הקשיים בדרך לגביית מס ממקובלים: רב הנסתר על הנגלה

"תחום פעילותו של המערער, מתן ברכות, ייעוץ רוחני ומכירת קמעות, הוא תחום שבו רב הנסתר על הנגלה גם מבחינת תחולת דיני המס", נטען בכתב ההגנה של המקובל רחמים שקלים כשהועמד לדין פלילי על עבירות מס ומרמה. אבל זה לא עזר לו. עתה, לאחר שהורשע ונכלא, דורש פרקליטו, עו"ד ניר יסלוביץ', לקבל לידיו חומרים שהוא מאמין שיבססו את טיהורו של שקלים במשפט חוזר ויוכיחו שהיה קורבן ל"אכיפה בררנית", שכן מלבד נגד שקלים, המדינה לא הגישה שום כתב אישום בתחום הזה.
שקלים, מומחה לקבלה, הורשע ב־2010 על עבירות שביצע בשנים 2001–1995 במסגרת עיסוקו במתן ייעוץ בתחום הקבלה והנומרולוגיה וחלוקת ברכות. השופט ירון לוי מבית משפט השלום ברחובות השית עליו עונש כבד: חמש שנות מאסר בפועל וקנס של 500 אלף שקל. שיקולי ההחמרה נומקו ב"אינטרס הציבורי בענישה ממשית ומרתיעה בעבירות מס, למען יראו וייראו". אלא שבית המשפט המחוזי מרכז (השופטים מנחם פינקלשטיין, אהרון מקובר ועופר גרוסקופף) הקל בעונשו והעמידו על 45 חודשי מאסר, ואת הקנס הפחית ל־300 אלף שקל. הבסיס לבקשה שהוגשה כעת מצוי כבר בנימוקי המחוזי: "אין לכחד כי תחום הפעילות שבו עוסק המערער — ייעוץ רוחני וחלוקת ברכות — היה בעבר, ובמידה מסוימת מהווה גם כיום, תחום פרוץ, אשר חלק מהיבטיו מעוררים שאלות קשות בדבר קו הגבול שבין תרומה פטורה להכנסה חייבת". המחוזי מציין כי בא כוח המדינה הצהיר בפניו "על כוונת הרשויות להביא בקרוב לסגירת הפרצות, תוך הגדרת קווי גבול ברורים ונקיטת מדיניות אכיפה תקיפה".
עו"ד אורי גולדמן . הרשעת שקלים נותרה אמנם על כנה מפני שנקבע כי גבה כספים בגין שירותיו ולא כתרומה. ניתן לחשוב על רבנים אחרים שבעבור אותו השירות בדיוק יודעים להסוות את התקבול כתרומה. "לאור מדיניות האכיפה ההססנית שהיתה נהוגה עד כה בתחום זה, וקווי הגבול המעורפלים בשאלה מתי מוטלת חבות במס", כותבים שופטי המחוזי, "אנו סבורים כי מקרה זה אינו מתאים להרמת רף הענישה בעבירות של העלמת מס".
ואכן עו"ד יסלוביץ' מזכיר את דו"ח מבקר המדינה האחרון שמתח ביקורת קשה על כך שרובו של ההון שצברו עשרות מקובלים לא מוסה כלל על ידי רשות המסים שנמנעה מלקבוע מדיניות ברורה. "הניסיון של רשות המסים להפריד בין ייעוץ הניתן על ידי מקובל לבין ברכה (שאינה חייבת במס) נידון לכישלון", כותב יסלוביץ'.
לטענת האכיפה הבררנית מביא הסנגור את מקרה הרב אלעזר אבוחצירא שעמו ערכה הרשות הסדר שלכאורה נראה שערורייתי. לאחר שבחשבונותיו נמצאו חצי מיליארד שקל, "לא הוטל עליו מס כלשהו ולא ננקטו נגדו הליכים פליליים כלשהם", כתב יסלוביץ', "וכל שהוא חויב בו היה לשלם מס של 15 מיליון שקל (3% מסכום הכספים) ולתרום 5 מיליון שקל נוספים".
הסיפור הזה מופיע גם במכתב של משרד המשפטים ליועץ המשפטי של מס הכנסה עו"ד משה מזרחי. מזוז הנחה את רשות המסים ש"שירות יכול שיהיה במתן ברכה ועצה או בעריכת טקס דתי", והסיכום הוא: "הנציבות תפעל בהתאם לכלל הנזכר. הכלל יחול אף לגבי הרב אלעזר אבוחצירא בנוגע לשנים שאינן כלולות בהסכם שנכרת בעניינו".
הבקשה שתידון בעליון בתחילת ינואר היא נדירה. כותרתה: "בקשה לקבלת חומרי חקירה לצורך בחינת אפשרות הגשתה של בקשה למשפט חוזר". במסגרתה דורש עורך הדין להורות לרשות המסים "למסור את ההסכם שנחתם בין רשות המסים לבין הרב ח' (אבוחצירא — מ"ג), לשם ביסוס טענה של הגנה מן הצדק. ההסכם יוכיח כי רשות המסים נהגה בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום להסתפק בקבלת תשלום כספי בלבד לשם סגירת תיק החקירה מבלי להגיש כתב אישום נגד רבנים ו/או מקובלים".
אף שהיועץ המשפטי קבע בשנת 2005 שגם ברכה היא שירות החייב במס, האכיפה בתחום לא התרוממה. רשות המסים דרשה ממדגם של 29 מקובלים להגיש דו"חות מס שנתיים והצהרות הון. 22 מקובלים אכן הגישו דו"חות, אך רק עם ארבעה נערכו הסדרי שומה.
ניתן לשער שגם ההסתופפות של פוליטיקאים, שוטרים וטייקונים בחצרות המקובלים לא תרמה לאכיפה נמרצת מדי. לאחר פיצוץ פרשת הרב יאשיהו פינטו, שיורשע במתן שוחד במסגרת הסדר טיעון, יש לקוות שיוסדר תחום הברכות וגם חוכמת הקבלה תינתן למאמינים תמורת קבלה.
אוזלת היד של רשות המסים
כמעט שני עשורים נמצא נושא מיסוי הרבנים והמקובלים על שולחנה של רשות המסים, אבל הפוליטיקאים מפחדים לתת לה את הכלים. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף אוקטובר תקף בחריפות את הרשות שפועלת בניגוד גמור להצהרותיה להילחם בהון השחור, וקבע כי "הטיפול השומתי של הרשות בענף המקובלים לא הניע תהליך של הסדרת מיסוי הענף".
"המקובלים טוענים כי אינם חייבים במס מכיוון שמס ההכנסה בישראל מבוסס על תורת המקור", מסבירים עוה"ד קובי ואורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות'. כלומר, נגבה מס כאשר יש להכנסה מקור (למשל, הכנסה ממשלח יד). כאשר אין להכנסה מקור, כמו במקרה של מציאת כסף ברחוב, היא אינה מחויבת במס.
סעיף 2 לפקודת מס הכנסה מפרט את רשימת המקורות החייבים בהכנסה כך שלא ניתן למסות הכנסה שניתנת ללא תמורה. השאלה היא מה קורה בחצרות הרבנים. במקרים מסוימים מדובר במתן שירותים מובהק (בוררויות עסקיות או משפחתיות וכו'), ואז נדרשים הרבנים לשלם מס. אולם מה קורה כשעשיר מחו"ל תורם לרב מסוים מתוך אמונה שבכוחו להביא גאולה? יש הטוענים כי ניתן לזהות תמורה גם אם היא רוחנית, כמו שאדם מקבל אצל פסיכולוג או קורא בקלפים. אבל האם הברכות, שלא תמיד ניתנות ישירות, הן תמורה?
עמרי מילמן