הטבות בכל מחיר?

ההטבות שהמדינה העניקה לטבע לא מסתכמות רק בשיעורי מס, אלא גם בשורה של תיקוני חקיקה, שסייעו לה מול מתחרותיה בעולם, אך גם סיבכו את ישראל עם ארגון ה־OECD ונציבות הסחר האמריקאית.
כך, למשל, ב־1998 בוצע תיקון לחוק, שכונה בברנז'ה המשפטית "חוק טבע", שקבע כי כל פעולה שנעשית על ידי יצרנית תרופות להשגת רישוי לשיווק תרופת גנרית (תרופה שמחקה במדויק תרופה מקורית) לפני פקיעת הפטנטים על תרופת המקור, לא תיחשב להפרת פטנט אם התרופה מתוכננת לשיווק בישראל או במדינה אחרת שמרשה פעילות כזו, בדגש על ארה"ב - שוק התרופות הגנריות הגדול בעולם.
מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן . התיקון סלל לטבע את הדרך להתחרות ביצרניות התרופות הגנריות בארה"ב, וסייע לה להגדיל את הכנסותיה במאות מיליוני דולרים בשנה. טבע יכלה כעת לתקוף פטנטים על תרופות מקור שפיתחו חברות גלובליות, ובחלק מהמקרים אף להשיג בלעדיות של חצי שנה בשיווק גרסה גנרית. זאת מתוקף חוקי מינהל התרופות האמריקאי, המעניקים בלעדיות לחברה הראשונה שמגישה בקשה לאישור תרופה גנרית.
כדי לפצות את יצרניות תרופות המקור על המהלך, "חוק טבע" כלל תיקון חשוב נוסף שאפשר ליצרניות המקוריות להאריך תוקף של פטנט בעד חמש שנים נוספות, בדומה לארה"ב. אולם בדצמבר 2005 שוב תוקן חוק הפטנטים, והאפשרות להאריך את חיי התרופה בישראל קוצרה באופן משמעותי. החוק המתוקן קבע כעת כי בישראל תקופת הארכת הפטנט תהיה בדומה לתקופת הארכת הפטנט הקצרה ביותר בכל אחת מ־21 המדינות המוגדרות בחוק, שבהן תבקש חברת המקור להאריך את הפטנט. המהלך אפשר לטבע לפתח ולשווק חיקויי תרופות בישראל טרם פקע הפטנט בארה"ב והעניק לה יתרון יחסי בשווקים הזרים.
אך כאן לא מסתיימים התמריצים לטבע. הרשויות ברוב המדינות מפרסמות בקשות לפטנט בתוך שנה וחצי מיום הגשתן, כשמרגע הפרסום אסור להביא לשוק מוצר דומה. בישראל בקשת הפטנט מתפרסמת רק לאחר שאושרה, כשמשך זמן האישור יכול להגיע לארבע שנים שבמהלכן החומר סודי ואינו נגיש לציבור. הבעיה היא שבקשות רבות לשיווק תרופות גנריות בישראל מתבססות על פטנטים שנרשמו בחו"ל, המתפרסמים לפני סיום הבחינה שלהם בישראל. בשל כך יצרניות מקומיות כמו טבע יכולות לשווק תרופה גנרית בישראל, בטרם אושר הפטנט שאמור להגן על מפתחת התרופה המקורית.
תיקוני החקיקה למען טבע הביאו לכך שב־2009 ארגון ה־OECD פרסם דו"ח חריף שקבע כי ישראל לא מגנה כראוי על זכויות הקניין הרוחני של תרופות מקור. בדו"ח שהעיב על הצטרפותה של ישראל לארגון נטען כי משרד הבריאות מפר את חובת הסודיות בתיקי הרישום של התרופות, שהמנגנון הבירוקרטי פוגע בסודיות הפטנטים, ושהחוק מעניק לחברות זרות הגנה נחותה. בנוסף, התנהלותה של ישראל הביאה לא פעם לכך שנציבות הסחר האמריקאית הכניסה אותה לרשימה השחורה של מדינות המפרות קניין רוחני.