מנכ"ל משרד הבריאות: "התעלמות הממשלה מהרופאים תפגע בציבור"
במשרד הבריאות מנסים לקדם הקמת ועדה מקצועית לבחינת מבנה ההעסקה של הרופאים לצורך סיום המשבר; באוצר מתנגדים: "ההסכם סופי וחתום. לא תהיה ועדה"
>> הרעיון להקים ועדה מקצועית לבחינת תנאי ההעסקה ומבנה השכר של הרופאים צובר תאוצה. בכירים במשרד הבריאות ובשירותי בריאות כללית סבורים כי הקמת ועדה כזו היא הדרך היחידה שנותרה להרגיע את הרוחות בקרב הרופאים הזועמים על ההסכם ולהחזיר את המערכת לעבודה סדירה, מבלי לפתוח את ההסכם החתום. במשרד האוצר מתנגדים נחרצות ליוזמה: "לא תהיה ועדה", קובע בכיר באוצר. "אין מה לבדוק בוועדה כזו. יש הסכם. הוא סופי וחתום ואין מה להוסיף ולבדוק".
נכון לעכשיו גם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מתנגד לוועדה, מכיוון שלפי המתכונת המתוכננת לה, הכוללת סמכויות החלטה, מדובר למעשה בפתיחת ההסכם - דבר שליצמן מתנגד לו נחרצות.
מהאוצר נמסר גם כי: "המשרד מתנגד להקמת ועדה משום שנחתם הסכם קיבוצי עם הארגון היציג שנתן מענה למכלול הסוגיות בין הרופאים למעסיקים".
מערכת הבריאות נמצאת כרגע בשילוב של סערה ומלכוד קשה: מחד גיסא קיימת התקוממות כמעט גורפת בקרב רופאי מרכז הארץ נגד ההסכם שנחתם בין ההסתדרות הרפואית לבין האוצר, אשר מתאפיינת הן בצעדים דרסטיים כהתפטרות המתמחים והן בתחושות תסכול קשות ביותר בקרב הרופאים שגם הן מדאיגות את ראשי המערכת. מאידך גיסא מדובר ב"מקרה מבחן" שעלול להשליך על כל עולם יחסי העבודה בישראל: באוצר חוששים מאוד כי כל צעד שאפילו יתפרש ככניסה למשא ומתן נוסף לאחר חתימת ההסכם תחת לחץ הרופאים ישפיע בצורה הרסנית על סכסוכי העבודה עם סקטורים אחרים בעתיד. היוזמה להקמת הוועדה נועדה לנטרל את הבעיה הזו וליצור גוף "חיצוני" שיבחן באופן מקצועי את הטענות של הרופאים.
במשרד הבריאות הפנימו בשבועות האחרונים את העובדה כי לא ניתן להכריע בכוח את מחאת הרופאים והמתמחים, וכי גם אם המחאה תדעך - המרמור שהצטבר בשטח לא יעלם וישפיע בצורה הרסנית על המערכת. "אולי יהיה שקט כלפי חוץ אבל תהיה מערכת של רופאים נקמנים ומרדנים שיעשו בכל כוחם כדי לטרפד, חלק יתפטרו, חלק יפרשו בהדרגה וחלק ימרדו ולא יחתימו שעון וכך ידפקו את ההסכם", אומר בכיר במערכת הבריאות.
"הממשלה נמצאת על פרשת דרכים", מודה מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו. "על פי התרשמותי, התעלמות מהמחאה ללא פתרונות ממשיים כרוכה כיום במחיר של תסכול ומרמור שיתועל לפגיעה קשה במערכת הציבורית, לפריחה מואצת עוד יותר של המערכת הפרטית ובשל כך להגדלת האי-שוויון בנגישות לשירותי בריאות. רופאים מציפים בעיות שעלינו להתמודד איתן עם כל כובד האחריות והרצינות למצוא פתרונות".
גמזו מוסיף כי "אם תהיה השתקה של המחאה זה יעשה נזק לרפואה הציבורית. יהיה תהליך איטי של נסיגה מתוך הרפואה הציבורית, התנקמות של רופאים במערכת והאדרה של הרפואה הפרטית. אם אפילו מאה מתמחים יתפטרו באמת ויעזבו את המקצוע - זה יהיה הפסד כואב מאוד. אנחנו לא רוצים להזחיל אותם בכוח בחזרה לעבודה - כי גם אלה שיחזרו יגידו לעצמם: נסיים התמחות, נעשה שנה-שנתיים ונעזוב".
על פי הרעיון המתגבש, הוועדה לא תורכב מנציגי הצדדים בסכסוך כמו משרדי האוצר והבריאות וההסתדרות הרפואית, אלא מגורמים מקצועיים כמו מומחים ביחסי עבודה ובכירים לשעבר במערכת שמכירים היטב את עולם יחסי העבודה ואת מערכת הבריאות.
אחד השמות שעלו הוא שמואל הולנדר, לשעבר נציב שירות המדינה, שבשבוע שעבר התבטא בנושא ואמר כי "לנוכח זעקתם המרה של הרופאים המתמחים, עולה חשש שהר"י לא שיתפה אותם די הצורך במשא ומתן, ובמיוחד בשלביו הסופיים, ולא ביקשה את הסכמתם לפני החתימה על ההסכם הקיבוצי. אין זה נכון לכפות על המתמחים הסכם שאינם רוצים בו. משרד האוצר, מאידך גיסא, פעל 'לפי הספר' בנהלו משא ומתן מול הארגון היציג על פי החוק, בתקווה כי הארגון יוכל לכפות מרותו על המתמחים. אך במבחן התוצאה, המצב נהפך בלתי נסבל".