טרכטנברג מציע רפורמה חלקית בסיעוד - בניגוד לרפורמה שמתכנן משרד הבריאות

הפרק היחיד שכולל המלצות מעשיות הקשורות בבריאות בדוח טרכטנברג הוא הפרק שעוסק בנושא הסיעוד. רק לפני מספר שבועות הציג סגן שר הבריאות יעקב ליצמן את התכנית של משרד הבריאות להכללת הסיעוד בסל הבריאות, כנגד העלאת מס הבריאות בכ-0.5%.

לפי תוכנית משרד הבריאות שהיא למעשה רפרורמה דרמטית בתחום הכאוב של הסיעוד שאזרחי ישראל מתקשים לממן, יועלו שעות הזכאות לטיפול סיעודי בבית ותורחב הזכאות לקודים לאשפוז סיעודי ציבורי. בהתאם למודל המוצע, תוגדל הזכאות לטיפולים סיעודיים בקהילה ובאשפוז בתוספת של עד 50% לשעות הטיפול השבועיות בקהילה ויבוצעו הקלות במבחני הכנסה לקבלת קודים סיעודיים.

הרפורמה היא גם אוניברסלית, כלומר: כולם יוכלו להנות ממנה, גם בעלי הכנסות גבוהות ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי אך "נכשלו" במבחן ההכנסה לסיעוד ולא יכלו לקבל את השירותים. מוטיב מרכזי נוסף בתכנית של ליצמן הוא "איחוד רשויות" ושינוי המצב הקיים של טרטור משפחות הסיעודיים בין משרדי ממשלה וגופים שונים – דבר שגרם לתת מימוש את הזכויות הסיעודיות. עוד מדברת הרפורמה על ביטול "מבחן ההכנסה" הקשוח הקיים היום בו נבחנות לא רק הכנסותיו של הקשיש, אלא גם הכנסותיהם של ילדיו ובני זוגם.

בדו"ח טרכטנברג יש התייחסות חלקית בלבד לנושאים שעולים מהרפורמה שמתכנן משרד הבריאות. הדו"ח מתייחס אך ורק לסיעוד בקהילה, ובהיבט צר מאד שלה, כלומר בביתו של הקשיש – ולא לאשפוז הסיעודי שמהווה הוצאה גדולה בהרבה עבור המשפחה.

זאת ועוד, הדו"ח קובע כי יש להקשיח את מבחן הזכאות של הקשישים המקבלים סיעוד בביתם ולבחון לא רק את הכנסתם, אלא גם את נכסי הנדל"ן וההון שברשותם – בטרם קובעים את זכאותם לסיוע.

בניגוד לעיקרון האוניברסליות שרוצים לקבוע במשרד הבריאות, בדו"ח טרכטנברג מדובר רק על הקצאה פרוגרסיבית יותר של המשאבים, "באופן שיעניק תמיכה גדולה יותר לקשישים סיעודיים ברמות תלות גבוהות במטרה למנוע ככל הניתן את הצורך במיסוד (אשפוז סיעודי – ר.ל.ג)".

עוד ממליץ הדו"ח "לשפר את הקשר ושיתוף הפעולה בין הגופים הממשלתיים השונים. במסגרת זו ייבחן מתן מענה במסגרות קהילתיות לקשישים סיעודיים באמצעות תגבור מערך הקהילות התומכות ומרכזי היום לקשישים והגדלת הזמינות שלהם לאוכלוסייה... להמשיך לשפר את הקשר, והתאום בין הגופים ולצרף גם את המוסד לביטוח לאומי וזאת על מנת לשפר את הטיפול שניתן לקשיש בקהילה, תוך הפנמת העלות הכוללת של הטיפול באוכלוסייה זו". עם זאת, הדו"ח לא מדבר על איחוד הגופים תחת קורת גג אחת כפי שמציע משרד הבריאות.

בנוסף מציע הדו"ח כי "באמצעות שיפור והרחבה של השירותים הניתנים לקשישים, במסגרת שעות סיעוד בחוק הביטוח הלאומי על-ידי עובדים ישראלים או במסגרות קהילתיות משלימות, ניתן יהיה לבסס בצורה טובה יותר את הטיפול בקשישים בעלי דרגות תלות גבוהות יותר, על עובדים ישראלים".

הוועדה ממליצה "להקצות למימוש המלצות אלה סכום של כ- 1.7 מליארדי שקל על פני החומש הקרוב". זאת, לעומת סכום גבוה בהרבה של 1.2 מיליארד שקל בשנה תוספת לבסיס התקציב – עלות תכניתו של ליצמן.

יצוין כי בוועדת טרכטנברג השתתפו שני אנשים מרכזיים המתנגדים מאד לרפורמה של ליצמן: אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי, וגל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר. אם יתקבלו המלצות טרכטנברג בנושא הן יבטלו למעשה את הרפורמה שליצמן מתכנן בענף, ושנתנה תקווה לרבים שכיום אינם מסוגלים לממן את הטיפול הסיעודי ותלויים בביטוחים פרטיים ויקרים. בנוסף, אין בתכנית כל התייחסות לנושא האשפוז הסיעודי שעלותו היא הגבוהה ביותר עבור המשפחה, אלא רק לטיפול סיעודי בקהילה.

סגן השר ליצמן, שבדרך כלל נהנה מיחסים קרובים עם משרדי האוצר וראש הממשלה, הופתע לגלות את פרק הסיעוד בהמלצות הוועדה, וזעם על מה שגילה בו: "אני לא אתן לטרכטנברג להרוס את תכנית הסיעוד שאני יזמתי", אומר ליצמן. "הפרק על הסיעוד נכתב בלי שאפילו התייעצו איתי, למרות שאני הגשתי להם את התכנית שלי. הדבר המינימלי היה לדבר איתי ועם המומחים של משרד הבריאות ולשמוע מהם על מה מדובר. במקום זה קיבלנו חוק הסדרים משופר של משרד האוצר". ליצמן מוסיף כי "מדברים איתנו על צדק חברתי? במקרה הזה טרכטנברג הרג את הצדק החברתי.

בתכנית של משרד הבריאות למשל אסור לבדוק את הכנסות הילדים של הקשיש – וכאן לא רק שממשיכים לבדוק, אפילו מחמירים את מבחני ההכנסה. אז מה עשינו? היה עדיף אם הוא בכלל לא היה נוגע בזה". ליצמן מתחייב כי "אני אלחם על זה. אני אקדם את החוק שלי בלי להתייחס להמלצות. ההרגשה היא שאפילו לא למדו את הדברים. לא שמעו אף אחד. לא יתכן שאנשים שיש להם תכנית אחרת (הרשקוביץ ודומיניסיני – ר.ל.ג) ישבו בוועדה ואני לא אהיה מיוצג בה. יש לי רושם שהכניסו את זה לטרכטנברג כדי להרוג את התכנית שלי".