חוק השקיפות באגודות העותמניות יובא היום לאישור ועדת שרים לחקיקה

בישראל פועלות כעשרת אלפים אגודות מסוג זה ביניהן ההסתדרות, התאחדות התעשיינים וועדי עובדים של ארגונים בולטים המנהלים במצטבר מיליארדי שקלים עם אפס פיקוח

חוק השקיפות באגודות העותמניות יובא היום לאישור ועדת שרים לחקיקה | רשת 13

היום (א') תונח על שולחן ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק של יו"ר סיעת יש עתיד עופר שלח. בנושא הסדרת השקיפות באגודות בעותומאניות. מדובר בהמשך של תהליך שהתחיל שלח בממשלה הקודמת. החוק מבקש להסדיר את מעמדו של רשם העמותות כרשם העמותות העותומאניות ולהעניק לו סמכות לדרישת מסמכים ולחקירת תפקודה של אגודה, לרבות להטלת הוצאות החקירה, אשר מוקנות מכוח הוראות הדין לרשם העמותות ביחס לעמותה. בישראל רשומות כיום כעשרת אלפים אגודות עותומאניות ביניהן ההסתדרות, התאחדות התעשיינים וועדי עובדים של הארגונים גדולים במשק.
החוק יחייב על פי חוק את האגודות העותומאנית להגיש עדכון של פרטיה, מטרותיה ושל חברי ועד הנהלתה בצירוף תקנון ותצהיר חתום של כל חברי ועד האגודה על נכונותם לכהן בה. אי ביצוע הסעיפים יאפשר למחוקק למחוק את האגודה מרשם האגודות. בכל פרסום של האגודה היא תציין כי היא אגודה עותומנית. האגודה תחוייב לנהל פנקסי חשבונות, למנות רואי חשבון ולהגיש לרשם דו"ח כספים ודו"ח מילולי של פעילותה המבוקר על ידי רואי חשבון.
אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות . צילום: אוהד צויגנברג מקור החוק העותומאני הוא בשנת 1909 שהסדיר את אופן הקמתם ופעילותם של מוסדות ללא כוונת רווח. חוק זה המשיך להיות בתוקף עם הקמת המדינה. מבנה החוק הוא כזה שלמעט דיווח ראשוני על עצם הקמת האגודה ועדכון פרטיה, לא נקבעו בחוק העותומני כל חובות דיווח או מנגנוני פיקוח ובקרה כלשהם על פעילויות האגודות.
בישראל פועלות מעל 10,000 אגודות עותומאניות. לבקשת האגודה לחופש המידע פרסם משרד המשפטים במאי האחרון את רשימת האגודות, לא לפני שציין כי לא ידוע למשרד למתי מעודכנת הרשימה ולא בוצעה בדיקת טיוב של הנתונים, לכן אינה יכולים לאשר את נכונותו. ברשימה נכללים הארגונים העסקיים החזקים בישראל כמו התאחדות התעשיינים, ההסתדרות, הסתדרות המורים, הסתדרות המלונות, ועד עובדי התעשייה האווירית וועדי עובדים של ארגונים מובילים נוספים כמו בנקים וקופות חולים.
על פי החוק כיום ארגונים אלו אינם נדרשים לדווח למדינה דבר אודות פעילותם כאשר במקביל חלק מארגונים אלו נהנים מדמי מנוי שמשלמים חברי הארגון לצד תקצוב ממשלתי. ההסתדרות לדוגמא רשמה בשנת 2011 מחזור פעילות של כחצי מיליארד שקלים והיקף דומה גם ב-2010. בהתאחדות חברים, באופן ישיר ועקיף, כ- 2,000 מפעלים מהתעשייה הפרטית, הציבורית, הקיבוצית והממשלתית המפעלים משלמים להתאחדות דמי מנוי בהתאם לגודלם. בין 150,000 שקל לשנה למפעלי ענק ל-6000 שקל למפעלים בינוניים. במקביל ההתאחדות ערבה כיום לקרנות בהיקף של מיליארד שקל באמצעות מספר בנקים. בקופת ועד התעשייה האווירית יש כיום על פי הערכות בין 100 ל-130 מיליון שקל. מדי חודש משלמים עובדי התעשייה האווירית בישראל כ-15,000 במספרם בממוצע בין 70-80 שקלים משכרם לוועד העובדים. בנוסף משלמת החברה עוד 70 דולר לשנה לעובד לוועד לצרכי רווחה ובתוספת עלויות החזקת המשרדים הסתכם ב-2014 הסכום ב-14.8 מיליון שקל. ביחד מגלגל הוועד 27-29 מיליון שקל בשנה לפני שכללנו הכנסות מהשקעות שונות.
על פי שלח "האגודות העותומאניות הן מוסד מימי השלטון התורכי שזמנו עבר כבר לפני מאה שנה. המוסד מחזיק מעמד רק בגלל לחצים פוליטיים וחשש ממסדי לטפל בעניין". על פי הערכות חבר ועדת החקיקה שר התיירות יריב לווין צפוי לתמוך בהצעה.