למה אנחנו משלמים פי שניים על חופשות בישראל?

<< הדי המחאה החברתית מגיעים גם לענף התיירות: מחירן הגבוה של החופשות בישראל הביא את שר התיירות להודיע כי בכוונתו להקים ועדה ציבורית שתבחן את העלויות בענף, שגורמות לחופשות להיות יקרות כל כך.

הוועדה תבדוק כיצד ניתן, באמצעות חקיקה ושינויים מערכתיים, להוזיל את עלויות החופשה בישראל. בין היתר, ייבדקו מחירי הטיסות לישראל, השכרת רכב, אטרקציות, עמלות סוכנים, מוניות וגם מחירי בתי המלון בישראל. זאת במטרה למנוע מישראלים לבחור במדינות אחרות כיעד לחופשה שלהם, ולגרום לתיירים שלא לוותר על חופשה בישראל בגלל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך.

המרכיב העיקרי בעלות החופשה הוא מחיר המלון. כדי להשוות בין מחירי המלונות בישראל ובעולם יש לבחון קודם כל מהי מהות החופשה - אם מדובר בחופשת בטן-גב או בחופשה עירונית. עבור מי שמחפש חופשת הכל-כלול עם ים ובריכה, אזור הנופש המובהק של ישראל הוא אילת - ומחירי המלונות בעיר צריכים להיבחן אל מול מחירי המלונות בטורקיה, טאבה, עקבה, יוון וקפריסין. עבור מי שמחפש חופשה עירונית, ההשוואה צריכה להיעשות בין המלונות בתל אביב או בירושלים לבין ערים באירופה.

שמוליק צוראל, מנכ"ל התאחדות המלונות, טוען כי עבור הישראלי המוטיווציה העיקרית לחופשה בבתי מלון בישראל היא חופשת בטן-גב. "בחופשה מהסוג הזה יש רגישות גבוהה יותר למחיר, כי ים זה ים, אקלים נעים זה אקלים נעים, ובסיכומו של דבר המחירים הם אלה שקובעים", אומר צוראל.

מבדיקה שערכנו לעלויות חדר לזוג בסוף שבוע של שלושה לילות בנובמבר, עולה כי מחיר חדר בבית מלון בתל אביב ובירושלים דומה ולעתים אף נמוך יותר ממחיר חדר במלון בדירוג כוכבים זהה במערב אירופה (לונדון, פאריס, ברלין) וגם בניו יורק. עם זאת, כאשר נערכה השוואה דומה בין מחיר חדר בבית מלון באילת לעומת חדר בבית מלון בטאבה או בעקבה, נמצא כי ברוב המקרים אילת יקרה בעשרות אחוזים. את ההשוואה של אילת לטורקיה, יוון או קפריסין לא יכולנו לבצע, מכיוון שבתקופה זו של השנה האקלים באזורים אלה חורפי והמחירים צונחים. ואולם כשערכנו השוואת מחירים בקיץ, התברר כי גם באזורים אלה מחירי בתי המלון נמוכים יותר מאלה שבאילת.

הוצאות ייחודיות לישראל

כשבאים בטענות למלונאים ושואלים מדוע ישראל מציעה מחירים של מלונות במערב אירופה, ומדוע כדי לנפוש בישראל צריך לשלם מחירים גבוהים כל כך לעומת נופש שנמצא במרחק שעתיים טיסה, הם מציגים רשימה ארוכה של גורמים, שלטענתם מגדילים את ההוצאות של בתי המלון בישראל; הוצאות, שלדבריהם, לא קיימים בענף המלונאות באף מדינה אחרת בעולם וגם לא ניתנים להוזלה. ואולם את הצרכנים לא ממש מעניין אופן התמחור של חדרי בתי המלון.

לטענת המלונאים, הסיבה הראשונה שבגללה המחירים בישראל גבוהים יותר היא עלויות כוח האדם. "בענף המלונאות עלויות כוח האדם הן כ-32% מהפדיון של בית המלון", אומר עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "זאת, לעומת הוצאות כוח האדם באירופה - שהן כ-25% מההכנסות ולעומת הוצאות כוח האדם אצל שכנותינו כמו מצרים וירדן, שהן נמוכות עוד יותר".

ליאור רביב, מנכ"ל רשת מלונות ישרוטל, טוען כי זו הסיבה המרכזית שבגינה אי אפשר להשוות את מחירי חדר מלון באילת למחירי אתרי הנופש באזור מצרים, ירדן ואגן הים התיכון. "לנו יש מבנה הוצאות אחר לחלוטין, שמתחיל בהוצאות כוח האדם וממשיך גם בעלויות החשמל, מחירי המים, הארנונה. הכל הרבה יותר יקר כאן".

גם נושא הכשרות מכביד על הוצאות המלון, שכן אף בית מלון לא יוותר על תעודת כשרות, ולשם כך צריך לשלם את עלות עבודתם של שניים עד ארבעה משגיחי כשרות במשרה מלאה . קריטריון נוסף שמאפיין במיוחד את ישראל הוא נושא האבטחה. לפי הוראות המשטרה, כל כניסה למלון צריכה להיות מאובטחת על ידי שומר חמוש, תופעה שאינה קיימת בעולם המערבי. "עמדת אבטחה במלון עולה 300 אלף שקל בשנה. מלון של 500 חדרים יכול להתמודד עם עלות כזו, אבל למלון של 100 חדרים כבר מדובר בהוצאה כבדה", אומר פדרמן.

טענה נוספת שעולה מצד המלונאים, ושגורמת למחירים הגבוהים של חדרי המלון בישראל, נוגעת לשיטת מיסוי הארנונה. בישראל, משולמת הארנונה לפי שטח המלון, בין אם הוא מלא או ובין אם הוא ריק, גם בעונת השיא וגם בעונת השפל. "לפי נתוני 2010, עלויות הארנונה עבור מלונות בישראל הן 3.1% מהפדיון. לא קיימים שיעורים כאלה בעולם", אומר פדרמן. צוראל מוסיף כי בגרמניה למשל, מלונות משלמים רבע משיעור הארנונה ממה שמלון בסדר גודל זהה משלם בישראל, ואת השאר משלם התייר, לפי שיעור מס עירוני קבוע שנגזר ממחיר החדר.

ראובן אלקס, מנכ"ל רשת רימונים ויו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות המלונות, מוסיף: "ממחקרים שעשינו ביחס לאירופה גילינו שהארנונה שם היא עד 1% מההכנסות, לכל היותר. יש גם מדינות, כמו טורקיה ומצרים, שבהן כלל לא משלמים ארנונה. לעומת זאת, בישראל יש כל הזמן רצון מצד הרשויות להעלות את המחיר".

בענף מתייחסים לבית המלון כאל משק בית מורחב, שכולל קניית מצרכי חלב, בשר, מוצרי ניקיון וטואלטיקה - והתייקרות מוצרים אלה משפיעה גם על הוצאות בית המלון. "אם באמת יצליחו להוריד את מחירי המזון בישראל, שמשפיעים על ההוצאות שלנו, נגלגל את זה לצרכן", אומר רפי שדה, מנכ"ל רשת מלונות פתאל. "אני מדבר על ירידה של 15% במצרכים לאורך זמן. יש תחרות עצומה בענף. ברגע שמלון כלשהו ירצה לזכות ביותר אורחים ויוכל להרשות לעצמו להוריד מחירים ועדיין להישאר רווחי - הוא יעשה את זה, ושאר המלונות יפעלו כמוהו. בשנה שעברה ניסינו להעלות מחירים ב-8% בעקבות עליית מחירי התשומות, כמו חשמל ומים, אבל ברגע שהתפוסות לא הגיעו לצפי, העלייה התמתנה ל-3%".

רווחים מרשימים ב-2010

למרות כל הטענות שמעלים בענף בנוגע ליוקר העלות של המלונות בישראל, כלל לא בטוח ששינויים רגולטוריים או אחרים, שיקלו על הוצאות בתי המלון, יגרמו לצרכן ליהנות ממחירים נמוכים יותר.

כבר כיום יש רשתות שמציגות רווחים נקיים מרשימים: רשת מלונות דן סיימה את 2010 עם רווח נקי של 167.3 מיליון שקל, לעומת 151.4 מיליון שקל ב-2009 - עלייה של כ-10%; ורשת מלונות ישרוטל סיימה את 2010 עם רווח נקי של 80.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 61.7 מיליון שקל ב-2009 - עלייה של 31%.

"כל כמה שנים הענף סופג מכה. זה התחיל באינתיפאדה של 2000 והמשיך במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה. אנחנו צריכים להחזיר את ההשקעה של השנים האבודות האלה" אומר עמי הירשטיין, מנכ"ל רשת מלונות דן. "יש הרבה תקופות שאנחנו בהפסדים, כי התיירים לא מגיעים לישראל. בתקופות שאין בעיות ביטחוניות אנחנו מרוויחים כך שנוכל להחזיר את ההלואות מהבנק".

הירשטיין מוסיף כי גם שער הדולר הנמוך משפיע כיום על הרווחיות: "אנחנו עובדים כיום לפי שער של 3.7 שקלים, שנמוך ב-20% משער הדולר בעבר, ואילו מחירי התשומות רק עלו - החשמל, המים והדלק. אנחנו מרוויחים מהתיירים פחות מבעבר - ומוציאים יותר ממה שהוצאנו בעבר".

נתוני הרווח של המלונות שהוצגו כאן הם של רשתות מבוססות, שמחזיקות בתי מלון בכל רחבי המדינה. בהתאחדות המלונות טוענים כי יזם שיבחן כיום השקעה בהקמת בית מלון בישראל יגלה כי החזר ההשקעה הוא כ-6.6% - ואינו משתלם. זו הסיבה שאין יזמים רבים שעומדים בתור. אז מה יכול לשפר בכל זאת את המצב? צוראל טוען כי קודם כל צריך לשנות את שיטת הארנונה שמופעלת על בתי המלון, ולאחר מכן יש לבדוק את ההשפעה של כל חוק או תקנה על הענף, כמו שבודקים השפעה על איכות הסביבה או על היצוא.

"משרד התיירות צריך להיות כלב השמירה ולהתנגד כאשר מנסים להקשות על המלונות, כי בסופו של דבר זה יפגע בתנועת התיירות לישראל", אומר צוראל. כדוגמה הוא מספר על החלטת משרד הפנים להחליף את התקן האירופי בתקן האמריקאי בכל הקשור לאולמות הכנסים בבתי המלון: "התקן האירופי מאשר נוכחות אדם אחד לכל מ"ר, ואילו התקן האמריקאי מאשר אדם אחד לכל 4 מ"ר. כרגע אנו מנהלים מלחמת עולם כדי למנוע את זה, כי המשמעות היא אובדן 50% תפוקה מתיירות כנסים ואירועים", הוא אומר.

רביב טוען כי הדרך היחידה להוריד את העלויות עבור הצרכן היא באמצעות הטבות לשיפוץ, שדרוג והקמת בתי מלון כדי להגביר את התחרות במדינה. "ברגע שהחזר ההשקעה יהיה יותר כלכלי וכדאי, אפשר יהיה למכור את החדרים במחירים יותר ריאליים. זה הרי גלגל - מגדילים הטבות ונותנים מענקים, בונים יותר בתי מלון, יש תחרות - והמחירים יורדים", הוא טוען. "צריך לטפל בדברים שאפשר לטפל בהם, כי אף אחד לא יצליח לבטל עלות של מציל בבריכה, להפחית את דרישות הכשרות או לצמצם את מספר המאבטחים. הטבות כלכליות לבתי המלון וליזמים יתחילו להניע את השינוי. זה הדבר היחיד שיכול לעזור - כל השאר זה רק דיבורים".

גם אירופה יקרה, אבל יש אפשרויות זולות

>> "70% מהנוסעים לחו"ל במסגרת חופשות במערב אירופה ילונו במלונות של שלושה כוכבים. זה הסטנדרט הכי מבוקש במסגרת החבילות והנוסע העצמאי", אומר גלעד ברובינסקי, סמנכ"ל שיווק של חברת דיזנהויז.

זהו למעשה ההבדל מהותי בין תייר שמגיע לישראל ומבקש ללון בתל אביב או בירושלים לישראלי שנוסע למערב אירופה. התייר לרוב ילון במלון 4 כוכבים מכיוון שזה הדירוג של מרבית המלונות בתל אביב או בירושלים, לעומת הישראלי שעומד מול היצע רחב יותר של בתי מלון בדירוג של 3 כוכבים. "באופן יחסי יש יותר מלונות של 2-3 כוכבים במערב אירופה לעומת אלה שיש בתל אביב ובירושלים, כי אלה מלונות שמלכתחילה פונים לתיירות נכנסת. בתל אביב מדובר לרוב בתיירות עסקית, ולכן היא מכוונת גבוה", אומר ברובינסקי.

לדוגמה, כאשר עושים חיפוש באתר hotelscombined.com לבתי מלון שנמצאים כק"מ ממרכז פאריס, יש 56 מלונות ברמה של 2-3 כוכבים לעומת 17 מלונות ברמה של 4 כוכבים ואפס מלונות ברמה של 5 כוכבים. ככל שעולה המרחק ממרכז העיר, מספר המלונות של 2-3 כוכבים עובר את ה-300 ואילו זה של 4 כוכבים הוא 61. לעומת זאת, בתל אביב, ללא קשר למיקום בעיר, יש 23 בתי מלון ברמה של 4 כוכבים, 13 בתי מלון ברמת 5 כוכבים ו-44 מלונות ברמה של 3 כוכבים.

כאשר עיר מאפשרת לתייר מגוון בתי מלון ברמה של 2-3 כוכבים בתנאים סבירים, היא מאפשרת לו בהתאם להוזיל את ההוצאה על בית המלון, וזה ההבדל המהותי בין הערים המרכזיות בישראל למערב אירופה. בחו"ל יש אפשרויות רבות להוזלת הלינה ואילו בישראל פחות.