פישר רכש בין 100 ל-200 מיליון דולר והקפיץ השער ל-3.80 שקלים
"יצואנים וספקולנטים קראו את הכותרות על דו"ח קרן המטבע העולמית, פירשו אותה כהמלצה להפסיק את ההתערבות - והחליטו לרכוש מט"ח", כך העריך פעיל בשוק המטבע הישראלי
בנק ישראל רכש בשעתיים האחרונות האחרונות בין 100 ל-200 מיליון דולר בשוק המט"ח, והעלה את שער החליפין מרמה של 3.773 שקלים לרמה של 3.80 שקלים סביב השעה 16:00. גורמים בשוק המט"ח העריכו כי בנק ישראל ביצע את הרכישה על מנת לקזז היצעי מט"ח מקומיים, אשר גרמו לתיסוף חריף של סל המטבעות בשעות אחר הצהרייים. זו הפער הראשונה מזה כחודשיים שבה מתערב בנק ישראל במסחר בשוק המט"ח.
"יצואנים וספקולנטים קראו את הכותרות על דו"ח קרן המטבע העולמית, אשר הביעה ביקרות על מדיניות ההתערבות של בנק ישראל, פירשו אותה כהמלצה להפסיק את ההתערבות - והחליטו לרכוש מט"ח", כך העריך פעיל בשוק המטבע הישראלי, אשר טען גם כי הפרשנות של הספקולנטים שגויה.
ואכן, הניסוח המקורי של כלכלני קרן המטבע הרבה יותר עדין. בקרן משבחים את פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח בעת המשבר, וכן הן משבחים את המעבר מרכישות מט"ח קבועות לרכישות מזדמנות, אך במקביל ממליצים לבנק ישראל לסיים את משטר ההתערבות "ברגע ש'שער היעד' יגיע משמעותית מעל לשער הרצפה שלו, על בסיס קבוע".
כלכלני הקרן מוסיפים כי אפשרות לתיסוף של השקל תמשיך להיות גורם סיכון ומקום לדאגה - אך ממליצים שלא לנקוט באמצעים כמו הגבלות מנהליות או מיסוי על זרמי הון לישראל.
נכון לאחר הצהריים, מוכיחה התערבות בנק ישראל כי ימשיך בשלב זה להגן על שער סל המטבעות ולמנוע התחזקות של השקל הנובעת מפעילות ספקולטיבית בשוק המקומי.
בקרן המטבע מרוצים מהפסקת ההתערבות הקבועה בשוק המט"ח
בדו"ח שהגישה היום קרן המטבע הבינלאומית, שיבחו כלכלני הקרן את החלטת בנק ישראל לעבור מהתערבות קבועה להתערבות לפי שיקול דעת, אולם קרא לבנק לסיים את ההתערבות.
וכך נכתב בהודעת הקרן: בהתאם להמלצות העולמיות לכלל המשקים בעולם, הפסקת השימוש ב"אמצעים הבלתי קונוונציונליים", ובעיקר האמור בהתערבות בשוק המט"ח בישראל, רצוי שתיעשה בהדרגה. לאור העובדה שריבית הבנק המרכזי הגיעה לגבול התחתון האפקטיבי שלה, התערבות חזקה היתה הכלי ההולם להתמדה במדיניות מוניטרית מרחיבה בישראל, כנגד ייסוף מופרז לנוכח תנועות ההון החזקות פנימה.
עוד נכתב כי עם הידוק המדיניות המוניטרית והעלאת הריבית, יש להפחית את השימוש באמצעים הבלתי קונוונציונליים לקידום מטרות המדיניות המוניטרית. לאור זה, ההחלטה לעבור מהתערבות מתוכננת מראש להתערבות לפי שיקול דעת הייתה צעד נכון, שהתחיל את היציאה מן ההתערבות במסחר במטבע חוץ אך עדיין שומרת על האופציה של המשך השימוש במכשיר זה לתקופת מעבר במקרה שיתברר הצורך במדיניות מוניטרית סתגלנית.
אולם, כמו בכל מקרה אחר של שימוש באמצעים בלתי קונוונציונליים, מתעוררים סיכונים. ובפרט, שלב המעבר הזה של התערבות לפי שיקול דעת כרוך בסיכון של פגיעה בבהירות מטרותיו של בנק ישראל. כדי לחזור למשטר שער חליפין נייד לחלוטין, יש לסיים את ההתערבות לפי שיקול דעת כאשר ריבית הבנק המרכזי תמצא ברמה גבוהה באופן ניכר מרצפתה האפקטיבית, ברמה היכולה להתקיים לאורך זמן.