ששינסקי הכריע: 66% מהכנסות הגז יועברו למדינה
ועדת ששינסקי החליטה פה אחד כי שיעור התמלוגים יישאר על כנו, אך ניכוי האזילה יבוטל והיטל על רווחי הגז והנפט ייכנס לפעולה. ששינסקי: "המערכת החדשה תיושם על כל העוסקים בענף - גם כיום וגם בעתיד"
66% מהכנסות הגז הטבעי יוקצו לטובת הממשלה בצורות מיסוי שונות - כך עולה ממסקנות ועדת ששינסקי שמפורסמות כעת, שהתקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. ועדת ששינסקי ממליצה על החלת מערכת פיסקלית חדשה שתיושם על כלל הפעילות בענף החל משנת 2011. שיעור התמלוגים יישאר על כנו, ברמה של 12.5% ברוטו ו-10.9% נטו, אך ניכוי האזילה יבוטל והיטל על רווחי הגז והנפט ייכנס לפעולה.
ששינסקי במהלך הדיון: כל הטבות המס שניתנו לחברות ניטרלו ואולי אפילו יותר מכך, את התמלוגים שהן אמורות לשלם
התשלום למדינה: רק אחרי הכנסות של 150% מההשקעה
"המדינה עד כה קיבלה את אותה תמורה מחברות הגז והנפט כמו התמורה שקיבלה מחברות אחרות. הציבור אינו זוכה לשום תמורה בגין אוצרות הטבע שהיא נתנה את הרשות לחפש. המדינה בעצם שילמה להם כדי לעסוק בנושא".
ששינסקי ציין כי "כל אחד מהנושאים האלה עבר מאות ואלפי חישובים, על כל נושא חשבנו מה לעשות".
ששינסקי התייחס לניכוי האזילה: "בארה"ב כשחברות שילמו על משאבי הטבע, היה מקום לניכוי אזילה. בישראל חברות קיבלו ניכוי אזילה על משאב טבע שאותו קיבלו חינם. אף אחד לא נתן שום נימוק ואין שום מדינה שנותנת ניכוי אזילה על משאב שניתן ללא תמורה".
ששינסקי הוסיף כי "המערכת הפיסקלית החדשה תיושם על כל העוסקים בענף - גם כיום וגם בעתיד", ולמעשה הבהיר סופית כי הכללים החדשים יוטלו גם על מאגר תמר המוכח.
"החברות יתחילו לשלם למדינה רק אחרי שהכנסותיהן יגיעו ל-150% מההשקעה, כי רצינו להיות בטוחים שהיזמים לא יפסידו מכך. אגב, ברוב מדינות העולם מתחילות החברות לשלם רק כאשר ההכנסות מגיעות לטווח של 100%-130%".
הנימוק להקמת הוועדה היה כי תגליות הגז הטבעי המשמעותיות של אשתקד והאפשרות לגילויים משמעותיים בעתיד עשויים להביא להשפעות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי ועל פעילות הממשלה.
בהתאם, על הוועדה הוטל לבחון אם יש לשנות את המערכת הפיסקלית (מיסוי, תמלוגים ואגרות) הנהוגה בישראל בנושא - שגובשה ב- 1952; וכן לבדוק כיצד היא עומדת בהשוואה למערכות פיסקליות במדינות שונות בעולם המערבי-דמוקרטי, תוך התחשבות בתנאים הכלכליים והגיאופוליטיים המיוחדים לישראל. כמו כן, נדרשה הוועדה לבדוק את ההשלכות של תגליות משמעותיות על שערי המטבע בישראל ועל התחרותיות של היצוא הישראלי.
בראש הוועדה עומד פרופ' איתן ששינסקי, שמכהן במקביל גם כחבר בוועדה לבדיקת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. עבור ששינסקי מדובר בהמשך לפעילות מחקר ענפה עבור מוסדות השלטון, שהחלה עוד ב-72' - אז שימש יועץ כלכלי לכנסת.
אחרי הגשת המסקנות, יקבלו חברות הגז את ההזדמנות להגיע לשימוע ולהציג את עמדתן. בסוף דצמבר אמורה הוועדה להגיש את טיוטת הדו"ח הסופי לאישור בוועדות הכנסת הרלוונטיות.
המתווה המסתמן של מסקנות ועדת ששינסקי יהיה אימוץ עקרוני של עמדת משרד האוצר שנחשפה לפני כחודשיים ב-TheMarker, שלפיה סוגיית העלאת התמלוגים לא תידון כעת. ואולם מסתמן כי החלטת ועדת ששינסקי תקבע כי המס המגזרי החדש יהיה גם פרוגרסיבי. כלומר, יהיה רגיש לשיעור הרווחיות של המאגר המסוים, וכן למחיר המשאב בעולם. כך, ככל שמאגר הגז הטבעי יהיה רווחי יותר - יועלה בהתאם שיעור המס על הרווח שייגבה בידי המדינה, ולהפך.