יו"ר ההסתדרות הרפואית בא לחיפה לדבר עם רופאים - וכונה "בוגד"

מפגש סוער התרחש אתמול בין ראשי ההסתדרות הרפואית (הר"י) לבין רופאי ומתמחי בית החולים בני ציון בחיפה. המשלחת של הר"י, שכללה את יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן, המזכ"לית לאה ופנר, מ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר צאקי זיו-נר, וסגן יו"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, הגיעה כדי להסביר את פרטי ההסכם לרופאי בית החולים אך זכתה ל"מקלחת קרה" מאוד מצדם. בשלב מסוים חלק מהרופאים אף עזבו את האולם. מנהל מחלקה שנכח באולם, אף כינה את אידלמן "בוגד".

לדברי נוכחים בישיבה, כבר מהרגע הראשון ניכר מתח גדול באולם ובשלב די מוקדם אף נערכה הצבעה ספונטנית בעד או נגד ההסכם, כאשר רק רופאים ספורים הצביעו בעדו ויותר מ-100 הצביעו נגד.

לדברי ד"ר יניב דותן, מתמחה במחלקה פנימית מבית החולים שהגיש מכתב התפטרות, "היתה התלבטות בין המתמחים אם להגיע בכלל לפגישה או לא, אבל בסופו של דבר החלטנו להגיע - לא בשביל להתנגח או לקטול אלא כדי לשמוע ולענות. אבל נוצרה סיטואציה שבה הוא מתיש אותנו בפרטים הקטנים של ההסכם ואנחנו מדברים בגדול".

לדברי דותן, "זה אבסורד שהוא צריך להסתובב בין בתי החולים ולשכנע שההסכם טוב כש-90% מהרופאים מתנגדים לו. הוא צריך לקחת את ההסכם, ללכת לאוצר ולהגיד שהוא לא מצליח לכפות אותו על הרופאים - ושיבטלו אותו. אני לא יודע אם זה אפשרי או לא, זה עניין שלהם, אבל אני ב-6 באוקטובר לא מגיע לבית החולים, אלא אם יקרה משהו שיגרום לי להסכים לחזור".

לדבריו, "מדובר בהסכם לתשע שנים עם עליית שכר מצחיקה, עם חובת שעון, עם תורנויות מומחים - אם כך עדיף כבר להישאר בתנאים של היום ולפתוח במשא ומתן על שיפור תנאי הרופאים. 40 מבין 90 המתמחים כאן התפטרו, ומדובר במתמחים המובילים - אנשים שמרגישים בטוחים להתפטר. קם פה דור חדש של מתמחים שלא מוכנים שידרכו עליהם יותר ומודעים לכך שיש להם אופציות אחרות"

"בולט שלא רוצים לשמוע אותנו"

מ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר צאקי זיו-נר, חזר מהמפגש מאוכזב וכואב: "היה בולט מאוד שלא רוצים לשמוע אותנו", הוא אומר. "כל הזמן טוענים כלפינו שאנחנו לא מדברים עם הרופאים, אבל כשאנחנו באים לדבר אתם - הרושם הוא שהם לא רוצים לקבל תשובות, ו'אל תבלבלו אותי עם העובדות'. התחושה היתה שבעיקר מחפשים להאשים".

לדברי זיו-נר, הרופאים בפגישה ציטטו הרבה עובדות לא נכונות. למשל, שלא ישלמו שעות נוספות כי אין כסף - אף שיש לכך בהסכם תקציב מסומן של כ-100 מיליון שקל; הם טענו שהתוספות לא ייכנסו לפנסיה, שלא יוסיפו תקנים - אף שכל אחד מהדברים האלה מעוגנים בהסכם".

עם זאת, לדברי זיו-נר, "אנחנו מסרבים להתייאש ובכל זאת חושבים שרופאים זה ציבור שיש לו פוטנציאל הבנה, בהינתן שיש מי שרוצה לשמוע. יש כעס על כך שיש כאלה שמקבלים יותר (רופאים בפריפריה ובמקצועות במצוקה - ר.ל.ג) כי רופאים במרכז מרגישים שלא בצדק שזה על חשבונם. לא נותנים להסביר שזה לא על חשבון אף אחד, ושקודם כל היתה דאגה רוחבית לכולם ואיפה שניתן היה לדאוג לפתור בעיות דיפרנציאליות הובאו פתרונות".

זיו-נר אומר כי "אין בי חרטה על ההסכם. אנחנו חושבים שההסכם הוגן. ודאי שהיינו רוצים לתקן יותר אבל עשינו את המיטב שיכולנו והוא לא רע. לעמדתי, אי אפשר לשנות הסכם וצריך לנסות קודם כל להבין את הדברים הטובים שבהסכם - והם רבים".

המתנגדים טוענים שההסכם ארוך מדי ושתקנים ושש תורנויות כבר הובטחו בעבר ולא ניתנו.

"נכון שעל הדברים שבהסכם אי אפשר לשבות אם יקיימו אותם, אבל אם לא יקיימו אותם - אפשר ללכת לבית משפט וגם לצאת לשביתה. בנוסף, מותר לנו לשבות על כל דבר שלא נידון בהסכם ולא נהסס להיאבק אם מישהו יפר את ההסכם".

באשר לנושא התקנים, אומר זיו-נר כי "בניגוד לעבר, ועל אף שמשרד האוצר התנגד מאוד לכך לאורך כל הדרך - תוספת התקנים והפחתת התורנויות מעוגנות בהסכם קיבוצי ויש ועדת מעקב שאנחנו שותפים בה. יש לי אפשרות לבוא למנהל בית חולים ולהגיד לו 'למה לא צמצמת את מספר התורנויות לשש?' - נדרוש דין וחשבון. מבין 1,000 התקנים, 500 חולקו על פי מידע מדויק באיזה מחלקות מתמחים מבצעים יותר משש תורנויות בחודש. 500 תקנים נוספים נועדו לפתור את הצורך הכרוני בתקנים בכלל המערכת. זה לא תיאורטי - זה כאן ועכשיו".