכנ"ר.
היא כתבה שהפיקוח היעיל ביותר אינו צריך להיות של הכנ"ר, המטפל באלפי תיקים, וגם לא של בית המשפט, אלא של הנושים עצמם, שבעלי התפקידים מתמנים לכאורה כדי לשרת את עניינם.
חשיפת הפרוטוקולים היתה צריכה להתבצע זה כבר, אך בעלי התפקיד התעכבו, ורק בימים האחרונים הגישו ערעור לעליון (המועד להגשתו נדחה בשל פגרת הקיץ והחגים). בערעור נוקטים בעלי התפקיד נימה לעגנית מעט כלפי השופטת אגמון־גונן וטוענים כי היא ביססה את החלטתה "על דיונים אקדמיים תיאורטיים בנוגע לצורך בשקיפות, פומביות הדיון, חובות של אמונאים ועוד כהנה וכהנה".
השופטת אגמון-גונן . צילום: אוראל כהן לטענת ברגרזון ושפלר, ייתכן שהסיבה לגילוי חומרי החקירה נועדה לאפשר לנושים לבחון אם בעלי התפקידים פעלו כשורה, והם מאשימים את אגמון־גונן, ש"למרבה הצער" היא אינה מסתפקת בפיקוח שלה על בעלי התפקידים ובפיקוח הכנ"ר וזקוקה ל"עזרת הציבור", שכן "בית המשפט 'אינו מצוי בעניין' ועל כן הוא מבקש להעביר את התפקיד לנושים שכביכול כן מצויים בפרטים". לפי הנטען תגרום חשיפת הפרוטוקולים נזק לכל תחום חדלות הפירעון, מפני שהיא תרתיע נחקרים מלהתייצב לחקירות.
"אין עילה להחבאת הפרוטוקולים" במענה לבקשת עיכוב הביצוע הגישה אשפלסט תגובה ובה תהתה אם לבעלי התפקיד "יש מה להסתיר?" וטענה שאין כל עילה להחביא את הפרוטוקולים מפני הנושים, בדיוק כשם שפרוטוקולים של ועדות חקירה או של משטרה גלויים. "מה האינטרס המוגן כאן, שחקירת נושאי המשרה בפז תישאר במחשכים?", שואלת הנושה ומוסיפה שלא מדובר בחקירה שבעל התפקיד עושה בעבור עצמו, אלא חקירה שבית המשפט מבצע באמצעותו.
עוד נטען שלבעלי התפקידים אין כלל זכות אישית לערער על החלטת השופטת, ורק הכנ"ר רשאי לערער אילו דאג כביכול לתחום חדלות הפירעון, אך הכנ"ר בחר שלא לערער, והוא מוכיח בזאת שאינו סבור שייגרם נזק כבד לתחום חדלות הפירעון".