אידלמן: "מדברים על קטסטרופה? בפריפריה היא מתרחשת יום יום"

"אני שומע את מנהלי בתי החולים, מספרים היום על הקטסטרופה שנגרמת מהתפטרות המתמחים. הקטסטרופה הזו מתרחשת כל יום בפריפריה. מנהלי מחלקות זועקים שהם צריכים לעשות תורנויות? בנהריה למשל, מנהל המחלקה הכירורגית מבצע חמש תורנויות בחודש. הקטסטרופה כבר פה והיא נמצאת במרחק שעתיים נסיעה מאזור המרכז". כך אמר אתמול בבית הדין לעבודה ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית במהלך הדיון בבקשת המדינה להוציא צווי מניעה לרופאים המתפטרים.

בהתייחסות המקיפה הראשונה שלו להסכם ולמחאה שהגיעה בעקבותיו, דיבר אידלמן בגילוי לב וייחס את הזעם הגדול של הרופאים על ההסכם לציפיות הגבוהות שהתפתחו במהלך המאבק הארוך: "במהלך המאבק, נבנו ציפיות שידענו שיגיעו לשמיים - אך לא ידענו איך לטפל בהן", הודה.

אידלמן הסביר כי: "מדובר במאבק הארוך ביותר שהיה אי פעם בהיסטוריה של מערכת הבריאות בישראל - הוא ניפח את ציפיות הרופאים ולא הייתה לנו אפשרות לענות על כולן. לכן, כעת יש רופאים שחשים תסכול. דיברתי במהלך המאבק ולפניו עם מאות רופאים. רובם לא ידעו מה משכורת הבסיס שלהם, או מה ערך השעה שלהם. הם ידעו כמה נכנס לחשבון הבנק שלהם בסוף החודש ולא חשבו שזו בעיה. במהלך המאבק הציפיות עלו משמעותית והאכזבה הזו היא הבסיס להתפטרות", אמר.

אידלמן סינגר על ההסכם וגם מתח ביקורת על הרופאים שמתנגדים לו היום, ממניעים שונים: "האם היינו יכולים להשיג יותר? כן. הסכם אחד לא יכול לתת מענה לכל הבעיות אבל אני משוכנע שיש בו הצלה של מערכת הבריאות הציבורית", אמר.

לדבריו, "ההסכם מורכב מאד, דיפרנציאלי ומאפשר לכל רופא למצוא לעצמו נישה להתמקד בה ולהנות ממנה. אין לי מפגש אחד עם רופאים צעירים ובכירים שלא מגלים בהסכם דברים שלא ידעו קודם לכן, למרות שקראו אותו. בהסכם יש מענה אמיתי לבעיות מערכת הבריאות. למשל, רופאים במרכז הארץ מופתעים לגלות שבמקצועות במצוקה גם רופאים במרכז מקבלים מענק של 300 אלף שקל".

לטענתו, "הסיבה להתפטרות היא שב-8 השנים הקרובות השיפור בחלק מהמקצועות ובקרב חלק מהרופאים לא יהיה משמעותי. בפריפריה לא התפטרו כמעט מתמחים. רובם היו ממחלקות ילדים, גניקולוגיה ואורתופדיה מאזור המרכז - מקצועות שהם לא במצוקה (וההסכם לא נתן להם העדפה מתקנת – ר.ל.ג)".

באשר לטענת רופאי המרכז, כי מירב התוספות ניתנות עבור עבודה נוספת (תורנויות, שעות נוספות וכוננויות) ולא עבור העבודה הבסיסית בשעות היום בבית החולים, אמר אידלמן: " לרופאים מגיע לקבל יותר עבור עבודת הבוקר שלהם בין 8 ל- 16, אבל מה לעשות שביממה יש 24 שעות ו- 16 השעות הנותרות הן יותר קשות ופחות מבוקשות. אם הרופאים ירצו לעבוד רק בבוקר – לא תהיה מערכת בריאות ציבורית".

הוא הוסיף כי "לבכירים הכי מפריע שעון הנוכחות – זה משנה את איכות החיים שלהם. למתמחים ולצעירים מפריעה חובת תורנויות המומחים, אבל אנחנו בטוחים שלאור העובדה שהתגמול עבורן יהיה כל כך גבוה, הרופאים יתחרו עליהן".

אידלמן גם עקץ את מנהלי בתי החולים הגדולים במרכז, שנחשבים כמי שמעודד את התפטרות המתמחים, מבלי לנקוב בשמם: "לא הצלחנו להביא שב"ן (בחירת רופא וניתוחים במערכת הציבורית שימומן מכספי הביטוחים המשלימים – ר.ל.ג) לרפואה הציבורית – זה בלתי נסלח בעיני אנשים מסוימים. כי ברור שיש שם 4 מיליארד שקל שאם היו נכנסים למערכת הציבורית היו מחזקים אותה. לא הצלחנו לעשות זאת", אמר.

אידלמן הדגיש כי ההסתדרות הרפואית סבורה שיש לאפשר לרופאים שהתפטרו לעשות כן ומתנגדת להוציא להם צווי מניעה: "אנחנו משוכנעים שזכותו של כל רופא להתפטר ולהחליט על גורלו המקצועי. כל רופא חשב על זה במשך תקופה ארוכה והגיע למסקנה אישית. זו החלטה מושכלת. אני מזכיר ש-1,000 מתמחים הגישו מכתבי התפטרות עוד לפני שנחתם ההסכם כי הגיעו למסקנה שהם לא רואים את עתידם במערכת הזו. חלקם אף המשיכו והגישו מכתבי התפטרות אחרי ההסכם. באקט הזה בא לידי ביטוי תסכולם ממערכת הבריאות".