"אנו צריכים לעשות חשיבה חדשה לגבי מקור כוחו של בית המשפט"

במסגרת ועידת המשפט שמתקיימת בת"א ביקר המשנה לנשיאת העליון בדימוס השופט אליעזר ריבלין את הרחבת תחומי השיפוט של בית המשפט: "כניסת הפסיקה לעניינים שנויים במחלוקת ציבורית לא הועילה לבית המשפט העליון"

"אנו צריכים לעשות חשיבה חדשה לגבי מקור כוחו של בית המשפט" | רשת 13

כ-2,000 משתתפים גדשו את מלון דיוויד אינטרקונטיננטל לטקס ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין. ראש הממשלה ביטל את השתתפותו במושב הפתיחה והותיר את ברכות הפתיחה לראש האופוזיציה בוז'י הרצוג וראש ועדת חוקה חוק ומשפט ניסן סלומינסקי. שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון יישאו דברים בהמשך היום.
"הבעיה שלנו אינה רק שחיתות שלטונית אלא בריונות שלטונית", אמר הרצוג ותקף בחריפות את הממשלה "שמנסה לכופף ולדרוס נורמות יסוד כשכל שר ושרה מאיים בדרכו על הדמוקרטיה. שרת המשפטים מאיימת על בג"ץ, שרת התרבות סותמת פיות וראש הממשלה רומס את השידור הציבורי. אנחנו חברה חולה אם מאיימים על בית המשפט בבולדוזרים ומצמידים שומרי ראש לשופטים". הקהל געש במחאות נגד ומחיאות כפיים בעד. הרצוג, כך נראה, נהנה להלהיט את הרוחות ולנזוף בו על חוסר הסובלנות לדעות שונות ובמיוחד לאומץ של הרצוג להשמיע אותן.
השופט ריבלין . צילום: אלכס קולומויסקי המושב הראשון דן ביחסי בית המשפט והכנסת. "אי אפשר לומר שיש מתקפה של הממשלה והכנסת על הרשות השופטת ואין פלישה בלתי מרוסנת של בית המשפט לשטחן", אמר המשנה לנשיאת העליון בדימוס השופט אליעזר ריבלין המכהן כנציב תלונות הציבור על השופטים, "ישנה הדדיות שנובעת מחוקי הפיזיקה. למשל הריק מתמלא מסביבתו.. האקטיביזם השיפוטי משקף הימנעות וחוסר פעילות של הממשלה והכנסת שאינן מטפלות ומעבירים את האחריות לרשות השופטת. כמו כניסת בג"ץ לענייני השטחים או ההתאזרחות. כניסת הפסיקה לעניינים שנויים במחלוקת ציבורית לא הועילה לבית המשפט העליון".
ריבלין ביקר את הרחבת תחומי השיפוט של בית המשפט: "החיכוך בין הרשויות הגיע לשיא בעניין הביקורת השיפוטית. יש כאן דילמה מובנית. המתח בין רשות שלא נבחרת, השופטת, לבין רשות נבחרת, המחוקקת. כשבית המשפט מבטל חוק נוצר חיכוך ובחיכוך הזה יש צורך בזהירות ותבונה יתרות. יש סכנה להחלשת בית המשפט בהרחבת זכות העמידה. אנו צריכים לעשות חשיבה חדשה לגבי מקור כוחו של בית המשפט. בית משפט שמסיר מעליו את כלי הסינון מסתכן בהחלשתו. הוא צריך לכבד את שאר הרשויות ולשמר את אמון הציבור ליום פקודה. כדי שיוכל להגן על זכות אדם, חייב בית המשפט לשמור על המשאבים שלו".
ראש ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ סלומינסקי טען ל"שיבוש מוחלט של הגבולות בתקופת אהרן ברק. כשחוקקנו חוקים למטרה מסויימת ובית המשפט נתן להם את הפירוש שהוא רוצה, אז בדרך האחורית השופט הפך למחוקק בניגוד לכוונת הכנסת. להבנתו של ברק חוק שסותר את חוק היסוד הוא בטל, ובית המשפט החל לבטל חוקי הכנסת מהטעם הזה. עמדתי נדהם לנוכח הפלפולים של ברק שהעמיס דברים שלא היו ולא נבראו כשהוא בא לפרש מהי מדינה יהודית. צריכה להיות צניעות במערכת השיפוטית".
סקר רפי סמית עבור מחוז תל אביב העלה ש-73 אחוז מהציבור רוחש אמון לבית המשפט העליון. שאלה נוספת הוקדשה לאריה דרעי: האם מי שישב בכלא ראוי לחזור לתפקיד ציבורי? 94 אחוז השיבו בשלילה. ולשאלה את מי משרת מתווה הגז – 71 אחוז השיבו "בעלי ההון", 11 אחוז "את הציבור", 18 אחוז לא הביעו דעה.