אחרי שבע שנים: ירושת המיליונר הצרפתי תחולק בין 6 בתי חולים

המיליונר הערירי איניאס הלנברג, שנפטר לפני שבע שנים, הוריש 216 מיליון שקל לצורך הקמת מרכז רפואי שיקומי בישראל; בעקבות קרב על הירושה, התעכבה חלוקת הכספים

>> כבר שבע שנים מונח עיזבונו הענק של המיליונר היהודי צרפתי איניאס הלנברג, בסך 216 מיליון שקל ­ ככל הנראה העיזבון הגדול ביותר שנתרם אי פעם למדינת ישראל וממתין להכרעה המשפטית שתוביל לחלוקתו. השבוע הגיע לסיומו מאבק משפטי ממושך ומרתק על חלוקת העיזבון, שעסק בשאלה מה היה רצונו האמיתי של הלנברג ­להקים בית חולים שיקומי חדש בישראל או לחלק את תרומתו למטרות שיקום לפי הצרכים הרפואיים הרלוונטיים.

השבוע, בעקבות המלצת בג"ץ, נמשכה עתירה שהגיש המרכז הרפואי הר תבור נגד ועדת העיזבונות והאפוטרופוס הכללי. הדבר סולל את הדרך לחלוקת הכסף לבתי חולים שיקומיים בשישה מוסדות רפואיים: שיבא (תל השומר), שיקבל 30 מיליון שקל; הדסה הר הצופים בירושלים (40 מיליון שקל); ברזילי באשקלון (44 מיליון שקל); הגליל המערבי בנהריה (20 מיליון שקל); בית לוינשטיין ברעננה (40 מיליון שקל); ובית חולים העמק בעפולה (42 מיליון שקל).

הלנברג, סוחר אמנות ערירי וניצול שואה, הורה ב-2004 להוריש את עיזבונו בסך של כ-216 מיליון שקל, למדינת ישראל באמצעות האפוטרופוס הכללי. בצוואתו כתב כי את הכסף יש להקצות לטובת "הקמת מרכז רפואי שיקומי לפי הצרכים הרלוונטיים באותה עת".

השילוב בין העיזבון הענק לבין הניסוח המעורפל של הצוואה הביא לסכסוך משפטי: ועדת העיזבונות, תוך התייעצות עם משרד הבריאות, החליטה ב-2006 להקצות את הכספים לבתי חולים קיימים בישראל - לשם שדרוג התשתיות השיקומיות הקיימות בהם או הקמת מחלקות שיקום חדשות בשטחם. ההחלטה נתקלה בהתנגדות מצד גורם פרטי: עמותת המרכז הרפואי הר תבור, שהחלה באותה תקופה בבניית מרכז שיקומי חדש בן 132 מיטות בכפר תבור. העמותה עתרה לבג"ץ בדרישה לקבל 188 מיליון שקל מכספי הירושה להשלמת הבנייה. לטענתה, ועדת העיזבונות חרגה מסמכותה, "חוטאת באופן שורשי" להוראות של הלנברג שדיבר על הקמת מרכז רפואי ולא על שדרוג מרכזים, ו"מפגינה היעדר שוויון בין העותרת לבתי החולים".

בעקבות העתירה בוטלה ההחלטה והוועדה הציבורית החלה מחדש בהליך בחירת המוסדות הנהנים מהירושה.

40 מוסדות הגישו בקשות לקבלת נתח מהירושה, ולאחר סבב נוסף של התייעצויות ודיונים נבחרו ששת בתי החולים על ידי ועדת העיזבונות, אך העמותה שוב לא נכללה בין הזוכים. בעקבות זאת עתרה העמותה פעם נוספת לבג"ץ נגד ההחלטה, בטענה כי בית החולים השיקומי שהיא בונה בכפר תבור עונה באופן מדויק על דרישתו של הלנברג.

מנגד, טענה המדינה כי מדובר בעתירת סרק ש"נוגדת את רצון המצווה, את האינטרס הציבורי ואת צורכי החולים". לטענת המדינה, הלנברג הנחה לחלק את הכסף "לפי הצרכים הרלוונטיים באותה עת", ומבחינה עקרונית יש עדיפות להקמת מחלקות שיקום כללי בתוך או בסמוך לבתי חולים כלליים, בשל אופי השירותים המקצועיים הנדרשים למחלקות שכאלה.

במהלך ההליכים המשפטיים הממושכים הוקפאה חלוקת הכספים. בעקבות הכרעת בג"ץ, יחל בקרוב תהליך חלוקת הכספים למוסדות הרפואיים שנבחרו. יצוין כי עיזבונו של הלנברג שהסתכם ב-2006 ב-216 מיליון שקל, הושקע על ידי ועדת ההשקעות של האפוטרופוס הכללי ומגיע כיום כבר לסכום של כ-293 מליון. עם זאת, הסכום הנוסף שהצטבר עם השנים לא יחולק בין המרכזים הרפואיים הזוכים, אלא יחזור לועדת העיזבונות שתחליט כיצד ולאילו מטרות להפנותו.

בעמותת המרכז הרפואי הר תבור אמרו אתמול כי "לדעתנו, לא מימשו את רצונו של הלנברג, כי הוא רצה לבנות בית חולים חדש ויחיד בצפון על שם הוריו - וזה לא יקרה". עוד אמרו שם כי "מצער מאוד שתושבי הצפון הפסידו. בבתי החולים בצפון שיקבלו נתח מהעיזבון לא יהיו אלמנטים שיקומיים מתקדמים שקיימים כיום במרכז הארץ בבית לוינשטיין ובתל השומר. תורמים לא בדיוק עומדים בתור לתרום לאזור הצפון. כשסוף-סוף היתה הזדמנות כזאת, הכל נבלם".

אראלה ילין, הממונה על עיזבונות לטובת המדינה באפוטרופוס הכללי, דוחה את הטענות: "הלנברג היה בקשר ממושך עם האפוטרופוס לפני שכתב את הצוואה ובדברים שכתב הדגיש כי החלוקה צריכה להיות לפי הצרכים הרלוונטיים באותה עת. מהיכרות איתו אני משוכנעת שאם היה נוכח שהרשויות חושבות שצריך לחלק את הכסף בין כמה מוסדות בדרום, בצפון ובמרכז לטובת כלל הציבור - זה היה משביע את רצונו". לדבריה, "כל המוסדות התחייבו שכל אגף או מחלקה שייבנו באמצעות הכסף, כמו מגדל האשפוז החדש שיקום בבית לוינשטיין, יהיו על שם הוריו של הלנברג. נעמוד על כך משום שזו לא רק מחויבות מוסרית שלנו אלא גם משפטית".