רשות המסים קיבלה מידע מ-UBS: עשרות ישראלים חשודים בהעלמת מס

עשרות ישראלים חשודים שהעלימו מס באמצעות חשבונות בבנק UBS בשוויץ. כך הותר היום לפרסום בעקבות עתירת "כלכליסט", המיוצגים על ידי עו"ד טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר, וערוץ 2. על פי החשד, עשרות ישראלים פתחו חשבונות בבנק UBS בשוויץ שאליהם הזרימו כספים מעסקים שניהלו במדינה, אולם הם הם לא הצהירו על הכספים בפני רשויות המס בישראל. העלמת מס מפעילות חוקית מוגדרת על ידי רשות המסים כחלק מה"הון השחור".
החקירה שמנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון החלה בסוף חודש יוני. לבקשת רשות המסים וחלק מהנחקרים הוטל עליה צו איסור פרסום. בבסיס החקירה עומד מידע שהעביר ישראלי שעבד בבנק השוויצרי. הבנקאי העביר לחוקרים שמות ומספרי חשבון של ישראלים ב-UBS אשר לא דיווחו לכאורה על הכספים שנצברו בהם. עד היום נחקרו 11 ישראלים בפרשה. שופטת בית משפט השלום בחיפה, אורית קנטור, התירה היום לפרסם את פרטי הפרשה.
בנק UBS בציריך. עשרות חשבונות לא מדווחים של ישראלים . צילום: בלומברג "הון שחור" הוא כינוי להכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל, ולכן אינן נכללות בנתוני התפוקה הלאומית הגולמית. להון השחור שני מקורות: פעילות חוקית שאינה מדווחת – למשל העלמות מס, ופשיעה. על פי הערכת הבנק העולמי לשנת 2010, ההיקף האמיתי של הפעילות הכלכלית בישראל גדול בכ-23% מהיקף הפעילות הכלכלית המדווחת. על סמך נתונים אלה העריכה רשות המסים בינואר 2013 כי בפעילות הכלכלית שאינה מדווחת קיים פוטנציאל מס של עד כ-50 מיליארד שקלים בשנה. פוטנציאל המס מהפעילות הכלכלית לבדה שאינה מדווחת, מסתכם בכ-10 מיליארד שקלים בשנה. שאר הכסף הוא מפשיעה.
בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח חריף שבו תיאר שורה של כשלים בפעילות רשות המסים, הגורמים לכך שהיא מתקשה לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל. בין הכשלים שמונה המבקר בדו"ח: ליקויים בהקמתו ותפעולו של קו הצדק ("המלשינון"), תגמול זניח למודיעים, שימוש לא יעיל במידע מודיעיני, חוסר תיאום והחלפת מידע בין היחידות השונות ברשות, עיכוב בהגשת כתבי אישום, תמריץ שלילי לטיפול בחשדות לפלילים, ליקויים בשיתוף הפעולה בין רשות המסים למשטרה ועוד. בנוסף ממליץ המבקר, בניגוד לדעתה של רשות המסים, להטיל חובת דיווח על כלל האזרחים, כפי שנהוג למשל בארה"ב, כדי להילחם בהעלמות מס.