יוצאי מחאת הקוטג' לוועדת הריכוזיות: הטייקונים הפכו למעמסה על החברה

חברי ארגון ישראל יקרה לנו, שהתפצלו מארגון מחאת הקוטג', פנו היום ליו"ר ועדת הריכוזיות, חיים שני, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ושר האוצר יובל שטייניץ בבקשה להופיע בפני הוועדה בטרם תקבל המלצות סופיות. לטענתם, יש לשנות חלק מההמלצות המרכזיות שהתקבלו, ולהוסיף המלצות שישפרו את מצב מעמד הביניים. ועדת התחרות הגישה המלצות ביניים ואחריהן איפשרה לציבור להגיש הערות, לקראת גיבוש המלצותיה הסופיות, שיועברו לממשלה. בראש הוועדה עומד שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

"אנו, נציגי ציבור הצרכנים הקשוב לדעותיו של הציבור ולרחשי ליבו, מעונינים להופיע בפני הוועדה", כתבו חברי התנועה, בהם אייל עופר, מראשי מחאת הקוטג'. "לדעתנו מסקנות הביניים של הוועדה מחטיאות את המטרות החשובות ביותר. הריכוזיות בישראל אינה רק סוג ביורוקרטיה, יש לה ביטוי והשפעה ממשית על כל אזרח, עד כדי הפיכת החיים בישראל לבלתי נסבלים למרבית תושביה. על אף הערכתנו הרבה לעבודתכם שפורסמה בדו"ח - החטאתם את המטרה. אין בדו"ח מזור לבעיית יוקר המחייה שאותה היינו מגדירים במילותיו של זוג ממעמד הביניים: 'עובדים כמו חמורים וחיים מהיד לפה'. הסכנה המערכתית הכבדה ביותר מולה עומדת היום מדינת ישראל היא שחיקתו של מעמד הביניים והפיכתו למעמד שולי, את הבעיה הזו עליכם לפתור, ובמהרה. ביוקר המחיה שנוצר בישראל עשירון 8 כבר ללא עתיד ועשירון 9 בדרך לשם".

"הריכוזיות השולטת בכלכלת ישראל הפכה את רובנו לאריסים מודרנים. הריכוזיות היא פאודליזם שבו נאלצים כיום רוב תושבי ישראל להוציא את כל הכנסתם (ולעתים אף חלק מחסכונות העבר) לצרכי מחיה יום יומיים. זוהי אינה 'צמיחה כלכלית' - עבור רוב האוכלוסייה יש כיום נסיגה כלכלית", ציינו. לדבריהם, הקושי של מעמד הביניים מתבטא בהאמרת מחירים בסיסיים כמזון, מים, תחבורה ואנרגיה, והרפורמות הממשלתיות בשנים האחרונות הובילו לחיזוק העשירים.

"יש לפרק את השליטה הריכוזית של הטייקונים בכלכלה הישראלית. הם לא מקור העושר, הם לא מקור התעסוקה. מקור העושר הוא הביקושים שגדלים ככל שחברה שויונית יותר והעמל של אלו שמספקים את הביקושים. הטייקונים הפכו למעמסה על החברה הישראלית - גם כאשר בינם לבין עצמם ובינם לבין השלטון נח להם לרכז הכל בידיים בודדות ולהמשיך לעשות עסקים", קובעים חברי התנועה במכתבם.

לגישתם, יש לפעול לפירוק מוחלט של התאגידים השולטים כיום במשק הישראלי הריכוזי. המלצות התנועה לשינוי כוללות מניעת שליטתם של אילי הון על אמצעי התקשורת, בראש ובראשונה שינוי החזקותיהם בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה באופן שימנע התערבות של אינטרסיים מסחריים בתכני החדשות.

עוד ממליצים בארגון על מיסוי דיווידנדים בין חברות במעלה הפירמידה, שינוי הרף המחייב הפרדה בין תאגיד ריאלי המחזיק גוף פיננסי לכל חברה שמוכרת ללמעלה מ-120 אלף בתי אב בישראל, חיזוק האכיפה הרגולטורית על התנהלות דירקטוריונים והגברת השקיפות לגבי קשרי דירקטורים על מקורבים ובעלי עניין בחברות.

"אין זה סוד שטייקונים רבים משתמשים בכספי הפנסיה שלנו למינוף הפיננסי שלהם, משמע לוקחים הלוואות בריבית נמוכה. לפעמים הם אף אינם מחזירים הלוואות שכאלו וברוב חוצפתם מבקשים 'תספורת' לחובותיהם לציבור, לאחר שלקחו סיכונים לא כדאיים. נגיד בנק ישראל, מר סטנלי פישר, אתה במו ידיך תרמת להורדת הריבית המאפשרת את המינוף הזול המשתולל כאן ומאפשר לטייקונים לרכוש חברות בזול, מבלי לתגמל את האזרח שהמספק להן את הכסף (שלא מרצונו דרך קרנות הפנסיה) ולייצר פירמידות שליטה עצומות", הוסיפו מחברי המכתב.

לטענתם, יש לפעול להגברת התחרותיות הגאוגרפית ולמנוע מצב בו בשכונה אחת ישנן כמה חנויות של אותה רשת, הדוחקות מתחרים. "אנו ממליצים לוועדה לקבוע כי במקום שלושה בנקים גדולים השולטים בכלכלה ומהווים את הבסיס הפיננסי לעסקות המינוף של הטייקונים, על ישראל לעבור למודל של בנקים קטנים, רבים המתחרים זה עם זה על כספו של הלקוח. כיום רוב אזרחי ישראל נאלצים להשתמש בשרותי בנקאות של חוסר ברירה כי אין מבחר ואין תחרות בענף חשוב זה".

התנועה מציעה להוריד את מחירי מזון באמצעות פירוק קרטלים, יבוא מקביל, אכיפת תחרות וחובת דיווח רווחים, מהלכים שיחסכו לצרכנים כ-15 מיליארד שקל בשנה לדבריהם. אימוץ המודל הבריטי של ביטול המע"מ על מזון, מים, אנרגיה ביתית, תרופות וספרי לימוד יחסוך לציבור 7 מיליארד שקל נוספים לטענתם. המטרות לשנה הקרובה, על פי חברי התנועה, כוללות הוזלת כלל מוצרי המזון בישראל ב-35%-40% כדי להשוות את רמת המחירים לנהוג בארצות מערב אירופה. לטענתם, תוך חודשיים ניתן להוזיל את המחירים ב-20% ותוך חצי שנה ב-35%.

היעד לטווח הארוך הוא הוזלת סל המוצרים ב-50%, או חזרה למחירי 2006 (הגבוה שביניהם) והשארת רמת מחירים זו למשך חמש שנים לפחות. "בדיקות שערכנו לגבי הרווחיות המוגזמת בענף המזון וכן השוואת מחירים פשוטה לארצות מערב אירופה מראה שיעדים אלו הינם בני השגה", ציינו מחברי המכתב.

האמצעים הנדרשים, לדבריהם, כוללים התערבות ממשלתית בזיהוי המונופולים, קביעת אחוז שליטה מקסימלי בכל ענף ופיצול כל חברה השולטת באחוז גבוה מכך; חקיקה המחייבת הורדת מחירים (ועדת חריגים לטיפול פרטני); הסרת חסמים על יבוא מקביל; הטלת מכסי מגן רק למוצרים שיסופקו במחירים המקובלים בעולם; רפורמה בשוק החלב; הסדרת מחירים וצמצום משמעותי של פערי התיווך בשוק הפירות והירקות. התוצאה תהיה השוואת מחירי המזון בישראל למחירם במדינות ה-OECD ואף מתחת לכך.

"אנו קוראים לקבוע בחוק כי את המחיר הטוב ביותר חייבות החברות להעניק לצרכן הפרטי ומציעים לקרוא לחוק זה חוק המחיר האחיד, אשר יחייב רשת שיווק למכור במחיר זהה את אותו מוצר בכל חנויותיה ברחבי הארץ", הוסיפו.

בתחום המיסוי הציעו ביטול מוחלט (או הורדה משמעותית) של המע"מ ושאר המסים העקיפים המוטלים על צריכה בסיסית והחלפתם במיסוי הון; חקיקת חוק עידוד השקעות הון חברתי (בריאות ציבורית, הפניית משאבים לפריפריה ועוד) וכן חוק עידוד הון אנושי (חינוך, עלייה ומניעת בריחת מוחות).

בתחום ההגבלים העסקיים מציעים בארגון את הגברת הרגולציה, פירוק קרטלים, מניעת אחיזה בשווקים אנכיים, איסור על יצרנים להיות יבואנים, מגבלות על פתיחת סניפים חדשים לרשתות גדולות, פיקוח על פיזור אופטימלי של סניפים, הגדלת פריסה בפריפריה, בחירת נתיב אחזקות בודד לטייקון: ריאליות, פיננסיות או תקשורתיות.

עוד הציעו בארגון בתחום הפיקוח והרגולציה: סימון מוצרים בפיקוח, חישוב מחדש של מדד המחירים לצרכן על פני העשור האחרון, שיסייע לקבוע את הכוון אליו אנו צריכים להגיע. פרסום השכר החציוני ולא הממוצע בכל התייחסות רשמית לנושאי שכר. עוד הציעו הורדת עלויות חשמל, מים, דלק ותעריפי בנקאות; איסור על מונופול מוכרז (למשל קבוצה השולטת בהובלה) להתרחב עוד בתחום זה על ידי קניית מובילים נוספים; הסטת השקעות ממשלתיות מתעשיה לשירותים ומסחר המייצרים תעסוקה גבוהה.