הקדנציה המפוספסת של ציפי לבני

שר המשפטים, בשונה מיתר שרי הממשלה, הוא הרביעי במדרג החשיבות בנוגע להשפעתו הממשית על תחומו. חלקם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ונשיא בית המשפט העליון בעיצוב חיי המשפט במדינה גדול משל השר. לכן עיקר תפקידו של השר, כביצועיסט, הוא לקדם יוזמות חקיקה ולשבת על השיבר החקיקתי כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. בנוסף, מצפים ממנו להגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם. ציפי לבני עמדה בכבוד ביעדים אלה, אף שכהונתה הסתכמה בעיקר בשורה של רפורמות מפוספסות.

החלק הראשון של כהונתה הוקדש למשא ומתן המדיני שעליו הופקדה, כשזה עדיין פרפר אך הראה סימני חיים. באופן טבעי, הזמן שיכלה השרה להקדיש אז לרפורמות בסדרי דין או בדיני משפחה היה מוגבל. אולם לאחר שהתפנתה, בעל כורחה, לפול טיים ג'וב במשרד, היא החלה לקדם במרץ יוזמות. אלא שאופק הכהונה שלה ושל הממשלה בכלל התקצר, כך שרבות מהן לא הגיעו לידי גמר. וגם, רפורמות חקיקתיות דורשות זמן - גיבוש טיוטות, שימועים ציבוריים, דיונים בוועדות ועוד.
לבני תיזכר כלוחמת אמיתית בגזענות. היא לחמה, ואפילו בהצלחה, בגל העכור של יוזמות חקיקה אנטי־דמוקרטיות, פעלה לשילוב ערבים במשרד, להקלה בחומרת הגיור, להגברת השקיפות. נכון, לא תמיד בהצלחה - היא קידמה את השקיפות בקק"ל, אך הצליחה פחות במקרה של החטיבה להתיישבות, או בחשיפת הפרוטוקולים של ועדת השרים לענייני חקיקה. בכל מקרה, פיה ולבה היו שווים כאשר הציגה בפומבי את יומן הפגישות שלה.
הצלחות מסוימות נרשמו מול העולם המשפטי. היא השיקה את נציבות הביקורת על הפרקליטות ואף הרחיבה את יריעתה גם לקבלת תלונות מהציבור, פעלה להרחקת שופטים שסרחו וסייעה למאמציו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לייעל את המערכת. היו גם ניסיונות פחות מוצלחים, כמו הרפורמות לשינוי פני לשכת עורכי הדין ותקנות סדר הדין האזרחי, שהיא לא השלימה. אפשר לראות בכך כישלון, אבל התשתית כבר מוכנה לשר הבא.
ממוצע הכהונה של שרי המשפטים בעשור האחרון הוא פחות משנתיים. השר היחיד שכיהן יותר מכך היה דניאל פרידמן, שהצליח לקדם לא מעט יוזמות, לא כולן לרוחה של המערכת. לפרידמן היתה אג'נדה והוא הקדיש את כל מרצו וזמנו למשרד. גם ללבני היתה אג'נדה, אבל זמן לא היה לה.
לכן, בסיכום כולל מותר לשבח את לבני על התייצבותה להגנת הדמוקרטיה וזכויות האדם ולקוות שלא היתה השרה האחרונה שלחמה בשוחות האלה, כשברקע כבר נרשמות ההבטחות של מירי רגב או איילת שקד לבוא ולעשות סדר חדש במשרד המשפטים.
. צילום: אלכס קולומויסקי דיני משפחה: המהפכה שלא היתה
הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך הוסרה ברגע האחרון
ביום שני 1 בדצמבר היתה אמורה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק ממשלתית שמבטלת את חזקת הגיל הרך. באותו הזמן נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד לדון בהמשך קיום הממשלה.

מספר חברות כנסת פנו לשרת המשפטים ציפי לבני בבקשה לא להעלות את הצעת החוק לאישור בעיתוי הרגיש שנוצר. לבני הסכימה, והמהפכה שטרם החלה נגנזה. חזקת הגיל הרך - כלומר ההנחה האוטומטית שטובתו של ילד עד גיל 6 שהוריו נפרדו היא לחיות עם אמו - היא תופעה שאין לה מקבילה בעולם המערבי. ביטול החזקה היה אמור להיות יריית פתיחה למהפכה בתחום שלא נגעו בו מאז קום המדינה. אחריו תוכנן מהלך לניתוק התלות בין מזונות ילדים לבין הדין העברי המבוסס על תפיסה שהגברים מפרנסים ושהנשים תלויות בהם לחלוטין. בחודשים האחרונים פעלה לבני לקידום חקיקה ברוח ועדת שיפמן, שהגישה את מסקנותיה ב־2012, והמליצה לקבוע תשלומי מזונות באופן שוויוני לפי מספר הימים שבהם שוהה כל הורה עם ילדיו ובהתחשב בהכנסותיו. אולם עד כה הדיונים התמקדו בשאלת סבירות הסכומים שהציעה הוועדה.
באין רפורמה, בשנתיים האחרונות מתחוללת בבתי המשפט לענייני משפחה מהפכה בתחום, אף שעדיין לא הופיעה בספר החוקים. חלק מהשופטים, שמסרבים להשלים עם הדין העברי המפלה בעיניהם, החלו באופן כמעט חסר תקדים, לגבש פתרונות יצירתיים ליישום המלצות ועדת שיפמן הלכה למעשה. דברים ברוח זו אמר למשל השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה ברמת גן, בהרצאה שנשא לפני כשלושה שבועות: "לפני אלף שנה לנשים לא היה כסף או קניין. אינני מכיר שום הוראת חוק אחרת שלוקחת אותנו כמה אלפי שנים אחורה ומבקשת לפסוק על סמך עקרונות שהיו נכונים אז, אבל לא מתאימים היום.
ממשרד המשפטים נמסר כי "החוק לא עלה לקריאה ראשונה לפי החלטת השרה". בהתייחס להמלצות ועדת שיפמן נמסר: "לשר המשפטים סמכות לקבל המלצות או לא. שרת המשפטים היוצאת לא הגיעה להחלטה בעניין".
פרופ' פנחס שיפמן. ההמלצות מחכות . צילום: ניסים טורקיה לשכת עורכי הדין: שינוי המבנה יחכה לשר הבא
הקריאה הראשונה נדחתה והרפורמה בלשכה נתקעה
ציפי לבני פוטרה מתפקידה יום לפני שתכננה להביא להצבעה בקריאה ראשונה הצעת חוק שמאחדת שתי רפורמות במבנה לשכת עורכי הדין ובאופן הסמכת המתמחים. הלשכה נמצאת בשנים האחרונות בשפל חסר תקדים. עסקניה שקועים במאבקי כוח בלתי פוסקים שפוגעים בתפקודה וקולה הציבורי לא נשמע. לשכת עורכי דין חזקה היא גם אינטרס ציבורי, שכן אחד מתפקידיה הוא לשמש גורם חשוב ומשפיע בדיוני חקיקה שונים ויש לה גם כוח משמעותי בוועדה למינוי שופטים.

הצעת החוק, שנועדה לשנות את מאזן הכוחות בין מוסדות הלשכה ואת הסמכויות שבידיהם, ביקשה לאסור בחוק מצב שבו מחוזות הלשכה מנהלים אירועים מקבילים לאלה של הוועד המרכזי ויוצרים בכך מעין לשכות מתחרות - זאת בדיוק כשראש הלשכה עו"ד דורון ברזילי עורך בקרב עורכי הדין משוב שופטים, שהוביל להחרמתו על ידי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שאף חבר ליריביו הפוליטיים של ברזילי בתוך הלשכה ומשתתף בפעולות ובאירועים שלהם. לבני גם כמעט הצליחה להציל את מקצוע עריכת הדין מעצמו, ולהוציא לפועל את השינוי בבחינות הלשכה וההסמכה שעליו ממליצים גורמים מקצועיים בתחום כבר כ־15 שנה. המשמעות היא שמעתה הבחינה לא תתבסס רק על שינון אלא תבחן כישורים משפטיים ותבטיח רמה גבוהה יותר של שירותים משפטיים שיינתנו לציבור. במשך שנים רבות המלצות ברוח העלו אבק על שולחנותיהם של שרי המשפטים המתחלפים, ובינתיים מספר עורכי הדין בישראל ממשיך לשבור שיאים ולהיות הגבוה לנפש בעולם כולו. גם ההצעה הזו תצטרך לחכות להזדמנות אחרת.
ממשרד המשפטים נמסר: "הצעת החוק לא הועלתה לקריאה ראשונה, ולכן כעת נתונה ההחלטה אם לקדמה או לא בידי שר המשפטים הבא".
שכר המפרקים: ימשיכו לגבות סכומים אסטרונומיים
ביום שבו הכנסת פוזרה תוכנן דיון ראשון בשכר המפרקים
אחד מבורות השומן המקוממים ביותר של מערכת המשפט הוא שכר הטרחה האסטרונומי שנוטלים לעצמם נאמנים ומפרקים באישור בתי המשפט ובחסות החוק מקופותיהן של חברות שקרסו, וגם בו ניסתה השרה ציפי לבני לטפל במהלך כהונתה, אך ללא הצלחה.

על התקנות הללו עמלו במשרד המשפטים קרוב לשנה וחצי, במטרה לקבוע גבולות גזרה חדשים ויחס חדש בחלוקת הכסף בין הנושים לבין עורכי הדין שממנה בית המשפט לנאמנים או למפרקים של החברות. בשבועות האחרונים גובש נוסח סופי שעליו חתמה השרה לבני. הנוסח הזה היה אמור להיות מוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת באותו שבוע גורלי של תחילת דצמבר, שבו פוטרה השרה והממשלה התפרקה.
"בשנה וחצי הראשונות שלה, לבני לא באמת טיפלה במשרד המשפטים", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בלשכת עורכי הדין. "היא לא השקיעה בנו והיתה שקועה במשא ומתן המדיני. כשהיא הבינה שאין יותר משא ומתן, ונשאר לה רק משרד המשפטים – בבת אחת היא התחילה לקדם את הרפורמה בלשכה, את הרפורמה בשכר המפרקים, את ועדת אנדורן (שעסקה בהסדרי חוב של חברות) ואת תקנות סדר הדין האזרחי שגובשו בהליכים מהירים כל כך".
במשרד המשפטים טוענים כי נוסח התקנות הועבר לאישור הכנסת בסמוך לפיזורה, אך ועדת החוקה לא הספיקה לדון בהן.
מלשכת עורכי הדין נמסר לא ידוע להם על נוסח סופי שהועבר לוועדה ואף טוענים כי לא קיבלו כל נוסח סופי של תקנות שאמור היה להעלות לאישור בוועדת החוקה.