הבנקאות הישראלית לא יעילה וריכוזית
חמשת הבנקים הגדולים הגדילו בשנה שעברה את רווחיהם ב-19% אך התשואה להון נמוכה יחסית. סיכוני האשראי במערכת פחתו אך נותרו מוקדי סיכון בתחום האשראי לנדל"ן ולבניה. הבנקים נהנים מנזילות ויציבות גבוהה אך מפגרים במדדים בינלאומיים של יעילות

מערכת הבנקים הישראלים ריכוזית ולא יעילה. כך עולה מהדו"ח השנתי של המפקח על הבנקים, דודו זקן. בהשוואה למדינות האיחוד האירופי נמצאת ישראל במקום הריכוזיות של המערכת. שני הבנקים הגדולים, לעומי והפ]ועלים מחזיקים בלמעלה מ-56% מהנכסים במערכת הבנקאית ושולטים בשוק האשראי. רק בשלוש ממדינות האיחוד האירופי יש מערכת בנקאית ריכוזית יותר מאשר בישראל: פינלנד, הולנד ואסטוניה. גם במדדי היעילות המודדים את הוצאות התפעול ביחס להכנסות מריבית ועמלות, נמצאת ישראל במקום נמוך ורחוק ממוצע המדינות החברות ב-OECD: ישראל נמצאת במקום חמישי ברשימת המדינות הפחות יעילות וציונה על פי המדד 68.8 לעומת ממוצע 81.8 במדינות OECD. אחד הגורמים לחוסר היעילות הוא מרכיב גבוה של הוצאות השכר במערכת. מרכיב השכר בהוצאות התפעוליות של הבנקים בישראל הוא 59.4% לעומת 46% בממוצע במדינות OECD. ישראל תופסת את המקום השני, אחרי דנמרק, במדד מרכיב השכר בהוצאות התפעול.
בתחילת 2013 פירסם צוות שמונה על ידי נגיד בנק ישראל שורת המלצות לשיפור התחרותיות וההתייעלות במערכת הבנקאית, אולם עד כה מרבית ההמלצות לא התממשו. בין היתר המליץ הצוות להגביר את התחרותיות במערכת באמצעות הקמת בנק קואופרטיבי, מערכת בנקאית אינטרנטית שיפור מערכת המידע ללקוח והקלות רגולטוריות נוספות. ההמלצות התקבלו אך עד כה לא הורגש שינוי משמעותי במצב התחרותיות והשירותים הבנקאים. בנק קואופרטיבי אחד, "אופק", החלק בהליכי הקמה, אך אין יוזמה ידועה להקמת בנק אינטרנטי.


