חוקרים בטכניון: "האף האלקטרוני" הצליח לאבחן גם טרשת נפוצה

החיישנים שפיתחו החורקים - ומיועדים לאבחון סרטן - הצליחו לאבחן טרשת נפוצה בבדיקות ראשוניות

מדענים מהטכניון מדווחים על התקדמות ועל בדיקות מוצלחות בבני אדם של מערך חיישנים שבכוחו לאבחן טרשת נפוצה על סמך הבל פה - התקדמות שהם מתארים כפריצת דרך בחיפוש הממושך אחר בדיקה מהירה, זולה ובלתי פולשנית לאבחון טרשת נפוצה, המחלה הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב "מבוגרים צעירים". התפתחות המחלה מתרחשת לרוב בין גיל 20 ל-40. מספר החולים בטרשת נפוצה בישראל עומד על 3,000-5,000, ובעולם כולו על כ-4 מיליון. הדיווח מופיע בכתב העת המדעי ACS Chemical Neuroscience.

רופאים מאבחנים כיום טרשת נפוצה על סמך התסמינים האופייניים, ביניהם הפרעות בראייה, חולשת שרירים, עייפות קשה, בעיות קואורדינציה, תחושות הירדמות והפרעות תחושה. אישור האבחנה וקבלת החלטות לגבי הדרך הטיפולית נעשים תוך התבססות על דימות המוח במכשיר תהודה מגנטית (MRI). אמצעי אבחנתי מסייע נוסף הוא דיקור מותני שמטרתו לבדוק את נוזל המוח וחוט השדרה. עם זאת, בדיקות MRI הן יקרות, והדקירה היא פולשנית. כדי להתגבר על המכשולים הללו זיהו החוקרים רכיבים אורגניים נדיפים אשר הסתמן כי הם מקושרים לטרשת נפוצה, ונמצאים בהבל הפה (אויר הנשיפה).

בהתבסס על ממצאיהם הראשוניים, פיתחו החוקרים מערך חיישנים ננו-מטריים (ננומטר הינה מידה הקטנה מקוטר השערה פי 100 אלף) שבכוחם אפשר שניתן יהיה בעתיד לאבחן טרשת נפוצה על סמך ניתוח של הרכיבים הכימיים המופיעים בהבל הפה של חולי הטרשת. באמצעות החיישנים הייעודיים ביצעו החוקרים מחקר קליני ראשוני על 34 חולים ו-17 מתנדבים בריאים, וגילו כי בדיקה באמצעות חיישנים מדויקת בדומה לממצאי הדיקור המותני, אבל ללא הכאב והסיכון הכרוכים בדקירה.

"התוצאות שמובאות כאן פותחות נתיבים חדשים בפיתוח כלי אבחון רפואיים מהירים, בלתי פולשניים ולא יקרים", אמרו חוקרי הטכניון. "זהו מחקר מאוד ראשוני והמשכו מתמקד בביסוס הממצאים, ומשמעותם באשר לאפשרות שימוש עתידי כבסיס לאבחנה בין שלבים שונים של המחלה, לחיזוי התקפים ולזיהוי מוקדם של החולים הצפויים להגיב באופן מיטבי לטיפולים תרופתיים".

שניים מהמדענים המרכזיים מאחורי הניסוי הנוכחי הם פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון ופרופסור אריאל מילר מהפקולטה לרפואה בטכניון. על חאיק פורסמה ב-TheMarker כתבה נרחבת ב-2010. הוא נחשב לאחד המדענים המבריקים של ישראל. מאז הצטרף לטכניון באוקטובר 2006, זכה חאיק ביותר מ-21 פרסים ואותות כבוד. בין השאר, הוא השתלב ברשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם ב-2008, של כתב העת המדעי היוקרתי Technology Review של MIT. במארס 2010 העניקה הממשלה הצרפתית לחאיק אות אבירות במסדר האקדמאים - אות שייסד נפוליאון בונפרטה ב-1808 - להוקרת מדענים ואקדמאים חלוצים בתחומי המדע והחברה, הנחשב לאחד מאותות ההוקרה האזרחיים העתיקים בעולם.

חאיק מבלה את רוב זמנו בפיתוח "אף אלקטרוני", שאמור להתריע על קיומם של כמה סוגי סרטן כבר בשלביהם הראשונים. המטרה היא לזהות את מחלת הסרטן בשלב כה מוקדם, כך שגם אם הטיפול כיום - כימותרפיה והקרנות - הוא חריף ואגרסיבי, האבחון בשלב הראשוני יעניק לגוף האדם סיכויים טובים לנצח את המחלה.