"פנינו לכיל בדרישה למידע בעקבות הוראה של נתניהו"

אחת הדמויות המרכזיות בשבועות האחרונים בממשלה בכלל ובמשרד האוצר בפרט היא היועץ המשפטי של האוצר יואל בריס. בהיעדר תקציב מאושר אגף החשב הכללי במשרד מנהל את תקציב משרדי הממשלה בליווי משפטי צמוד. תקופת הבחירות מסבכת עוד יותר את העניינים: כל החלטה נבחנת בפריזמה של שיקולי אינטרסים וחריגה מסמכויות של מקבלי ההחלטות.
בריס עסק בימים האחרונים, בין היתר, באי־ההסכמה בין אגף החשב הכללי לבין אגף התקציבים על תוכנית פינוי בסיסי צה"ל ממרכז הארץ, שאושרה בממשלה לפני כחודשיים, באשר לשאלה כיצד רושמים את ההכנסות. אתמול נחתם ההסכם בנושא בין משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ורשות מקרקעי ישראל, לאחר שגם משרד הביטחון היה חלק מהתהליך.
המחלוקת במשרד האוצר עיכבה את חתימת ההסכם ואת תחילת הפינוי של בסיסים כמו תל השומר, סירקין וצריפין. פינוי הבסיסים האלה אמור להיות נקודת מפנה בכל הנוגע להגדלת היצע הדירות במרכז הארץ, שכן על שטח הבסיסים מתוכננות להיבנות כ־60 אלף יחידות דיור.
הטענה של החשבת הכללית היא שאי אפשר, על פי חוקי החשבונאות, לרשום את ההכנסות בצורה שאגף תקציבים רוצה. מה עמדתך בנושא?
"סוכם כי נקדם את התהליך, וכשנגיע לשינויי התקציב הרלבנטיים, שבהם יהיה צורך לבנות אותו ואחר כך לרשום את ההוצאה, נקיים את התהליך הזה. לאגפים השונים במשרד יש תפקידים שונים", מסביר בריס. "כל אחד מביא את נקודת המבט שלו לשולחן, ולפעמים נוצרת אי־הסכמה, וטוב שכך. באוצר יש יועץ משפטי אחד לכולם, אני מייצג את כל האגפים. הדבר הזה מחייב אותנו לשמש גשר ולנסות לוודא שבסופו של דבר יש עמדה של המשרד. פינוי מחנות צה"ל הוא דוגמה יפה: החשבת הכללית רואה את זה דרך פריזמה של החשבונאות הלאומית, הסטנדרטים הבינלאומיים ואופן הרישום לביצוע התקציב ומאזן המדינה. מנגד, אגף התקציבים בונה תקציב לפי חוק יסודות התקציב וחוק משק המדינה. נוצר קונפליקט".
בריס מסביר כי "אחד הדברים היפים בלשכה המשפטית באוצר הוא שאנחנו רואים תהליכי עבודה של הממשלה כולה. והיופי שבדבר הזה הוא שאפשר להתחבר בעבודה שלנו למטרות הבסיסיות ביותר של האוצר, על אגפיו השונים, שאחראים לקביעת התקציב, ביצועו והשמירה עליו. בפריזמה הזאת אנחנו בדיוק התווך שבין המדיניות של המשרדים לבין מדיניות האוצר. אנחנו בצומת מרתק בין המדיניות למשפט, וזו אחת הסיבות שאני מצליח למשוך לפה צוות עובדים מדהים כל כך שיש לו להט לעשייה שלו".
"רק ביקשנו מידע מכיל"
בשבוע שעבר שלח בריס מכתב למנכ"ל כיל סטפן בורגס, ודרש הסברים לטענת העובדים להפרות של מניית הזהב שהמדינה מחזיקה בחברה. זאת לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו לבחון את נושא פיטורי העובדים. ביום שני הוציא בריס מכתב נוסף, המבקש הבהרות לגבי הוצאת תהליכי ייצור לחו"ל לשם התחמקות ממס.
היתה פה מעורבות פוליטית?
"הממשק בין הפוליטיקה לבין הדרג המקצועי היה מאוד ברור. הפוליטיקה מייצגת את האינטרס הציבורי, את סדר היום, ולכן נתניהו כשר האוצר הנחה את החשכ"ל לרכז את הנושא ולבדוק את מה שצריך בעניין מניית הזהב. המכתבים שיצאו הם בסך הכל בקשת מידע כדי לדעת מה הסטטוס שלנו מול החברה ואם אנחנו צריכים לפעול".
אם לא היו בחירות עכשיו, היו מבקשים ממך לעשות את הבדיקה הזו?
"יכול להיות שגם לשר אוצר אחר היה מאוד חשוב לבחון איפה החברה עומדת. הדיונים על הטיוטות של המכתב היו בין אנשי מקצוע".
יואל בריס . צילום: נעם ריבקין פנטון
"התקציב יהיה שקוף יותר"
סוגיית היעדר השקיפות של תקציב המדינה וההעברות התקציביות עלתה לכותרות בשנים האחרונות. במסגרת חוק חופש המידע ביקש "כלכליסט" בעת בניית תקציב 2015 לקבל את ההסכמים הבין־משרדיים שהאוצר חותם עליהם במעמד אישור התקציב. שם סוכם, מאחורי הקלעים, אילו שינויים יהיו במהלך השנה ובתמורה למה. באוצר בחרו שלא למסור את ההסכמים, בטענה שהתקציב לא אושר ולכן מדובר בתהליך שטרם הסתיים.
האם יתרחש שינוי גם ברובד הזה של התקציב?
"הממונה על התקציבים ואני הסכמנו שמהשנה הבאה ההסכמים הבין־משרדיים של ליל התקציב יהיו חשופים, החל מהתקציב הקרוב".
מה השתנה?
"המציאות השתנתה. השיח הציבורי על התקציב היום שונה מבעבר. פעם הדיון על התקציב היה ליודעי סוד, והיום, בין השאר בזכות התקשורת ובזכות חוק חופש המידע, אנחנו מתאימים את עצמנו".
עד כה טענו באוצר כי פרסום עלול לפגוע בתהליך. האם הפרסום צפוי להשפיע על מהות ההסכמים?
"זה ישפיע על התכנים. צריך לדבר על הזמן והמקום שבהם ייחשף המידע, אבל בסופו של דבר תהיה תקופת הסתגלות והמערכות יתאזנו בהתאם למצב החדש".
ההסכמים יפורסמו עם התקציב?
"עדיין לא נתנו את הדעת על הפרטים הטכניים. הרעיון הוא שכשאתה חותם על המסמך אתה יודע שהוא גלוי".
"חיסיון קצא"א גורף מאוד"
בדצמבר 2014 התפוצץ צינור הולכת דלקים של קצא"א (קו אילת־אשקלון) וכ־5 מיליון טונות נפט גולמי זרמו לשמורת עברונה. הפיצוץ והזיהום שנגרם ממנו הציפו את נושא החיסיון סביב החברה.
מה עמדתך בנושא החיסיון על קצא"א? האם לא הגיע הזמן להוריד אותו? יש לו הצדקה משפטית?
"ארגון אדם טבע ודין הגיש עתירה בעניין זה. אנחנו בוחנים את שאלת שינוי צו החיסיון ואת התשובה ניתן בעתירה. אגיד בזהירות: צו החיסיון נחתם בידי שר האוצר, ומי שמבצעת אותו היא הצנזורה. הוא מנוסח היום בצורה גורפת מאוד ובפועל אנחנו מקפידים שלא יהיה בו שימוש אלא בנושאים שיש בהם באמת צורך בקיומו של חיסיון. בכל הנוגע לדליפה בעברונה, למשל, לא היה חיסיון על כמה דלק זרם ונשפך ומה הנזק שנגרם".