כך מסכנים התיירים את הישראלים המאושפזים בבתי החולים

>> האם תיירות המרפא שבמסגרתה מאושפזים חולים ממדינות זרות בבתי חולים ציבוריים בישראל באמת לא באה על חשבון החולה הישראלי, כפי ששבים וטוענים ראשי מערכת הבריאות בישראל? בתחקיר תוכנית "המקור" בערוץ 10 שישודר הערב, חושף רביב דרוקר שורה של אירועים ותכתובות פנימיות מבית החולים שניידר לילדים - שעלולים להצביע על מקרים שבהם דוחקים התיירים הרפואיים את מקומם של של המאושפזים הישראלים, לפעמים עד כדי סיכון בריאותם.

התיירים הרפואיים שמגיעים בהמוניהם לקבל טיפולים בישראל הופכים את השוק הזה לא רק לאחד מענפי התיירות המשגשגים כאן, אלא גם לענף מכניס ביותר עבור בתי החולים, שסובלים מגירעונות קבועים. את השוק מובילים בתי החולים שיבא, עם הכנסות מתיירות מרפא שלפי הערכות מגיעות ל-80 מיליון שקל בשנה, הדסה עם 60 מיליון, אסותא עם 55 מיליון, איכילוב בתל אביב עם 40 מיליון, רמב"ם בחיפה ובילינסון בפתח תקוה עם הכנסות המוערכות בכ-30 מיליון שקל כל אחד.

עבור בתי החולים מדובר בהכנסה נחשקת ביותר: ההכנסה שהם מקבלים על כל פרוצדורה שמתבצעת בתייר גבוהים בכ-20%-30% מההכנסה שמקבלים עבור מטופל ישראלי, והכסף מגיע מחוץ למערכת ההכנסות הרגילה והמוגבלת מארבע קופות החולים ומאפשר גמישות בשימוש בו.

אין הנחיות מחייבות

לפני כמה חודשים הגישה הוועדה להסדרת תחום תיירות המרפא בישראל, בראשות פרופ' ארנון אפק משיבא, את מסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות. הוועדה, שמונתה בעקבות תחקיר "הארץ" שהצביע על פגיעה פוטנציאלית במטופלים ישראלים עקב האי-הסדרה של התחום הרגיש, קבעה כללים לצמצום הפגיעה במטופלים ישראלים.

בין השאר, המליצה הוועדה להקים מנגנון פיקוח כלכלי על פעילות תיירות המרפא ברפואה הציבורית, להפעיל שירותי תיירות מרפא בבתי החולים רק בנפרד ממסלולי הטיפול המיועדים לישראלים: בשעות אחר הצהריים בהן הפעילות הרפואית חלקית ומתבצעת במתכונת של עבודה נוספת או בשעות הבוקר - רק אם בית החולים יוסיף תשתיות המיועדות לתיירות מרפא בלבד. ואולם, למרות שחלפה חצי שנה מאז הגישה הוועדה את מסקנותיה, הן טרם הועברו כהנחיות מחייבות לבתי החולים.

מהתחקיר עולה כי במהלך יוני 2010 אושפז במחלקת הפגים במרכז הרפואי שניידר במסגרת התיירות הרפואית פג שאובחן כסובל מחיידק עמיד לאנטיביוטיקה. בדיקות מעבדה שנעשו הוכיחו כי הוא הדביק לפחות תינוק ישראלי אחד ששהה בפגייה. בעקבות המקרה, הוחמרו הנהלים לקבלת פגים במסגרת תיירות המרפא. ואולם במאי האחרון התקבלה לטיפול במסגרת זו פגה שנולדה בשבוע ה-26 להריון. הפגה שלא שרדה, הדביקה כמה חולים ישראלים, ובהם תינוקות, באותו חיידק עמיד לאנטיביוטיקה.

עוד נחשפים בתחקיר מסמכים פנימיים של בית החולים, שבהם קובלות אחיות, אנשי צוות סיעודי ורופאים על פגיעה ממשית בבריאותם של חולים ישראלים כתוצאה מאשפוזם של חולי חוץ במחלקות השונות. איש צוות רפואי בבית החולים שהתראיין לכתבה מספר: "מה שקורה זה שהחולים, במקום שהם יהיו קבוצת תמיכה אחד לשני, הם משוסים אחד בשני".

לא מקבלים טיפול הולם

עוד נחשף בתחקיר מכתב של פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך להמטולוגיה ואונקולוגיה ילדים, לד"ר אסף טוקר, סגן מנהל בית החולים שניידר, מיולי השנה. יניב כותב כי "קיימת הנחיה של הנהלת בית החולים שאין לקבל חולים ללא אישור מראש של המחלקה האמורה לטפל בהם. בסוף השבוע שעבר התקבל לבית החולים תייר עם גידול במוח ללא תאום אתנו ולמרות שהודענו מפורשות שלא נוכל לטפל בו. ברצוננו להבהיר כי במצב הדברים הקיים, המחלקה האונקולוגית לא מסוגלת לטפל יותר בתיירים או בחולים מהרשות הפלסטינית, מבלי לפגוע פגיעה ממשית בטיפול בחולים הישראלים".

מקרה נוסף שמובא בכתבה הוא עזיבתה של מנהלת הסיעוד בבית החולים, רות הלוי, ביוני 2011 לאחר שהתעמתה עם מנכ"ל שניידר, פרופ' יוסף פרס, על הסוגיה. בעקבות עזיבתה כתבו מנהלות הסיעוד בשניידר מכתב למנכ"ל הכללית, הבעלים של שניידר: "בעקבות תוספת ניכרת ומשמעותית של חולים המופנים על ידי תיירות מרפא והרשות הפלסטינית. אנו חשות כי יכולותינו לתת טיפול הולם, איכותי ובטיחותי למטופלים נפגמת בתנאים אלה".

בכללית אומרים בתגובה: "קולן של אחיות בית החולים שניידר נשמע, הן זכו לתגובה מפורטת ממנכ"ל הכללית, שבעקבות מכתבן עידכן את ההנחיה של טיפול בחולים שאינם ישראלים והדגיש כי יוקצו תקנים שאינם במצבת השוטפת של בית החולים לנושא זה".

מכל מקום, דברים אלה חושפים את המחלוקת בין אנשי הכספים לבין הצוות הרפואי בשניידר, שכפי הנראה מתחולל גם בבתי חולים נוספים. במכתב ששיגר מנכ"ל בית החולים באוקטובר 2010 לכלל העובדים הוא כותב: "ברצוני לחזור ולהדגיש שאני רואה ברפואה בינלאומית וטיפול בפלסטינים את אחד היעדים של שירותי בריאות כללית ובית החולים שלנו. לאור זאת, יידחו מקרים חריגים בלבד לאחר שיקול דעת".

כמו כן, חושף תחקיר "המקור" כי בתוכנית העסקית של שניידר ל-2011 נקבע יעד הכנסות של 2.5 מיליון שקל מתיירות מרפא (סכום נמוך, אגב, ביחס להכנסות בתי חולים אחרים מתיירות מרפא), וכי בית החולים הציב לעצמו יעד כי 90% מההתייעלות בשניידר יובאו מעיסוק זה.

"פחות מ-5% מהחולים - תיירים"

מהכללית נמסר בתגובה: "הנהלת הכללית גאה בבית החולים שניידר, שבמשך שנים חרט על דיגלו סיוע ומתן רפואי, הומניטרי, למי שבא בשעריו. ללא מתן הסיוע של בית החולים, דינם של ילדים חולים מהרשות הפלסטינית נגזר. האמירה כי עשייה זאת באה על חשבון ילדי ישראל אינה נכונה מהסיבה כי מדובר במספר ילדים נמוך בכל זמן נתון. בכללית קיימות הנחיות מפורטות לגבי מכסות תיירות מרפא ודרכי הטיפול, בכל אלה עומד בית החולים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בית חולים לילדים שניידר מהווה מרכז לטיפול בילדים שלא נמצא להם מענה בבתי חולים אחרים. קבלת ילדים שאינם ישראלים מתבצעת על פי זמינות מיטות אשפוז ללא פגיעה בטיפול ואשפוז ילדים תושבי ישראל. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא תיירות מרפא הועבר לבתי החולים הציבוריים, אך לפני הפצתו התקבלה החלטה לכלול בו גם בתי חולים פרטיים. לשם כך נדרש לעדכנו בהתאם, ולהעבירו להתייחסות בתי החולים הפרטיים. החוזר מוכן והוא יופץ לבתי החולים בשבוע הבא".

מבית החולים שניידר נמסר בתגובה: "פעולות הקבלה והטיפול בילדים שאינם תושבי מדינת ישראל. מתבצעות תמיד על פי זמינות תורים ומיטות אשפוז בבית החולים, נוהלי משרד הבריאות ובאישור הצוותים הרפואיים המקצועיים. בית החולים מקבל פחות מ-5% תיירים וזאת לפי טיוטת הנוהל של משרד הבריאות בנושא.

"מרכז שניידר לרפואת ילדים הוא מלכ"ר. ההכנסות של בית החולים ובכללן הכנסות מתיירות מרפא מיועדות לקידום ורכישת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לטיפול בילד החולה. חשוב לציין כי אנחנו לא דוחים אף ילד ישראלי שצריך טיפול גם אם מדובר בהערכות שונה מבחינת מקומות האשפוז.

"במקרה של הפג שהיה עמיד לאנטיביוטיקה, מדובר במחווה הומניטרית מדרגה ראשונה לטפל בתינוקת במצב רפואי מורכב וקשה. הפגים לא היו חולים אלא נשאים ולא נזקקו לטיפול תרופתי. הנשאות לא גרמה לתחלואה אצל אף אחד מהם".