אושר תקציב 2009: התוספת לביטחון קוצצה ב-1.3 מיליארד שקל
בממשלה אישרה לפנות בוקר את תקציב 2009 וחוק ההסדרים תוך שורה של גזירות, בהן הפחתת שכר במגזר הציבורי, קיצוץ בקצבאות הסיעוד לקשישים והטלת מס בריאות על עקרות הבית. ועדיין: יש לקצץ 2.15 מיליארד שקלים נוספים
הממשלה אישרה אתמול לפנות בוקר את תקציב המדינה ל-2009, את חוק ההסדרים ואת התוכנית לקידום הנגב והגליל ב-2009 ברוב של 13 נגד 12 שרים. שרי קדימה והגמלאים הצביעו בעד. שרי העבודה וש"ס, וכן שאול מופז (קדימה), הצביעו נגד. חיים רמון (קדימה) נמנע.
הדיונים בממשלה נמשכו כ-15 שעות, עד השעות הקטנות של הלילה. במרכזם עמדה השאלה כיצד יש לקצץ 7 מיליארד שקלים מתקציביהם של משרדי הממשלה. הוויכוח התמקד בתקציב משרד הביטחון, הגדול בתקציבי המשרדים (יותר מ-55 מיליארד שקלים).
משכורות הענק ופנסיות המיליונים של מערכת הביטחון
בסוף הישיבה התקבלה הצעת פשרה, שלפיה תקציב הביטחון ל-2009 יקוצץ ב-1.3 מיליארד שקלים. מדובר בקיצוץ של חלק מהתוספת שמערכת הביטחון היתה אמורה לקבל ב-2009 לפי המלצות ועדת ברודט. לפי החלטת ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הסכום לא יימחק, אלא יוחלף בהרשאה להתחייב. אולמרט קיבל את דרישת הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, לפיצוי מערכת הביטחון על התייקרויות ב-2008-2009. הוא קבע כי יוקם מנגנון שיבדוק את טענות מערכת הביטחון וידאג לפיצוי.
קיצוץ בקצבאות הסיעוד, ייקור התחבורה הציבורית
גזירות נוספות שעליהן הוחלט הן הפחתה של 1% במספר העובדים במגזר הציבורי והפחתת שכר במגזר הציבורי, קיצוץ בקצבאות הסיעוד לקשישים, קיצוץ רוחבי של 1.1% בתקציביהם של כל משרדי הממשלה, העלאה של 9% בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית (בעלות של 207 מיליון שקלים בשנה), קיצוץ של 200 מיליון שקלים בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והטלת מס בריאות על עקרות בית (בעלות שנתית של 90 מיליון שקלים בשנה).
המרוויחים הגדולים מההצעות שאישרה הממשלה הם משרד הגמלאים והמשרד לביטחון פנים, שקיבלו תוספות תקציב נדיבות. גמלאות הביטוח הלאומי ניצלו מפגיעה קשה, וגם הטלוויזיה החינוכית ניצלה שוב מסגירה, אך תצטרך לעבור התייעלות שתכלול פיטורי עובדים.
הישג לגימלאים
העברת התקציב בממשלה הובטחה רק לאחר שהאוצר הסכים, בתום התדיינות ארוכה, לדרישות שהציבו הגמלאים והשר לביטחון פנים, אבי דיכטר, ששקל להצביע נגד התקציב. משרדו של דיכטר קיבל תוספת של 400 מיליון שקלים, שחלק ממנה יועבר כבר ב-2008.
הממשלה החליטה להגדיל את קצבאות הזקנה לבני 70-80 ב-350 מיליון שקלים ב-2009, לאחר שהקצבאות לבני 80 ויותר הוגדלו השנה. עוד נקבע כי זכויות האלמנים יושוו לאלה של האלמנות - החלטה שעלותה 40 מיליון שקלים בבסיס התקציב. בני 67 ומעלה יקבלו הנחה של 10% בתרופות, בעוד שעד כה ההנחה היתה לבני 75 ומעלה בלבד. כמו כן סוכלה כוונת האוצר לקצץ את ההנחה בשיעור 30% לגמלאים בארנונה, שעלותה למדינה 30 מיליון שקלים בשנה.
טבלה
הקיצוצים בתקציב מסתכמים בכ-4.85 מיליארד שקלים (ראו טבלה) - נמוך בהרבה מהקיצוץ שנדרש, 7 מיליארד שקלים. מלבד ההפרש בין שני הסכומים, יהיה צורך למצוא מקור גם להטבות נוספות שעליהן החליטה הממשלה, למשל הכספים שהועברו למשרד הגמלאים ולמשרד לביטחון פנים, וכן תחליף לשורה של גזירות שהוצאו מחוק ההסדרים, ובהן קיצור חופשת הלידה מ-14 ל-12 שבועות, הפחתת קצבאות הילדים ב-10%, הקטנת מענק הלידה, פגיעה בקצבאות הזקנה, הפחתת גמלה לנשים בשמירת הריון, הפחתת מענק הלידה ופגיעה בקרנות הביטוח הלאומי.
עוד הוצאו מחוק ההסדרים העלאת שכר הלימוד לסטודנטים למינהל עסקים, חשבונאות ומשפטים, חיזוק הרשות הממשלתית למים וביוב, הפחתת הרזרווה של שר הפנים, הפחתת תקציבי הפיתוח ברשויות המקומיות וביטול המענק המשלים לסל הקליטה. בוטלו הפגיעה בחוק הגליל, העברת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית למשרד החקלאות, העברת מערכת החינוך לשיטת תקצוב דיפרנציאלית לתלמידים (שאחת ממשמעויותיה היא תוספות כספיות לחינוך פריפריה), וקיצוץ של 50% לפחות בכוח האדם האזרחי במשטרה. באוצר התחילו לחשב לאחר ישיבת התקציב את היקף הקיצוצים וההטבות, כדי שאפשר יהיה לדעת כמה כסף חסר בתקציב 2009.
ברוורמן: התקציב וירטואלי
שר האוצר, רוני בר-און, אמר אתמול כי אישור התקציב הוא "הישג חשוב לממשלה, שגילתה אחריות ובחרה להוביל מדיניות כלכלית-חברתית עקבית וברורה מבלי לפרוץ את המסגרת ותוך איזון בין צורכי המשק השונים". לדבריו, "אישור התקציב יביא לחיזוק היציבות הכלכלית בתקופה של האטה כלכלית ואי ודאות שלטונית".
שר הגמלאים ויו"ר סיעת הגמלאים, רפי איתן, אמר: "תקציב 2009 מביא בשורה גדולה לגמלאים. מפלגת הגמלאים הצליחה במקום שבו לא הצליחה אף מפלגה לפניה".
יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון אהוד ברק, אמר כי התקציב יעבור שינויים. לדבריו, העברת התקציב היא אירוע חשוב.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), אמר כי התקציב הוא וירטואלי, אין לו שום משמעות, ואישורו הוא ניצחון פירוס. "הדרך היחידה להקמת ממשלה חדשה היא הצגת תקציב הכולל העלאה של התוספת ליעד ההוצאה ל-2.5%. התקציב שאושר אינו מתאים למדינה שנמצאת בהאטה", הוסיף.
ברוורמן מתח ביקורת גם על אופן אישור התקציב בממשלה - בשעת לילה מאוחרת, לאחר שבתקציב ובחוק ההסדרים הוכנסו שינויים רבים כדי לגייס את תמיכת השרים. לדבריו, "מדובר בתהליך מביש ומבזה שאינו קיים במדינות המערב".
יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון, אמר כי ספק אם טיוטת התקציב שאישרה הממשלה תגיע לקריאה הראשונה בכנסת. "הממשלה לא היתה מסוגלת לקיים דיון רציני בשינוי סדרי העדיפויות. התקציב שאושר ממשיך את המגמה בתקציבים הקודמים: הגדלת הפערים החברתיים והעוני ופגיעה בשכבות החלשות".
ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) אמרה כי רוב השרים שהצביעו בעד התקציב לא קראו אותו כלל, וכאשר אישרו אותו פעלו ממניעים פוליטיים בלבד. "ועדת הכספים והכנסת יקיימו דיון יסודי בתקציב ויבצעו בו את השינויים המתבקשים", הוסיפה.
אין רוב בכנסת
במליאת הכנסת ובוועדת הכספים, שידונו בתקציב 2009 בסוף אוקטובר, אין כיום רוב להצעת התקציב בשל התנגדותן של העבודה, ש"ס וסיעות האופוזיציה. ההערכות בכנסת הן כי מי שייבחר כיורשו של ראש הממשלה אולמרט ייאלץ להכניס שינוים בתקציב כדי להשיג רוב בעדו. השינויים הצפויים הם העלאת התוספת ליעד ההוצאה מ-1.7% ל-2.5%, כפי שתובעת מפלגת העבודה, בעלות של 2 מיליארד שקלים בשנה; וכן הגדלת קצבאות הילדים בהיקף של 1.5 מיליארד שקלים, כפי שתובעת ש"ס.
בכנסת מעריכים שאם שאול מופז ייבחר ליו"ר קדימה, הוא ייעתר ללחצים הפוליטיים ויבצע שינויים בתקציב כדי להשיג רוב. לעומת זאת, אם תיבחר ציפי לבני, היא תעדיף לפעול להקדמת הבחירות. במקרה כזה, התקציב יאושר רק באמצע 2009, לאחר שתוקם ממשלה חדשה בעקבות הבחירות.
אם הכנסת לא תאשר את התקציב בקריאה השלישית עד 31 בדצמבר, המדינה תתנהל לפי תקציב חודשי. אם התקציב לא יאושר עד 31 במארס 2009, הכנסת תתפזר, ועד 30 ביוני 2009 ייערכו בחירות.