"הפרטת שירותים ציבוריים נעשית ללא פיקוח ותוך פגיעה בזכויות אדם"

>> לפני כמה חודשים הפתיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמכונה גם "אבי ההפרטה", כשאמר בישיבת ממשלה כי יש לשקול את החזרת ההוסטלים המופרטים לניצולי שואה לידי משרד הבריאות. הדברים נאמרו בעקבות תמונות קשות ששודרו בערוץ 2, ובהן נראו ניצולי שואה כשאנשי הצוות מעירים אותם לרחצה ב-5:00 בבוקר, בשל שיקולים של כוח אדם במשמרת. בדו"חות של משרד הבריאות שפורסמו בעניין, נקבע כי בהוסטלים שוררת הזנחה, מחסור בכוח אדם, צמצום בציוד ובמזון ותנאים קשים.

בינתיים, בשטח, ההפרטה נמשכת: בעקבות החשיפה התקשורתית הוחלט אמנם להוציא את ההוסטלים מידי העמותה שמפעילה אותם כיום, האגודה לבריאות הציבור, אך במקום להחזירם למדינה פורסם מכרז חדש, כשהמטרה היא להעבירם לידיו של קבלן פרטי אחר.

ההפרטה הכושלת של ההוסטלים לניצולי שואה הצליחה לעורר מהומה לא קטנה בכנסת ובתקשורת, כמו גם הפרטות אחרות בשירותים חברתיים ובריאותיים שנכשלו בשנים האחרונות. אך למרות כל זאת, מתרבות בשנים האחרונות ההפרטות של שירותים ציבוריים, כולל שירותים רגישים ביותר כמו שירותי בריאות, חינוך ורווחה.

באגודה לזכויות האזרח טוענים כי רבות מההפרטות האלה, ש"נעשות בחדרי חדרים", מתבצעות פעמים רבות באמצעות "מכרזים המנוסחים ברשלנות, תוך התעלמות מכללי המשפט המנהלי או תוך יישום קלוקל שלהם, ללא הגנות מינימליות על זכויות אדם וללא קביעתו של מנגנון פיקוח הולם והפעלתו. הפרטות כושלות אלה, לא רק שהן פוגעות בזכויות יסוד של מקבלי השירות, אלא שהן מבזבזות כספי ציבור ומעקרות את הרציונל הכלכלי של ההפרטה, ככל שיש כזה".

בשבוע שעבר פנתה האגודה, באמצעות עורכת הדין משכית בנדל, ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בדרישה דחופה להסדיר בחקיקה ובנהלים את הפרטת השירותים הציבוריים בישראל. מדובר בפנייה שניה לוינשטיין, לאחר שלפני שנתיים נדחתה פנייה דומה של האגודה בטענה כי אין כל צורך בהסדרת ההפרטות בישראל.

האגודה טוענת כי הניסיון המצטבר מהשנים האחרונות מוכיח כי משרדי הממשלה זקוקים להנחיות להפרטת שירותים ציבוריים, ולראיה - הפרטות רבות מגיעות לבסוף לבית המשפט, בעתירות נגדן, ש"רובן ככולן הסתיימו בהתערבות בית המשפט, שמוצא שוב ושוב ליקויים חמורים בהפרטות שונות ולעתים קרובות אף פוסל ומקפיא מכרזים שלמים", נכתב בפנייה לוינשטיין.

מפגיעה בפרטיות עד לפגיעה בתלמידים

לא חסרות דוגמאות להפרטות רגישות וכושלות: דוגמה אחת היא התערבות בית המשפט בהפרטת המענה הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי, שעבר לידי קבלן פרטי תוך פגיעה בפרטיות הפונים. בעקבות התערבות בית המשפט, הכניסה המדינה שינויים מהותיים באופן הפעלת המוקדים ובפרט בכל הנוגע לאבטחת מידע פרטי של הפונים וצמצום הסמכויות שניתנו לעובדי הקבלן בעת הטיפול במידע.

מקרה ידוע אף יותר הוא זה של הפרטת שירות אחיות בריאות התלמיד והעברתו לידי האגודה לבריאות הציבור ומאוחר יותר לידי חברת נטלי הפרטית. במקרה זה, נמתחה ביקורת חריפה על ההפרטה - הן מצד בג"ץ, שאף ביטל זכייה של קבלן פרטי במכרז, הן על ידי מבקר המדינה, שקבע כי ההפרטה נעשתה באופן רשלני, והן על ידי גורמי המקצוע מתחום בריאות הציבור, שקבעו כי יש להחזיר את השירות לידי המדינה. המבקר קבע בין השאר, כי ההפרטה נערכה ללא עבודת מטה, בחינת חלופות או התייעצות עם מומחים. בנוסף, קבע המבקר כי השיקול היחיד שהובא בחשבון בעת ביצוע ההפרטה היה השיקול הכספי וכי למרבה האבסורד, הפרטת השירות לא רק שלא חסכה כסף למדינה, אלא שעלותה היתה גבוהה יותר מאשר לפני העברת השירות לגורם פרטי.

"אין על ההפרטות כל בקרה פרלמנטרית"

האגודה קובעת במכתב כי נושא הפיקוח על ההפרטה חייב להיות מוסדר בהנחיות מינהליות ברורות: "זרע הליקויים בפיקוח על הפרטות נזרע לרוב כבר בשלב של שקילת ההפרטה מן ההיבט הכלכלי שלה" , כותבת בנדל לווינשטיין. "זאת, מכיוון שמן המציאות בשטח נלמד, כי עלותו של מנגנון פיקוח אפקטיבי אינה מהווה רכיב הולם בשלב שקילת כדאיותה של ההפרטה. כתוצאה מכך, אנו עדים למנגנוני פיקוח בלתי מתוקצבים שהיקפם אינו עונה על הדרישות ואשר תוצאתם בפועל היא איכות פיקוח ירודה על שירות קלוקל ופגיעה בזכויות אדם". לדברי בנדל, יש להטיל חובה מפורטת במסגרת הנחיות מנהליות, לתכנן ולתקצב בהתאם מנגנון פיקוח ההולם את השירות המופרט ומאפייניו.

עוד דורשת האגודה לשתף את הציבור בכל שלבי ההפרטה - החל משלב השקילה של הפרטת שירות, דרך שלב התכנון וניסוח ההפרטה ותנאיה וכלה בשלב הפעלת השירות על ידי הגוף הפרטי - דבר שלא נעשה כיום.

בנוסף, דורשת האגודה להקים מנגנון עצמאי מרכזי למעקב, פיקוח ודיווח אחר הפרטות ובחינה של נחיצותן וחוקיותן, ולפעול להקמתם של מנגנוני טיפול בתלונות ציבור על שירותים מופרטים. לדברי בנדל, כיום קיים באגף החשב הכללי באוצר מנגנון שאמור לעשות בחינה של היבטים מוגבלים ביותר של הפרטות במיקור חוץ, אך הוא עקר ולא מקיים אפילו את היעוד המצומצם הזה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הפנייה התקבלה בלשכת היועץ. הפונה יענה כמקובל".

באשר לטענות על מנגנון הפיקוח הלקוי של החשב הכללי בנושא הפרטות, נמסר ממשרד האוצר: "המשרדים לא התבקשו לדווח על כל הפרטה, אלא על כל מכרז. ההליך נועד להפיק לקחים כדי לערוך מכרזים טובים יותר. הכשלים שאותרו ודווחו הם במישור המכרזי שרובם מכרזים לרכישת טובין או שרותים ואינם עוסקים כלל בהפרטות".