מחקר: תת ביצוע ממוצע של 4.5 מיליארד שקל בשנה בתקציב המדינה

שיעור הביצוע הממוצע של תקציב המדינה ב-15 השנים האחרונות עמד על כ-98%. תת הביצוע ביחס לתקציב המקורי מסתכם ב-4.5 מיליארד שקל בשנה. כך עולה מסקירה של ביצוע תקציב הממשלה בין 2000 ל-2014 שנערכה ע"י התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים.

תת הביצוע מוסבר בעיקר על ידי חוסר הביצוע במשרדים האזרחיים. כך למשל תת הביצוע של המשרדים החברתיים (הכוללים בין השאר את משרדי החינוך, הבריאות והרווחה) מסתכם בממוצע בכ-2 מיליארד שקל, תת הביצוע של המשרדים המנהליים (הכוללים בין השאר את משרדי הפנים והתיירות) הסתכם בממוצע בכ-2 מיליארד שקל, ותת הביצוע של המשרדים הכלכליים (הכוללים בין השאר את משרד האוצר ומשרד הכלכלה) – המסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל.
לעומת זאת, משרד הביטחון מוציא סכומים הגבוהים מהתקציב המקורי בכ-8 מיליארד שקל בשנה. כאשר מסתכלים רק על תת של המשרדים האזרחיים, ללא התוספות של הביטחון, מדובר בתת ביצוע של יותר מ-5 מיליארד שקל.

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי והחוקר גל בן-חורין שערכו את הסקירה ציינו כי משרד הביטחון מוציא באופן עקבי יותר מהסכום שהוקצה לו בתקציב המדינה. כמו כן, ניתן לראות כי ביצוע תקציב משרד הביטחון גבוה במיוחד בשנים בהן התבצעה לחימה משמעותית (2002-2001; 2006; 2014).
משרד האוצר בירושלים . צילום: גיא אסיאג פרט להוצאות על משרדי הממשלה, תקציב המדינה כולל סעיף של הוצאות על ריבית וקרן לביטוח לאומי. בניגוד לביצוע התקציב על-ידי המשרדים, סעיף זה אינו תלוי בפעילות המשרדים עצמם, אלא באומדן הנעשה במשרד האוצר על סמך פרמטרים שאינם ידועים מראש, כגון האינפלציה שעתידה להתרחש במהלך שנת התקציב.
בן-חורין ציין כי "בחינת הנתונים מצביעה כי הממשלה 'החטיאה' את הסכום שהקצתה להוצאה על ריבית באופן עקבי, וכי ההוצאות בפועל על סעיף זה מהוות בממוצע לתקופה כולה רק כ-94% מהסכום שהוקצה לשם כך בתקציב המדינה".
"העובדה כי ההוצאה על ריבית נמוכה באופן עקבי מהסכום המוקצה לכך בתקציב המדינה מעלה חשד כי המדינה אימצה באופן קבוע הערכת יתר של סעיף ההוצאות על הריבית, תוך יצירת רזרבה שתאפשר לה להגיב לצורך בביצוע הוצאות בלתי צפויות מבלי להקלע לגרעון", ציין פרופ' סטרבצ'ינסקי.