ורק לעו"ד לא נשאר?

הקרב על ירושת המיליונים של אווה שחר, בתו של מייסד תשלובת סנו, הוכרע לפני שנתיים. כעת תובע עו"ד שלמה דגן, לשעבר העו"ד הצמוד של משפחת לנדסברג, מבתה של שחר 6 מיליון שקל. המשפחה בתגובה: התביעה מופרכת

ורק לעו"ד לא נשאר? | רשת 13

כמעט שנתיים חלפו מאז הסתיים סכסוך הירושה של אווה לנדסברג, בתו של מייסד אימפריית סנו, וכעת נפתחת חזית חדשה: עו"ד שלמה דגן, פרקליט הבית של בני המשפחה, טוען שטרם קיבל 6 מיליון שקל שכר טרחה והגיש בעניין תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד איה שחר, מנכ"לית סנו אינטרנשיונל ונכדתו של מייסד החברה ברונו לנדסברג. איה היא בתה היחידה של אווה לנדסברג, שנפטרה בנסיבות טרגיות בנובמבר 2011.
עם מות האם ניצת סכסוך משפטי בין בתה שחר לבין אורי באומן, שהיה בן זוגה של האם מאז 1995. כפי שהתברר, במהלך השנים נחתמו בין אווה לנדסברג לבאומן שני הסכמי ממון, ובנוסף היא הותירה צוואה שבה הורישה את כל עיזבונה לבתה. העיזבון הוערך ב־200 מיליון שקל וכלל בין היתר 10% במניות תשלובת סנו, כמה דירות, כסף מזומן, מיטלטלין, דיבידנדים בחברה, זכויות ממקום העבודה, זכויות מחברות הביטוח, הכנסות משכר הדירה ועוד.
כאן נכנס לתמונה עו"ד דגן: לפי תביעתו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ורדה לבון־ברמן, ענת שעיו־מלר והילה רוזן־גליקשטיין ממשרד אפשטיין קנולר חומסקי אסנת גילת טננבוים ושות', הוא שימש כפרקליט הצמוד של המשפחה משך כעשור. לגרסתו, החל ב־2004, בעקבות רכישת חברת נור חומרי ניקוי ושיווק על ידי סנו, נוצר קשר שבו, לדבריו, דגן "מצא את עצמו משקיע את כל זמנו ומרצו לטובת תשלובת סנו, כמו גם לטובת עניינים אישיים ועסקיים, הן של ברונו לנדסברג והן של שחר".
מימין: יובל, אלכס וברונו לנדסברג, אווה שחר המנוחה ובתה, איה שחר. הטענות נגדו הן "סטירת לחי", טוען דגן . צילום: איתן ברנט בתביעה נטען ש"בשל היקף העבודה, האחריות והמסירות הנדרשת, מונה דגן לעו"ד הבית של החברה, כמו גם של לנדסברג ושחר, כך שמתן השירות והליווי המשפטי לתשלובת סנו, ללנדסברג ולשחר הפך לעמוד התווך הכלכלי של משרד התובע". במשך השנים, כך מתואר, התפתחו בין הצדדים מעבר ליחסים מקצועיים גם יחסי חברות קרובים וחמים "משל היו משפחה של ממש. התובע נכח באירועים אישיים של המשפחה, בילה עמה בחגים ובחופשות... ולמעשה נהג בהם והם נהגו בו כבן משפחה לכל דבר".
"להיות או לחדול" זמן קצר לאחר מותה של אווה לנדסברג, ביקשה שחר, כך לפי דגן, להגיש בקשה לקיום הצוואה. בתגובה הגיש באומן התנגדות, תוך שהוא מעלה טענות כבדות משקל באשר למנוחה ולצוואה, עד כדי בקשה לביטול הצוואה. כן ביקש באומן להכריז גם עליו כעל יורש לפי דין של המנוחה. "ממילא מובן", כותב דגן, ש"כל עתידה של שחר היה תלוי בהצלחת הטיפול המשפטי, ולמעשה, מבחינת שחר, היה למהלך משפטי זה משמעות של להיות או לחדול".
שחר, לפי התביעה, ראתה את כל עתידה הכלכלי בירושת עיזבון המנוחה והיא ביקשה "ניצחון כולל, מהיר ומוחלט שיבטיח כי מי שאינו נצר למשפחה לא יירש חלק ממניות המנוחה בתשלובת סנו". שחר, מתאר דגן, התוותה קוים מנחים למאבק המשפטי שמטרתו "אחת ויחידה וכל אמצעיה כשרים - סילוק טענותיו של באומן בנזיד עדשים".
לפי דגן, בין הצדדים נקבע ששחר תשלם לו תמורת הטיפול המשפטי שכר טרחה ראוי, ובנוסף תרכוש עבורו דירה בצפון תל אביב סמוך למקום מגוריה. לדבריו, "לאור יחסי האמון והקרבה בין הצדדים" הוא לא סבר שעליו לעגן את ההסכמות בכתב. "התובע האמין שהנתבעת תקיים את התחייבותה ותשלם לו את שכרו המסוכם בגין השירותים שיינתנו לה, ולא העלה על במחשבתו שייאלץ לפנות לבית המשפט נגד הנתבעת שאותה אהב ולה דאג כאילו היתה אחותו או בתו", כתבו באי כוחו.
במאי 2012 הסתיים הסכסוך בין שחר לבאומן בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בביהמ"ש לענייני משפחה. הסכם הפשרה הוריש את כל עיזבון האם לבתה, כשסכום זעום, לפי התביעה, הועבר לבן זוגה של האם. הסכם הפשרה, לטענת עו"ד דגן, חסך לשחר ולמשפחת לנדסברג שנים של הליכים משפטיים, הוצאות משפטיות בקשר לניהול העיזבון והליכים נוספים שהיו יכולים להגיע לסכומי עתק של לפחות 10 מיליון שקל. "נחסכה מהנתבעת ומבני המשפחה התמודדות רבת שנים של התנהלות 'עקובה מדם' בבית המשפט ושל ניהול הליכים משפטיים אמוציונליים וקשים עד מאוד, שבמסגרתם היו נאלצים להיחשף 'עירום ועריה'", לשון התביעה.
ומה עם הנברשת? עם סיום ההליכים, נדהם דגן לגלות ששחר מסרבת לשלם לו דבר מעבר ל־600 אלף שקל שקיבל כמקדמה. לדבריו, פניותיו הרבות אליה נענו בסירוב "אגב הצעות תשלום מבישות, תירוצים עלובים והכפשות". בין השאר, מספר דגן, טענה שחר שהסכם הפשרה לא "הגן עליה", והיא הטיחה בו ב"עזות מצח" כי "התרשל בכתיבת ההסכם וגרם שלא אקבל את כל התכשיטים והיומנים של אמי, שהם בעלי ערך סנטימנטלי עבורי. היו לו (לבאומן - זש"ל) 18 חודשים להעלים כל מה שרצה, כולל נברשת יקרה". טענות שחר, כותב דגן "היו 'סטירת לחי' ממש, כפיות טובה ומעילה חריפה באמון. לתובע התחוור באופן המכוער ביותר שלא רק שהנתבעת אינה מתכוונת לשלם לו שכר טרחה מוסכם וראוי עבור הטיפול שהעניק לה ולמשפחתה, אלא שהיא עושה זאת אגב הכפשת עבודתו, מקצועיותו ומהימנותו, וזאת כמה חודשים לאחר שהסכם הפשרה הפך עובדה מוגמרת".
ממשפחת לנדסברג נמסר: "מדובר בתביעה מופרכת. איה שחר־לנדסברג יוצגה בתביעה על ידי עו"ד אלקס הרטמן מש.הורביץ. שכר הטרחה של עו"ד דגן שולם במלואו והדברים יתבררו בבית המשפט".