תוכנית: היצואנים ישלמו מס כדי לממן את האבטחה במסופי המטען בנתב"ג

המרחק המפריד בין משרדיהם של הנהלות הבנקים הגדולים הממוקמים לאורך הרחובות יהודה הלוי ורוטשילד בתל אביב, לבין משרדי בנק ישראל ברחוב לילינבלום, הוא מאות מטרים בודדים.

אבל מחלון לשכתו של נגיד בנק ישראל נשקף מעברו השני של הרחוב בנק אחד בלבד שאינו פועל עוד - בנק למסחר.

העין הצופייה של בנק ישראל על בנק למסחר, כמו גם עשרות הביקורות והבדיקות שביצע הפיקוח על הבנקים בבנק זה בשנים האחרונות, לא הצליחו למנוע מפקידת ההשקעות, אתי אלון, לגנוב את כל הבנק.

שמונה חודשים לאחר קריסתו של בנק למסחר הודיע אתמול בנק ישראל באופן רשמי כי המפקח על הבנקים, יצחק טל, ביקש לפרוש מתפקידו.

דו"ח מבקר המדינה שיתפרסם השנה ינסה לקבוע האם טל אשם בקריסתו של בנק למסחר. בבנק ישראל משוכנעים כי התשובה לכך שלילית. אך מי שכבר נמצאה "אשמה" היא המדיניות ששלטה בפיקוח על הבנקים במשך שנים רבות: עידוד קיומם של בנקים קטנים האמורים להתחרות בבנקים הגדולים.

אירועי השנים האחרונות הוכיחו כי בבנקים קטנים עם מערכות מחשוב מפגרות קל למעול בכספי הלקוחות וקשה מאוד לפקח. הם גם הוכיחו כי הבנקים הקטנים אינם יכולים להוות תחרות של ממש למערכת הבנקאות.

אישיות לא רצויה במגזר העסקי

קריסתם של בנק למסחר (מסחר: ת"א) ובנק לפיתוח תעשיה (פתוח.ג: ת"א) הובילו לשינוי חד ומהיר במדיניותו של בנק ישראל בעניין הבנקים הקטנים. הביטוי הבולט ביותר לכך היה תפנית של 180 מעלות שעשה הפיקוח על הבנקים ביחס לבנק הספנות (ספבנק: ת"א) הקטן ובקשתו מבנק הפועלים (פעלים: ת"א) לבלוע אותו במהירות.

אבל, בעוד שקריסתם של שני הבנקים הקטנים משכה את רוב תשומת הלב השנה ויצרה את הלחץ הציבורי האדיר שהוביל לבקשת המפקח לפרוש, הרי ההחלטות החשובות שלו נגעו לבנקים וללווים הגדולים במשק. אלה גם ההחלטות שהפכו אותו לאישיות לא רצויה במגזר העסקי ובמערכת הבנקאות.

טל קיבל את החלטתו החשובה הראשונה מיד עם כניסתו לתפקיד בפברואר 99'; הוא הודיע לבנקים על הגדלת הלימות ההון הנדרשת מהם מ-8% ל-9%. במועד קבלתה נראתה החלטה זו תלושה מהמציאות - איש לא חשב שיש לחזק את היציבות של הבנקים. כיום, לעומת זאת, ברור לכל כי חגורת ביטחון נוספת קריטית להסתכלות של משקיעים זרים וחברות דירוג על הבנקים ישראלים.

ההחלטה הבאה היתה יותר אגרסיווית: באוגוסט 2001 הודיע המפקח להנהלות הבנקים חד צדדית כי עליהם להגדיל את ההפרשה לחובות מסופקים בגלל מצב המשק. התגובות מצד הנהלות הבנקים היו זועמות: "טל מתערב בניהול הבנקים, הוא מתיימר לדעת טוב מאיתנו מה מצב תיק האשראי שלנו", אמר לנו יו"ר באחד הבנקים הגדולים. "זאת החלטה מטופשת, היא תגרום להעלאת הריבית במשק", אמרו גורמים בכירים במשרד האוצר. חבר הכנסת ויצמן שירי, הלוביסט של הבנקים בכנסת, אף הציע להדיח את המפקח בגלל דרישתו להגדיל את ההפרשות.

לחץ על הברקס מוקדם מדי

לא חלפה חצי שנה והתברר כי טל לא לחץ על הברקס רגע אחד מוקדם מדי, כי אם כמה חודשים מאוחר מדי. הגידול המהיר באשראי בשנים האחרונות, הרבה מעבר לקצב צמיחת המשק, מציב כיום איום של ממש על יציבות מערכת הבנקאות. גם מי שיחליף את טל יצטרך להתמודד בראש ובראשונה עם שמירה על יציבות הבנקים בתקופה של התכווצות מתמשכת בפעילות במשק.

אם בשנת 2003 התמודד הפיקוח על הבנקים עם נפילתם של בנקים קטנים ושוליים, הרי ב-2003 עשויות לבוא ההתמודדויות האמיתיות: עם הלווים הגדולים, עם בעלי הבנקים הממונפים ועם הקשרים והתלות ההדדית שנוצרו בשנים האחרונות בין הבנקאים לאנשי העסקים

מחליפו של טל יצטרך גם להתמודד עם אחת השגיאות הגדולות שעשה המפקח על הבנקים, אך לא זכתה עד כה לתשומת לב ראויה: החלטה שהתקבלה עוד בשנת 97', כאשר טל היה סגנו של המפקח הקודם, זאב אבלס.

אבלס וטל אישרו אז למשפחת דנקנר לרכוש את השליטה בבנק הפועלים באמצעות מנוף אשראי בנקאי במלוא גובה סכום הרכישה. הביטחון היחיד שניתן בעסקה היה המניות הנרכשות בבנק הפועלים וכן קרקעות שלא הניבו מזומנים אז, בשנת 97', ואינן מניבות גם כיום, בשנת 2003.

ההלוואה הזאת, כמו גם הלוואות בכמה מיליארדי שקלים נוספים שנתנו חמשת הבנקים הגדולים בישראל לאנשי עסקים שרכשו את בנק הפועלים, מזרחי ואיגוד, יצרו תלות הדדית של בעלי הבנקים במנהלי הבנקים האחרים. הטיב לתאר זאת יו"ר באחד הבנקים, שהוא גם איש עסקים גדול: "כאשר אני מאשר כיום אשראי למימון אנשי עסקים השולטים בבנקים, איני יכול שלא לחשוב על ההלוואות שיש לחברות שלי ממערכת הבנקאות".

אם בשנת 2003 התמודד הפיקוח על הבנקים עם נפילתם של בנקים קטנים ושוליים, הרי ב-2003 עשויות לבוא ההתמודדויות האמיתיות: עם הלווים הגדולים, עם בעלי הבנקים הממונפים ועם הקשרים והתלות ההדדית שנוצרו בשנים האחרונות בין הבנקאים לאנשי העסקים.

המבחן הראשון של המפקח שיחליף את טל יהיה אישורן של שתי עסקות של משפחת דנקנר: העסקה שבה מבקש נוחי דנקנר לרכוש את השליטה באי.די.בי, והעסקה שבה שאר בני משפחת דנקנר מעוניינים לרוכש מעצמם את עסקיהם בפרמיות מעל מחיר הבורסה.

מחליפו של טל יצטרך לאזן בין שני אינטרסים: הזכויות של בני משפחת הדנקנר כאנשי עסקים ובעלי עניין בבנקים, לבין האינטרס הציבורי של שמירת היציבות במערכת הבנקאות. במשק שבו הבנקים שולטים בכל המערכת הפיננסית ונגיד הבנק המרכזי מדבר בקול רם על אפשרות של נפילת בנק, נראה כי שמירת היציבות תהיה השיקול העליון.