העליון עיכב את ביצוע עונשו של אולמרט
ראש הממשלה לשעבר לא ייכנס לכלא עד להחלטה בערעור שהגיש לבית המשפט העליון
בית המשפט העליון קבע הבוקר (יום ב') כי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא יתחיל לרצות את עונש המאסר לפני ההכרעה בערעור שהגיש על הרשעתו ועל גזר הדין בפרשת הולילנד. כך פסק השופט נעם סולברג.
ביום חמישי שעבר שמע השופט סולברג את טיעוניהם של כל מורשעי פרשת הולילנד שביקשו לעכב את כניסתם לכלא. השופט ציין אז כי יש לקבוע עיכוב ביצוע בהתאם לאפשרות ההצלחה בערעור על ההרשעה וגזר הדין.
אהוד אולמרט במהלך משפטו . צילום: תומר אפלבאום עו"ד נוית נגב ועו"ד איריס ניב-סבאג, שהצטרפו להליך הערעור של אולמרט ומובילות אותו, טענו בדיון בשבוע שעבר כי המדד מצד המדינה לא אמור להיות מהירות ביצוע החלטת בית המשפט. לדבריהן, האינטרס הציבורי "כולל לא רק ריצוי מהיר ומיידי של העונש, אלא גם פגיעה קשה ובלתי הפיכה בנידון אם יתברר לאחר הערעור שמאסרו בלתי מוצדק".
מנגד, עו"ד גאוי אש - ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה - טען אז כי על נאשם שהורשע לרצות את העונש באופן מיידי. "ההרשעות שלהם משקפות פרשות מאוד חמורות", ציין. "ההרשעה הזאת למעשה פתחה איזה צוהר קשה מאוד בנוגע לנותני ומקבלי השוחד, למספרם, לאיך הדברים עובדים. הפגיעה באמון הציבור בכל הערכים המוגנים במקרה הזה היא קשה מאוד".
ראש הממשלה לשעבר ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין שבו נקבע עונשו על שש שנות מאסר, בגין שתי עבירות שוחד שבמסגרתן קיבל 560 אלף שקל. עוד קודם לכן הורה העליון לדחות את מועד כניסתם לכלא של מורשעי הפרשה, שהיו אמורים להתחיל לרצות את עונשם ב-1 בספטמבר.
הערעור נסמך על שתי טענות עיקריות. האחת היא שהשופט רוזן ביסס את הרשעתו על עדותו של עד המדינה המנוח שמואל דכנר. לטענת אולמרט, השופט סתר והתעלם מקביעה מוקדמת שלו עצמו בהכרעת הדין, ולפיה לא יהיה בעדות זאת כדי לשמש "לבנה בחומת ההרשעה". בכך, נטען, הוא גם לא העניק משקל להיעדרה של החקירה הנגדית של ההגנה.
על פי הטענה השנייה, ההרשעה וגזר הדין נשענו על ראיות נסיבתיות בלבד, ואלה רחוקות מכדי לגבש תמונה שמחייבת הרשעה כמסקנה הגיונית. לדברי אולמרט, לא ניתן להתעלם מ"חורים" בראיות ומהסברים חלופיים להם.