המושבניק שפרץ דרך

איך חוסכת חברת "טבע" מאות אלפי שקלים בשנה על צריכת חשמל?..איך ממגנים בתי חולים בטכנולוגיה חדשנית למקרי חירום?..איך ממגנים בתים באמצעות סורג שקוף נגד פריצות ונפילות, בעיקר במגדלי היוקרה?..איך מצפים שמשות חלון נגד קרינה של אנטנות סלולריות?..ואיך ממגנים את שגרירויות ישראל בחו"ל באופן דקורטיבי ויעיל?...מסתבר שישראל היא המקום בה פותחו שיטות מיוחדות, יעילות ומעוצבות להפליא, וגם העולם מייבא שיטות אלה מאיתנו, באמצעות חברת "אל סורג" של ארז פז המושבניק, הנחשבת לפורצת הדרך בנושאים אלה בארץ ובחו"ל.

ארז פז
ארז פז | צילום: יחסי ציבור
ארז פז
ארז פז | צילום: יחסי ציבור

ארז פז (52) נשוי + 3, המתגורר מזה 40 שנה במושב אמונים שליד אשדוד, שירת בנח"ל מוצנח והיה מ"פ בצפון. כשהשתחרר, התחיל לעבוד במפעל "קטלב" בקיבוץ חניתה, שעסק בייצור יריעות פוליאסטר להדבקה על חלונות. הנושא קסם לו, והוא נסע לצרפת ללמוד כיצד מתקינים את היריעות על חלונות. עם חזרתו החליט להיות עצמאי, ופתח לו באשדוד כבר בגיל 23 חברת שיווק לנושאים אלה, בשם "אל סורג".

מאז הקמתה ב-1986, מיגנה החברה למעלה ממיליון מטרים מרובעים של מרחבים אישיים וציבוריים בארץ ובחו"ל, ולאורך השנים היא ביצעה עשרות פרוייקטים של מיגון פיזי עבור גופי אבטחה ממלכתיים ופרטיים באירופה, בצפון אמריקה, בדרום אמריקה, באפריקה, באוסטרליה ובאסיה. "אל-סורג" מתפקדת גם כספק קבוע של גופים ציבוריים ושל חברות מובילות במשק, כמו משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הבריאות, משטרת ישראל, רשות שדות התעופה, חברת החשמל, בזק, סלקום, אורנג', פלאפון, מוזיאון ישראל ועוד.

 

הפריצה העסקית שהחלה באינתיפאדה הראשונה והמשיכה במלחמת המפרץ:

הפריצה הגדולה התחילה בשנת 1987, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה. מספר ארז פז: "הגיעו אלי משירות הביטחון וסיפרו לי שהרכבים "חוטפים" אבנים, וזו סכנת חיים, וביקשו ממני למגן אותם. מיד אחרי, התחילו להגיע אלי אלפי רכבים אותם מיגנתי במהירות יום ולילה, כדי לאפשר את המשך חיי היומיום של התושבים באותה תקופה קשה. היו חסרות לי ידיים עובדות, ומכיון שהיתה זו תחילת העליה הגדולה מרוסיה של שנות ה-90, נסעתי למרכז הקליטה באשדוד, וגייסתי עובדים אשר עדיין נמצאים איתי עד היום, הם וגם בניהם, הדור השני ואנחנו ממשיכים כמובן גם היום למגן אוטובוסים ורכבים פרטיים עבור יו"ש, ועבור כל מי שזקוק לכך".

ואז הגיעה מלחמת המפרץ 1991. ברמת גן נופלים טילי סקאד עיראקיים. ארז פז מקבל טלפון בהול מנשיא בורסת היהלומים, אשר ביקש למגן במהירות 10,000 חלונות של בניני הבורסה, שהיו בטווח הטילים. החברה מתגייסת לביצוע מיידי של הפרויקט הזה. היה זה ענין של חיים ומוות, כי מסביב לבורסה נפגעו לא מעט בניינים, וחלקם נהרסו ונבנו מחדש. 

 

ארז פז
ארז פז | צילום: יחסי ציבור

האם אפשר לצפות שמשות חלונות נגד קרינה של אנטנות סלולריות?

ישנם בניינים רבים בארץ אשר סובלים מקירבת אנטנות סלולריות, ורבים חוששים אף לרכוש דירות בבניינים אלה. כידוע, חברות הסלולר לא במהירות נבהלות מאיומי השכנים, וגם הדיירים שהשכירו את המרפסות שלהם לטובת האנטנות האלה, לא מוכנים לוותר על הכנסה חודשית גבוהה עבור השכרת השטח לאנטנות המאיימות. בחברת "אל סורג" עבדו ומצאו לכך פתרון: ציפוי לשמשות החלון, המעניק הגנה מקסימאלית מפני קרינה בלתי מייננת (סלולארית ואנטנות). הציפוי מקטין עד 98% את חדירת הקרינה לפנים המבנה, הינו עמיד לאורך שנים ומוגן, ובעיקר מוריד את מפלס החרדה של הדיירים.

 

כיצד מקטינים התחממות של מבנים מודרניים, העשויים מזכוכית ?

כיום הזכוכית הפכה לחומר פופולארי המשולב באורח שגרתי בבנייה המודרנית, במיוחד במבנים המשמשים למטרות עסקיות. לצד יתרונותיה הרבים, נקודת החולשה העיקרית שלה, קשורה לדרגות החום שחודרות דרכה, המשפיעות על הטמפרטורה בתוך המבנה, בעיקר באזורים החשופים לשמש. העלייה בחום המורגש בחדר יוצרת מהר מאוד תלות הולכת וגוברת במזגן, שהוא "צרכן האנרגיה" המרכזי במבני ציבור, מסחר ושירותים. בעזרת ציפויי אל-סאן לשמשות, משיגים בקלות התייעלות אנרגטית. מדובר ביריעות פוליאסטר רב-שכבתיות, המסננות את קרני השמש החודרות אל חלל המבנה דרך מערכת הזיגוג. בכך מפחיתים הציפויים לחלונות את חדירת החום למבנה, מווסתים את הטמפרטורה השוררת בו, ומצמצמים את צריכת המזגן.

ניסויים שנערכו לבדיקת האפקטיביות של המוצר הראו, כי הציפויים לשמשות הפחיתו את הטמפרטורה בחדר ב-4 עד 5 מעלות. ממחקרים שקיימה חברת החשמל עולה, כי ירידת הטמפרטורה בחדר במעלה אחת בלבד, יכולה להפחית ב-5% את השימוש במזגן. המשמעות היא, כי בהתקנת סרטי הציפוי לחלונות, ניתן לחסוך עד-25% בהוצאות הצריכה של מערכות מיזוג האוויר, ניתן להגיע לחסימת 99% מקרינת ה UV - המונע דהייה של הריהוט ו/או הפריטים בחלון הראווה, ולהגיע עד 80% הפחתה בחדירת החום לחלל החדר.

 

ולדוגמא, כיצד הצלחתם בדרך זו לחסוך לחברת טבע 360 אלף ש"ח בשנה ?

 

אומר לנו ארז פז: "חברת התרופות "טבע" השלימה לאחרונה פרויקט ייחודי לחסכון באנרגיה ותרומה לאיכות הסביבה, במרכז הלוגיסטי החדש באזור התעשייה שוהם. במסגרת הפרויקט הותקנה טכנולוגיה חדישה של סרטי חלונות חיצוניים על גבי כ- 2000 מ"ר של חלונות זכוכית. פרויקט זה צפוי להוביל את טבע לחסכון משמעותי של למעלה מ- 20% מצריכת האנרגיה במבנה, ובכך לחיסכון משמעותי בעלויות החשמל למיזוג ולהפחתת פליטות גזי חממה.

 

חלונות המשרדים במרכז הלוגיסטי אשר נחנך לאחרונה, פונים למזרח ולמערב וסופגים קרינת שמש עזה לאורך כל שעות היממה. קרינת השמש אשר חדרה דרך החלונות משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב, יצרה עומסי חום כבדים, שמערכת מיזוג האוויר התקשתה לעמוד בהם, והקשו על העבודה בחדרים.

 

לפתרון הבעיה הוצגו כמה חלופות, כגון החלפת כל השמשות בבניין או ביצוע שינויים ותוספות במערכת המיזוג בבניין, חלופות שעלותן גבוהה עד כדי כמה מיליוני שקלים. אנחנו הצגנו כפתרון את טכנולוגית סרטי החלונות אשר נמצאה כמשתלמת ביותר, מהירה ליישום  אשר גברה על כל חלופה אחרת שהוצגה למהנדסי האתר. הליך התקנת סרטי במרכז הלוגיסטי של חברת טבע, התבצע בזמן קצר ביותר, בעלות של כ- 400 אלף ₪ בלבד, וסרטי החלונות הוכיחו את יעילותם באופן מיידי בכך שהצליחו להוריד משמעותית  את הטמפרטורה במבנה, והקנו לעובדים סביבת עבודה נוחה ויעילה".

 

והלהיט האחרון הוא "הסורג השקוף". מהו בדיוק?

 

ארז פז: "הסורג השקוף" הינו המילה האחרונה בעיצוב מודרני של סורגים, המחליפה את הישנים שעבר זמנם. סוף סוף נמצא פתרון המשלב בטחון עם מראה נקי, המאפשר לנוף להיכנס מבעד לחלונות, כאילו לא היו בו סורגים כלל. הסורג השקוף הינו פיתוח בלעדי שלנו, בטוח ואסתטי אשר מיוצר בישראל בפיקוח מלא של מהנדסי החברה".