גיבוי לייקור התעריפים במים - ולהקמת התאגידים

>> בניגוד לרוח הביקורת המנשבת מטיוטת ההמלצות נגד יוקר המחייה במשק - הרי שהתייחסותה של ועדת טרכטנברג למשק המים צפויה דווקא להצדיק את הייקור שרשמו מחירי המים בשנתיים האחרונות בשיעור של כ-40%.

הוועדה צפויה להצהיר כי תשתית המים המידרדרת ברשויות המקומיות חייבה לשקף את עלות שיקומה בתעריף המים הריאלי. כמו כן, עשויה הוועדה לגבות את המהלך להוצאת פעילות משקי המים והביוב מידי הרשויות, ולהעבירה לטיפול תאגידי מים עצמאיים. זאת, כדי שידאגו להחזיר את הכספים הנגבים בגין המים והביוב בחזרה להשקעות בתשתיות המים והביוב המוזנחות - לאחר שנים שבהן ניצלו הרשויות את הכספים למטרות אחרות.

תאגידי המים הביאו להפחתה של כ-33% בשיעורי פחת המים, לגידול של כ-13% בשיעורי גביית חשבונות המים ולזינוק של 300% בהשקעה בתשתיות מים וביוב. עם זאת, מתייחסת טיוטת ועדת טרכטנברג גם לשונות הגדולה שנוצרה בין תאגידי המים - בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של התושבים בכל אזור, ובהתאם לנכסי התאגידים השונים.

במציאות שכזו נדרש כיום סבסוד צולב בין התאגידים החזקים לחלשים, ואף תמיכה תקציבית ממשלתית בתאגידים חלשים. הוועדה ממליצה לפיכך להקטין את רווחי התאגידים החזקים, אך בטיוטה לא מצוינת דרך הטיפול הנדרשת בתאגידים החלשים.

בישראל פועלים כיום 54 תאגידים המאגדים תחתם כ-94% מהאוכלוסייה. מספרם הרב יחסית של התאגידים שהוקמו עורר ביקורת ציבורית על בזבוז כספי הניהול השוטף - בין היתר מכיוון שחלק מהתאגידים הוקמו לצורך מתן שירות ליישובים קטנים יחסית, באופן שפגע בבסיסם הכלכלי. ואולם, ניסיונות משרדי הפנים והאוצר למזג את התאגידים כדי לצמצם את מספרם נתקלו בהתנגדות מרכז השלטון המקומי דווקא, שלמרבה האירוניה מוביל את הקמפיין נגד ייקור תעריפי המים ונגד התאגידים.

עיקרי ההמלצות

הוועדה מחזקת את הייקור שנרשם במחירי המים בשנתיים האחרונות בשיעור של כ-40%

ממליצה להוציא את פעילות משקי המים והביוב מידי הרשויות, ולהעבירה לטיפול תאגידי מים עצמאיים

להקטין את רווחי התאגידים החזקים